אני לא כוכבת ואני בסדר עם זה: ראיון עם נטע רוט

כשמדברים עם נטע רוט קצת קשה להאמין שהבחורה הזו בסך הכל בת 20. עם רזומה מרשים מאחוריה וניסיון בתחומים רבים, נדמה כי אין דבר שהג'ינג'ית הצעירה לא יכולה להשיג. לכבוד העונות החדשות של "לבד בבית" ו"פלמ"ח" והסרט החדש של אבי נשר "תמונת הניצחון" והסרט "הברך" של נדב לפיד שוחחנו עם רוט על חלומות, ילדות בודדה, כישלונות ולמה היא עדיין מסרבת לקרוא לעצמה כוכבת.

לפני כשבועיים עלתה העונה החדשה של הסדרה "פלמ"ח" ורוט חזרה לנעליה של שרה הבריטית. מלבד ההתרגשות לחזור לסט, זו הייתה גם מן תרפיה עבורה. "עברתי פרידה ושבוע לאחר מכן התחלנו לצלם. הסט הזה זו המשפחה שלי, הם החברים הכי טובים שלי בעולם וזה עזר לי להמשיך ולא להיתקע בעצב", היא מספרת.

את מהאנשים שמעסיקים את עצמם כדי לא לשקוע?

"לגמרי. זה היה לי נעים, נוח ובריא. שרה זו דמות שעושה לי טוב. אני אוהבת את שרה, אין טובות ממנה. היא שונה ממני ודומה לי. היא סקרנית ופייטרית כזו. היא גם חושבת שהיא יותר חכמה ממה שהיא ואנחנו מאוד דומות בחלק הזה".

יש הרבה ביקורת על סדרות נוער היום ועל כך שהן לא איכותיות כמו פעם.

"'פלמ"ח' זו טלוויזיה איכותית בעיני. גם פעם לא הכל היה טוב, היו סדרות טובות וכאלה שהיו קצת פחות וזה ככה גם היום. 'פלמ"ח' זו סדרה נהדרת וזה כיף כי יצא לי במזל לעשות רק תוכן שאני אוהבת".

[*]

(רוט בסדרה "פלמ"ח". צילום: ערן כהן, ערוץ טין ניק)

כדי להיכנס לנעליה של שרה, בתו של הקולונל הבריטי, רוט נאלצה ללמוד מבטא בריטי מושלם, ובעוד שרבים היו כנראה מסתבכים, לה זה דווקא בא בקלות. "גדלתי על תוכן בריטי ועשיתי מחקר כמובן. בניתי אותה עם מבטא גבוה ולא סתם מבטא לונדוני", היא מתארת.

יש אנשים שלדבר במבטא עבורם זה כמו 'אלטר אגו'.

"זו דמות. אני כבן אדם כבר אלטר אגו של משהו. כל פעם שאני הולכת לאודישן אני אומרת לאבא שאני אהיה עצמי והוא עונה לי 'איזו מהן?'. אני כולי אלטר-אגואים. אני נטמעת לגמרי בדמות ששונה ממני כמה שאפשר".

את לא מפחדת לאבד את עצמך בדמות?

"זה קרה לי קצת עם אלמה ב'מי כמוני' (הצגה בה היא משחקת בתיאטרון 'גשר'), התחלתי לחלום בתור אלמה וזה כנראה כי היא הכי דומה לי מכל הדמויות, התחלנו להתערבב אחת בשנייה. יש לה הפרעת אישיות גבולית אז היא נורא מחפשת קרבה ושואבת אנרגיה. כנראה שהיא הצליחה לעשות את זה לי. אבל לאבד את עצמך בדמות זה ילדותי בעיני כשחקנית, וזה גם לא טוב לדמות. אני חושבת שמחקר ועבודת דמות לא מצריכים טוטאליות והישארות בדמות. כשאני הולכת לישון, אני נטע".

למרות העובדה ששמה של הצעירה הכישרונית שגור בפיהם של ילדים ובני נוער ברחבי הארץ, היא עדיין מסתייגת מהטייטל "כוכבת נוער". "מה זה קשור אליי?" שואלת רוט בפליאה, "אני לא באמת כוכבת נוער כי אני יודעת איזה מין חיים הן חיות וכמה עוקבים יש להן באינסטגרם". את חוששת לקרוא לעצמך כוכבת?

"זה לא עניין של מפחדת, אני לא חושבת שזו אני ואני גם לא מרגישה כזו. אני שחקנית עובדת מאוד ואני מוקירה את ההכרה שיש לי אבל אני לא כוכבת, ואני בסדר עם זה. יש לי רשימת תפקידים שאני רוצה לעשות, רובם שייקספיריים וכרגע אני במשחק אבל החלום זה להיות מוכרת ככותבת. אני רוצה לחיות בכל הכוח בינתיים".

למרות שהיא מסרבת לקבל על עצמה את הטייטל "כוכבת נוער", כוכבת "לבד בבית" מבינה שלכמות העוקבים שלה, כ-12 אלף יש בכל זאת כוח שהיא רוצה לנצל לטובה בהשפעה על בני הנוער, "כל פעם שיש מצבים שאני יכולה לשתף משהו אני משתפת", היא אומרת אך לא מונעת מעצמה לשתף דברים מסוימים. "אני לא חושבת על להיות מהוגנת, זה ערך בפני עצמו. הם יגדלו, ילמדו ויעשו את הטעויות האלה בעצמם". מסבירה. אך את הערכים החשובים כמו עזרה לזולת, שמירה על הסביבה וקבלת האחר דואגת להציג באופן קבוע. "קבלה עצמית זה גם מאוד חשוב לי כי אני הייתי ילדה שלא קיבלה את עצמה, ניסיתי להיות כמו כולן ונכשלתי. בסוף הבנתי שאין ברירה ואני אהיה עצמי".

וזה לקח זמן?

"בהתחלה לקח לי זמן לקבל את עצמי, אבל הבנתי שאני החברה היחידה של עצמי וזה לתמיד יישאר ככה כי אני מוזרה ושונה. זה לא הפריע לי. הבנתי די מהר שאני לבד. אני לא מצליחה להגיד עד היום אם אהבתי את עצמי או שנאתי את עצמי כילדה. אני לא מרגישה שהייתה לי ילדות עשוקה, אנשים לא רצו להיות חברים שלי, הפסד שלהם. היה לי כיף."

לא פחדת להיות לבד? זו אולי המילה שאנשים הכי מפחדים ממנה.

"אחרי הפרידה פחדתי להיות לבד. לקח לי זמן להתרגל לישון לבד. היום אני אוהבת לישון לבד ונפרסת על כל המיטה".

לפני מספר שבועות פורסם בעמוד האינסטגרם של ערוץ "טין ניק" ציטוט של הדמות אותה מגלמת רוט שאומרת "כישלון הוא לא הדבר הגרוע ביותר". את הציטוט שיתפו מיד חבריה והתבדחו שנטע לא נכשלת מעולם אבל היא דווקא לא מסכימה עם זה. "אני חוגגת גדולה של כישלונות כי הייתה לי כמות נכבדת. אני כל הזמן נכשלת אבל זה לא מרתיע אותי, אני נהנית מזה. ברור שיש כאלה ששוברים לי את הלב אבל ממשיכים. אין שום דבר מפחיד בכישלון, ממה נשאב? מההצלחות שלנו?".

אז פרפקציוניזם זה לא משהו שקיים אצלך?

"אני פרפקציוניסטית מאוד. על הקבר של סבא שלי כתוב 'עשה כמיטב יכולתו' וזה משהו שאני הולכת איתו, זה מולי ולא מול אחרים. לפעמים אני מצליחה ולא מרגישה שזה הטוב ביותר שלי וזה מאכזב אותי. האדם היחיד שאני בתחרות איתו זה עצמי".

נדמה שאת עושה הכל - כתיבה, שירה, משחק, ציור ואפילו בימוי, הפרפקציוניזם לא יוצר חרדה מסוימת בין כל הדברים?

"קשה לי לענות לך על זה כי אני לא יודעת מי אני עדיין. אני אוהבת לעשות המון דברים ואני משקיעה בכולם".

מה נקודת הסיום? תיאטרון, קולנוע או טלוויזיה?

"כשחקנית אני רוצה להגיד שאין לי תשובה אבל זה שקר כי בסוף זה תיאטרון. לכל דבר יש יתרונות ואין למשהו מהם חסרונות כי כשאני עובדת אני מאושרת. אבל גם בכתיבה ובימוי העדיפות היא לתיאטרון וזה קשור לזה שאני קודם כל קהל של תיאטרון".

[*]

(רוט בהצגה "מי כמוני". באדיבות תיאטרון גשר)

איך הכל התחיל?

"בגיל 12 ראיתי הפקה של המלט של BBC והעברתי אחורה כדי ללמוד איזה מונולוג. אמא רשמה אותי לחוג יום למחרת ומאז אני משחקת".

אמרת שהיית לבד, זה היה אסקפיזם נוח של 'אני בורחת למשחק כי שם אני לבד'?

"לא. ברחתי לכתיבה ולקריאה. אלה היו העולמות שלי. הכתיבה נשארה איתי עד היום, זה מעבר לתרפיה זה צורך כמו לאכול".

מה היית אומרת לנטע של פעם שהייתה לבד?

"לא מזמן חגגתי 20 אבל לא תכננתי לעצמי כלום כי פחדתי שיהיה לי 'הקיץ של אביה', יום לפני הייתי חולה ואחותי בשלב מסוים ניסתה לשכנע אותי לצאת. היא אמרה לי שיש לה הפתעה למטה, כשירדתי היו שם 20 החברים הכי טובים שלי שצעקו לי הפתעה", היא מתארת עם חיוך מלווה בדמעות. "הייתי שמחה שנטע הילדה תראה את זה ותבין שהיא לא לבד, היא עטופה באנשים. אני אסירת תודה עליהם זה אחד מהרגעים היפים בחיים שלי".

ולנטע בת ה-12 שרק התחילה לשחק?

"את לא יודעת כלום. אגיד לה להמשיך ליהנות ולא להתעסק במסביב. זה סוד מקצועי שמביא לתוצאות הכי טובות".

האמנת בכלל שלפה תגיעי?

"לא יודעת לענות לך על זה. על הקיר מאחורי המראה כתובות לי מטרות שעל חלק מהן עשיתי וי. לא האמנתי שזה יקרה, פשוט אמרתי לעצמי שאני חייבת להציב לעצמי את המטרה הזו. אז זה לא 'האם האמנת?', אלא 'האם הצבת והשגת את המטרה?'. אני מציבה מטרות כי אני חייבת להיכשל ומשם להגיע להצלחה בסוף".

את לא חושבת שזה מונע ממך ספונטניות? לפספס את הנוף או לרדת קצת מהשביל?

"אני לא מפסיקה לפנות בשביל. נכון שאני לא יוצאת עם החבר'ה, כי כשאתה גדל לבד אתה רגיל לזה. זה לא שאני לא חברותית יש לי המון חברים טובים באמת שאני אתן את חיי עבורם, אבל אני גם מאוד אוהבת לבד ובגלל זה אני לא מגדירה את זה לפספס את הנוף. החיים הם אלה שסוחפים אותי נכון. אם הם יסיטו אותי מהמטרה ואני ארגיש שזה נכון, אני אזרום. לשחק את המלט ב'רויאל שייקספיר קומפני' זו עדיין מטרה שלי. אני לא בטוחה שזה יקרה, אני יודעת שאני שואפת לשם. אני עם הרבה אמונה שהדברים האלה יקרו בסוף".

ואם אני שואלת את נטע של עוד עשר שנים מה היא עושה?

"מדברת יותר שפות, ומקווה שאני כבר אוכל לקרוא לעצמי מחזאית ובמאית".

• את נטע רוט תוכלו לראות בעונה החדשה של "פלמ"ח" בערוץ "טין ניק", בעונה השנייה של "לבד בבית" שתעלה בקרוב ב"כאן חינוכית", בהצגה "מי כמוני" בתיאטרון גשר ובסרטו החדש של אבי נשר "תמונת הניצחון" שעתיד לעלות בבתי הקולנוע בספטמבר הקרוב.