שבט צוצלת: ביקורת פרק פתיחת העונה השלישית

ביום ראשון התקיימה הפרמיירה החגיגית של עונתה השלישית של הסדרה "שבט צוצלת" ב-yes פלאנט איילון בהשתתפות הקאסט המורחב בהרכב חסר (שירה נאור, שחסרונה הורגש על ידי המעריצים הנלהבים) שכולל את עידו מוסרי, שיר מורנו, נלי תגר, עידן גיל ועמי אנידג׳ר ובתוספת עומר דרור, שירן סנדל ואלישע בנאי, שחקני החיזוק בעונה החדשה. לאחר שחגגנו יחד עם הכוכבים והמעריצים על השטיח האדום, נכנסנו לצפות בשני הפרקים הראשונים של העונה השלישית של הסדרה. אז האם הסדרה תמשיך את רצף ההצלחה שלה גם בעונה השלישית? התשובה עדיין לא ברורה.

"שבט צוצלת" זוהי סדרת מערכונים, שעוקבת אחר שבט תנועת הנוער "צוצלת". צוות המדריכים שלה מורכב מאנשים הזויים ומגוונים, שמעבירים את הפעולות דרך אתר האינטרנט של השבט. הסדרה מתיימרת להיות אחת שמעלה לתודעה נושאים חשובים ולערב בטקסטים דברים משמעותיים יותר מסתם שבט צופים. אבל זה לא קורה או לפחות לא מצליח לעבור בצורה כזו אל הקהל. בעונות הקודמות של הסדרה צפיתי (בעיקר בגלל נלי תגר ושירה נאור שהמשיכו את רצף ההצלחה גם בעונה הזו) ולא חשבתי לרגע כי מדובר בנושא אחר מלבד שטויות של תנועת נוער. זה ממשיך גם אל העונה הזו וממה שהספקתי לראות אין התקדמות מסוימת בסוג ההומור, הוא מאוד מטופש, בסיסי ורדוד. המערכונים חופרים, חסרי פואנטה וחוזרים על עצמם.

[*]

הניסיון להתאים את התוכן לקהל נרחב יותר מקהל הילדים אלא גם להוריהם ולאחים הגדולים, פשוט לא עובד. כשיוצרים תוכן טלוויזיוני יש כמה מוסכמות. אחת מהן היא על הנושאים שלא מדברים עליהם ובטח שלא בתוכן לילדים. הומור שחור זה דבר נפלא בעיני ואפילו סוג הקומדיה האהובה עליי אבל כל עוד הוא מיועד לקהל הנכון. הבחירה לקחת מוגבלות מסוימת ולצחוק עליה בסדרת ילדים, אף על פי שזה נעשה כחלק מניסיון לכוון גם לקהל בוגר יותר, היא טעות גדולה מאוד, בעיקר בשל העובדה שמרבית הקהל הוא עדיין ילדים קטנים שעלולים לקחת את הבדיחות למקום לא נכון. גם אם נסתכל על זה מזווית אחרת ונזרום עם קו המחשבה של אותו הניסיון, עדיין יש פה בעייתיות מסוימת בהומור, זה לא עובד. כשלוקחים סיכון ועושים הומור שחור, ישנה מחויבות לבצע את זה בצורה מוצלחת ולא מגוחכת. הגבול הוא מאוד דק אני מודה, אבל זה מה שקובע את ההבדל בין הצלחה להתרסקות קומית.

גם הקאסט הוא די בעייתי אבל יחסית לסדרה שלא נותנת לעניין המשחק לתפוס מקום רב ומהותי מדי ביצירה, זה נסלח. עמי אנידג'ר מגלם דמויות אידיוטיות שחוזרות על עצמן ולא משנות כלום ממערכון למערכון. עידן גיל בתור פילי, הוא הדמות הכי חופרת ומתאמצת בעיני אבל הוא מכפר עליה בעזרת חביבה, המורה למוזיקה והנאום המשעשע שנתן בסוף האירוע. שירן סנדל, כוכבת ילדים עם רזומה עשיר בסדרות נוער מוצלחות כמו "גאליס", מאכזבת עם משחק לא מתוחכם מדי ומאוד שטחי. עומר דרור עם מבטא מגוחך משחק דמות שאני לא מצליחה להבין כיצד תורמת לסדרה.

אבל בין כל הקאסט נמצאות שתי שחקניות שכשהן על המסך, אני מתגלגלת מצחוק ואני לא היחידה. נלי תגר, אחת השחקניות המצחיקות ביותר שיש לנו כיום, שבכל תפקיד שניתן לה, לא משנה עד כמה מגוחך, היא נכנסת אליו באופן מלא, בין אם הוא לילדים או למבוגרים, תמיד תכניס את האופי שלה לדמות ותפיח בה חיים. אליה צירפו את שירה נאור, שגם אצלה לא חסרה היכולת להצחיק בעיקר באופן ציני ואנחנו רואים זאת גם בדמויות נוספות שמגלמת כמו הנערה הדיכאונית שמתעסקת בשדים וכשפים. צופי הסדרה מכירים את השתיים בעיקר בתור שניקי ורוויתי, צמד הפקאצות שמתעניינות יותר במה אמר החתיך מיב'3 ולא בטיול בטבע וכמובן שבאבא של רוויתי, הבדיחה הגאונית שנמשכת לאורך 3 עונות. אני מאוד מקווה שיוצרי הסדרה יבינו את האוצר שהם מחזיקים בידיים וינצלו אותו טוב עם הרבה יותר זמן מסך ממה שהן מקבלות כעת.

"שבט צוצלת" היא סדרה שמתאמצת מדי להתקבל בקרב הקהל הצעיר, היא מנסה להצחיק בכוח גם כשאין על מה. היא רדודה וחופרת אבל מדי פעם מצליחה לכפר על כך במערכון מוצלח. לא נותר לי אלא לחכות ולצפות בשאר העונה ולהבין האם מדובר בסך הכל בפתיחה חלשה שממנה ניתן רק לעלות או שמא מגמה של ירידה בעונה שלא הולכת לשום מקום.

"שבט צוצלת" משודרת החל מ-25.12 בערוץ ZOOM ב-yes ובחינם ב-yes VOD. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן