הסרט ירדוף את הצופה: ראיון עם במאי ושחקני מוטלים בספק

הבמאי אלירן אליה אמנם לא אוהב את ההשוואה אבל קשה שלא לשים לב לדמיון בין סרטו הראשון כבמאי "מוטלים בספק" לסרט "פיגומים". שניהם הוצגו בפסטיבל ירושלים ("מוטלים בספק" זכה בפרס סרט הביכורים ו"פיגומים" בפרס הסרט), זכו בפרס אופיר אחד ("מוטלים בספק" לליהוק ו"פיגומים" לשחקן המשנה), עוסקים בנוער שוליים במצוקה, מושפעים מאירועים אמיתיים אותם חווה הבמאי כמורה ובשניהם מככב בתפקיד הראשי שחקן לא מקצועי שהפך ליקיר המבקרים (אדר חזאזי גרש מ"מוטלים בספק" זכה בפרס ציון לשבח בפסטיבל ירושלים ואשר לקס זכה בפרס המשחק על "פיגומים").

סרטים אלו מצטרפים גם לסרטה של סופי ארטוס "עמק" משנת 2014, שגם הוא התבסס על חוויותיה כבמאית ועסק בנוער במצוקה במגדל העמק. "אני לא יודע למה עכשיו פורצים הסרטים האלו", מודה הבמאי אלירן אליה, שהשתתף עם כוכב הסרט רן דנקר והשחקן הצעיר אדר חזאזי גרש במפגש עם גולשי האתר לאחר הקרנת טרום בכורה מיוחדת, "אני הולך עם זה מ-2010. רציתי שהסרט הראשון שלי יהיה אוטוביוגרפי".

עלילת הסרט (מכאן והלאה יהיו ספוילרים לסרט כולל לסופו) מתרחשת בדרום הארץ ועוקבת אחר אסי (רן דנקר), תסריטאי ומשורר תל אביבי, שחייו די תקועים והוא מוצא את עצמו נידון לעבודות שירות כמורה במקלט עם נערים עבריינים. הוא מבין שניצב בפניו אתגר לא פשוט ומפתח קשר מיוחד עם תלמיד דומיננטי ובעייתי בשם עדן (אדר חזאזי גרש), בן יחיד לאם חד הורית שאוסף בקבוקים לסייע בפרנסת המשפחה וכותב תסריט לסרט גמר בו ישחקו חברי הקבוצה.

מה הביא אותך לספר את הסיפור הזה?

אלירן: "החומר גלם של הקולנוע זה המציאות אנחנו עובדים מתוך חוויות שקשורות בנו. לפני שאני במאי אני קודם כל מורה ואני מלמד באור יהודה איפה שלמדתי והתחנכתי. ב-2010 התנדבתי עם קבוצה של ילדים עוברי חוק בבאר שבע שלימדו אותי שאין ילד רע יש ילד שרע לו ויחד הם יצרו וידאו קליפ שכולל את סיפור החיים שלהם. מי שכתב וביים את הווידאו הזה הוא בחור צעיר בשם עדן. שנה אחרי שסיימתי את העבודה איתם גיליתי שעדן רצח את השכן שלו שירד לבקש שקט. כששמעתי את הסיפור של עדן החלטתי שמה שאני רוצה לעשות בחיים זה לספר את הסיפור של הילדים המנותקים. היום בישראל יש 400 אלף נערים ונערות שנמצאים במצבי סיכון ורובם בלי מסגרות נורמטיביות. אני גם גדלתי כילד כזה. רציתי להביא ייצוג הולם של הנערים האלו למסך הקולנוע ושזה ירדוף את הצופה בתודעה".

[*]

(מימין לשמאל: אדר חזאזי גרש, רן דנקר, אלירן אליה ועורך האתר אלעד שלו בהקרנה לגולשי האתר)איך הייתה עבודת הליהוק לסרט?

אלירן: "ידעתי מה אני מחפש מבחינת הליהוק, בסוף 7 מהם תלמידים שלי מאור יהודה, אבל חיפשנו בכל הארץ. התהליך היה לא רק איך למצוא אותם אלא איך לחנך אותם. הם חשבו בהתחלה שהם צריכים לשלם לנו כדי להיות בסרט. אחרי הפגישה הראשונה, שמעתי צרחות, ההנהלה של שרונה בת"א רדפה אחריהם כשהם עירומים. הם שחו בבריכת הדגים של שרונה. היה תהליך של איך לפקס אותם ולחנך אותם למשחק בסרט. זה תהליך מאוד אינטנסיבי אבל הוא מהנה ומאתגר, בעיניי אם היינו לוקחים שחקנים מקצועניים זה לא היה עובד. זה משתלם, זה מתפוצץ על המסך. לא רק זה - הילדים האלה התעצבו והתבגרו בתהליך שלהם. הם חושבים אחרת, הם יותר מקבלים ומכילים".

בסרט משחק רן דנקר, אחד הכוכבים הגדולים בישראל שחוזר למסך הגדול לאחר הפסקה בת 7 שנים מאז סרטו האחרון "כלבת". לפניו זכה לשבחים על משחקו בסרטים "חסר מנוחה" ו"עיניים פקוחות" ולאחרונה ניתן אף לראות אותו על המסכים בסדרת הדרמה החדשה "מיגל" בה הוא מגלם מעצב אופנה שטס לגוואטמלה לאמץ ילד. על משחקו ב"מוטלים בספק" הועמד דנקר לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר.

איך הגעת להשתתף בסרט?

רן: "קיבלתי אודישן במייל. לא קורה הרבה שאתה קורא משהו ומיד מתחבר אליו. היה משהו בשפה שאלירן כתב בה שהיה נראה לי מאוד ייחודי והיה נראה לי שיש פה שפה קולנועית של מישהו שבא מהעולם הזה. זה מרגש לעבוד עם מישהו שמספר סיפור אישי וחושף את עצמו. התחברתי מאוד לדמות של אסי לשאלות שלו על העולם ועל המציאות. אתגר אותי מה יהיה החיבור שלי עם הנערים האלה, שכולם נון-אקטורס שלא שיחקו מעולם לפני כן. כשהגעתי לאור יהודה אלירן והמלהקת ביקשו ממני להעביר שיעורי משחק לנוער בסיכון. מעולם לא עשיתי זאת לפני כן ואני לא מרגיש בנוח להיות בתפקיד המורה. נאלצתי להכין שיעור והדבר הראשון שקרה לי כמורה זה שכיסא עף לי מעל הראש והבנתי שפשוט זה לא יהיה".

איך הייתה העבודה מול אדר שלא שיחק קודם לכן?

רן: "כשנפגשתי עם אדר לראשונה פתאום קיבלתי נוכחות של ילד בן 15 שנתן לי פייט מטורף, זה שיתק אותי, פחדתי ממנו. הבנתי שהולכת להיות לי חוויה מטלטלת. בעבודה עם נון-אקטורס אתה רואה שחקנים שמגיבים בצורה כנה ואמיתית ולומד מהם המון. בתור שחקן שעושה את זה כמה שנים ובא עם טכניקה, זה דורש ממך להיות כנה ואמיתי".

מה היה החיבור שלך עם הדמות של אסי?

רן: "הייתה הכנה מאוד ארוכה של חצי שנה של הבנה מיהו אסי ומה אני רוצה לספר. אלירן ואני טיילנו בלילות במוניות שירות כדי לנסות להיכנס לראש שלו. המפגש שלי עם אדר והנערים הוציא את אסי ממני. כשעומדים מולך נערים פגיעים בשולי החברה שאתה רואה את הכאב בעיניים שלהם ואת הצורך שלהם להתבטא, ברור לך כמה הם רואים אותך כמו רנטגן. זה מוציא ממך פרפורמנס טוב וצריך פרטנרים מעולים בשביל זה".

זה עשה לך חשק לחזור לתפקידים קולנועיים?

רן: "אני מת על קולנוע לשבת שבוי באולם מול מסך ענק בלי הסחות. למדיום הזה יש כוח כמו הופעה טובה, אתה יוצא מלא בהשראה. אני אוהב את זה ומאוד רוצה לחזור, אבל אני רוצה גם לבחור תפקידים שמעניינים אותי ויש לי מה למסור בהם. אני מקווה שיעשו הרבה סרטים עם יוצרים טובים כדי שיהיה במה לבחור".

אדר חזאזי גרש היה בן 15 בלבד כשהחלו צילומי הסרט ומלבד הצגת יום זיכרון בבית ספרו לא שיחק מעולם לפני כן. הקיבוצניק הצעיר והלא ממושמע שעבר בין מסגרות שונות שמע מחבריו כי מתקיימים אודישנים לסרט חדש לו מחפשים שחקנים לא מקצוענים והחליט לקפוץ על ההזדמנות שצלחה בגדול – הוא זכה לשבחים רבים על תפקידו ואף בציון לשבח על משחקו בפסטיבל ירושלים.

איך הצלחת להיכנס לדמות של עדן?

אדר: "עבדתי המון עם אלירן. עברה חצי שנה מאז שהודיעו לי שהתקבלתי ועד לצילומים, כך שהייתה לי תקופה ארוכה לעבוד ולחשוב ולנתח את הדמות. אני זוכר את עצמי פותח את העיניים, מחפש אנשים כאלה. אני לא מגיע ממקום כזה, אני מגיע מהורים תומכים, אני בכלל גר בקיבוץ אבל מה שהכי חיבר אותי זה שאני גם כן חוויתי קושי מול בית הספר שלמדתי בו ומשם התפתח זעם מאוד גדול שאותו ניתבתי לדמות של עדן".

[*]

(רן דנקר ואדר חזאזי גרש בסרט "מוטלים בספק", צילום: ורד אביר)

איך התמודדת עם המחמאות והפרסים על התפקיד?

אדר: "עוד לפני הסרט עשיתי הצגה בבית ספר והרבה באו אליי והחמיאו לי ככה שזה לא הפתיע אותי פתאום לקבל את האהדה הזו, אבל אני עדיין לא מעכל את זה. זה קצת מוזר, אני מכיר תודה. כיף לי שהעבודה הקשה והאינטנסיבית מוערכת. יש לי חשק לעוד עכשיו".

איך צילמתם את סצנת הסיום?

אלירן: "שמרתי את הסצנה האחרונה להיות מצולמת אחרונה, זה היה לי מאוד חשוב כדי שאדר ורן עוד בצילומים יבנו יחסים אחד עם השני".

רן: "זה מסוג הסצנות שאי אפשר לעשות עליהן חזרות, ניסינו לעשות חזרה אחת וזה נגמר בהתקפת צחוק גדולה. באותו יום בבוקר אני ואדר שמרנו על נגיעה ולא נפגשנו. זה לא פשוט לצלם סצנה כזו. אני כשחקן לא ידעתי מה אעשה שם אבל אלירן מאוד עזר לנו פיזית ובסוף זה פשוט קרה על הסט".