הרגשתי חיבור עז לתפקיד: ראיון עם לירון בן-שלוש על אישה עובדת

"מאז שהפכתי לאימא, האימהות דחפה אותי לכתיבת התסריט של הסרט 'את לי לילה' ומשם הכול פרץ. אני לא מאמינה שהאימהות עוצר את הקריירה אלא להיפך, שזה פותח את האנרגיות", מספרת השחקנית לירון בן-שלוש. אם השם לא מוכר, בוודאי תזהו את פניה מהסרט המרגש "את לי לילה" (2014) אותו כתבה, שיחקה לצידה של דאנה איבגי ואת מלאכת הבימוי הפקידה בידיו המיומנות של בעלה, אסף קורמן. בקרוב נוכל לראותה על המסך במספר פרויקטים חדשים ומסקרנים שהיא מנועה מלדבר עליהם. אישה עסוקה בהחלט.

לירון בן-שלוש (35) במקור מבת-ים, גרה בתל אביב ומגדלת יחד עם בן זוגה שני ילדים קטנים בני 8.5 ושנתיים. ההבנה שהיא רוצה להיות שחקנית לא הגיעה אליה בגיל צעיר. היא אמנם למדה בתיכון במגמת תאטרון ואף התקבלה ושירתה בצבא בתאטרון צה"ל, אבל רק בתחילת לימודיה בסטודיו למשחק של ניסן נתיב היא הגיעה להחלטה הזו. "אבל זו לא הייתה 'החלטה' אם אני רוצה להיות שחקנית. ההבנה חלחלה עם ההתחייבות לדבר", היא מסבירה.

[*]

(לירון בן שלוש מתוך הסרט "אישה עובדת". צילום: דניאל מילר)

הסיבה לראיון בינינו היא סרט הדרמה "אישה עובדת" בבימויה של מיכל אביעד (שגם הייתה אחת מכותבות התסריט) שעלה בסוף השבוע לאקרנים, בו מגלמת בן-שלוש את התפקיד הראשי. לאחר הסרט "סדקים" (סרטם של מיכל אקרמן ואריק לובצקי) שיצא לאקרנים לפני כחודשיים ותיאר את משפחת המטריד, הסרט "אישה עובדת" מתמקד בצד המוטרד. "אישה עובדת" מתאר את אורנה (לירון בן-שלוש), שנשואה לעופר המסעדן (אושרי כהן) ואם לשלושה ילדים קטנים שמקבלת הזדמנות לעבוד בחברת נדל"ן בניהולו של בני (מנשה נוי). אורנה נקרעת בין רצונה לממש ולהוכיח את עצמה במקום העבודה ובין מחויבותה כלפי בעלה וילדיה. בד-בבד היא נתונה להטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד מעסיקה עד אירוע מכונן שטורף את הקלפים ומשנה את התמונה.

צורת העבודה של לירון על דמויות שהיא משחקת היא מהפנים לחוץ לעומת שחקנים רבים שעובדים הפוך. "אני צריכה קודם לקרוא לעומק את התפקיד, למצוא את האישה הזו בי, למצוא את המקומות שאני מתחברת אליה. ללכת למקומות שאני לא מכירה מבפנים ואחרי שאני ממש מכירה וחיה אותה, אני יודעת מה היא לובשת", היא מסבירה.

בסרט, דמותה של אורנה עברה הטרדה מינית ובמציאות לירון לא עברה זאת. "לא עברתי משהו כזה. עברתי כנערה אפיזודות כמו כל נערה שעוברת הטרדות מזרים ברחוב. אבל לדעתי אחד הדברים הקשים זה הטרדה ממישהו שאת מכירה וזה מכניס אותך לסחרחרה של אשמה ובושה", היא מסבירה. כדי להתחבר לדמותה של אורנה, היא קראה וחקרה רבות על נושא ההטרדות המיניות ועל יזמות הנדל"ן, מקום עבודתה של אורנה. "יש באורנה משהו בסיסי שהרגשתי שאני מכירה מבחינת האישה שהיא. זה דבר שקשה להסביר כי הוא מופשט אבל פרט לכך היו הנושאים הבסיסיים: השילוב של המשפחה והעבודה, האופן שבו המשפחה חשובה לה והאופן שבו היא רעבה להצלחה. כל הדברים האלה חיברו אותי לאורנה", היא מפרטת.

מה משך אותך לתסריט?

"אחד הדברים שהכי משכו אותי לתסריט, פרט לעובדה הבסיסית שהרגשתי חיבור עז לתפקיד של אורנה, זאת העובדה שזו הטרדה מינית שמתרחשת במקום לא זוהר ונוצץ. ה-#METOO פרץ בעולם של נשים שמתראיינות ומדברות על זה. מאוד משך אותי שזו אישה שזה לא העולם שלה. היא לא תפתח את זה והיא מזכירה לי חברות שעובדות לא כשחקניות שהבמאי מפחד לעשות משהו ושהכול נורא מודע, אלא בתור פקידות ואפילו בהיי-טק, שזה עולם שהוא רגיל, נורמלי. וזה אחד הדברים שהיה לי מאוד חשוב להעביר".

איך היה לעבוד עם מנשה נוי ואושרי כהן?

"היה מדהים ולמדתי משניהם כל כך הרבה. מנשה איש רגיש ומפרגן וזה היה מעורר השראה לראות איך הוא עובד, משקיע ומעמיק בכל תפקיד, אחרי כל כך הרבה שנים בתעשייה. עם אושרי העבודה הייתה פורייה, היה לנו חיבור מדהים כבר מההתחלה וכימיה ממש טובה עוד משלב האודישנים. היה ממש כיף".

לירון נהנתה מאוד לעבוד עם הבמאית, מיכל אביעד. "היה מדהים. מיכל חיכתה שאלד כי הייתי בהריון כשנערך האודישן וגם בתאריך המקורי של הצילומים. הייתה תקופת חזרות ארוכה ובמהלכה למדנו להכיר את אורנה ולהכיר אחת את השנייה לעומק. תוך כדי הצילומים התקרבנו עוד יותר, שזה דבר חשוב כשבאים לשחק ולשרת את החזון של במאי. זה היה תהליך פתוח ופורה שיכולתי להגיד בו הכול באופן חופשי", היא מספרת.

תהליך העבודה היה מורכב ותובעני: "קודם כל קריאה של התסריט פעם אחת ואז עוד פעם כדי להיכנס לעומק, להבין למה אני עושה כל דבר ולשנות כשמבינים תוך כדי שזה לא מתאים". כל התהליך הזה התחולל בחדר עבודתה של מיכל הבמאית "כך שזה היה מאוד ביתי, חמים ופתוח", היא אומרת. כמו כן דמותה בסרט דיברה צרפתית שוטפת במספר סצנות וכדי שהסצנות יישמעו אמינות עבדה לירון עם מורה לצרפתית.

[*]

(אושרי כהן, לירון בן שלוש ומנשה נוי. צילום: ורד אדיר)

האם את רואה שוני בעבודה עם במאי מול עבודה עם במאית?

"עבדתי גם עם במאיות וגם עם במאים ואני מקווה לחיות בתקופה שבה לא יצטרכו לשאול האם זה שונה לעבוד עם במאי או עם במאית כי לא שואלים אותי את זה כשאני עובדת עם במאי גבר. הפכתי להיות חברה של הבמאיות שעבדתי איתן, אבל זה ממש לא הכרח ואולי זה לא תמיד קורה. לי זה קרה".

בנוסף לפרויקטים במשחק, בן-שלוש עובדת על מספר פרויקטים בכתיבה: "מדובר בתהליכים מאוד ארוכים שאני לחלוטין בהם", היא מציינת. בנוסף היא וקורמן (בעלה) חושבים על עוד שיתוף פעולה יחד, שמתחיל לקרום עור וגידים. בינתיים היא ממשיכה לג'נגל בין הקריירה התובענית והאימהות אך לא תשמעו ממנה שום תלונות, להיפך. "זה לא פשוט בעיקר כששני בני הזוג הם קרייריסטים. עכשיו בעלי עסוק בסדרה שהוא כתב ומביים ואני צריכה איכשהו לתמרן בין הילדים והעבודה שלי. אבל אני חושבת שזה אפשרי עם פרגון הדדי ועם הרבה עזרה מהמשפחה.

באוגוסט אני מתכננת חופש מוחלט שזה הדבר שאני הכי אוהבת: להיות עם הילדים בנוכחות מלאה. זו עבודה שיש בה פיקים ויש זמנים שהעניינים מאוד רגועים ואפשר להיות המון בבית עם הילדים. מהבחינה הזו אני חושבת שזו עבודה יותר קלה מלשאר האנשים". ולמרות מגמת העלייה בקרב במאיות קולנוע בשנה האחרונה (״ליידי טיטי״, ״פרה אדומה״, ״אין בתולות בקריות״) בן-שלוש עדין מחכה להרבה קולות נשיים שיצטרפו. "בהחלט חסרות לי עוד יוצרות ובמאיות ואני מקווה לראות בשנים הקרובות פריחה בנושא הזה", היא מציינת באופטימיות.