האם לפאודה ושבאבניקים הגיע לזכות בפרסי הטלוויזיה?

הצפוי (לטובה)

בסדרת הדרמה ובעוד 11 פרסים שונים זכתה, באופן צפוי וצודק העונה השנייה של "פאודה" ובסדרה הקומית זכתה "שבאבניקים", גם זו בחירה ברורה למדי מבין המועמדויות האחרות. "מטומטמת" היא הדרמה היומית של השנה, ואני מאמין ומקווה שאין פקפוק בכך שהיא סדרה שראויה לפרס.

הפלרטוט המסוים עם הבאזז האוסקרי, התבטא בשדרוג מנחת הטקס השנה לכוכבת איילת זורר כאשר אפילו הייתה לנו משוואה, מביכה הרבה פחות אבל מצחיקה קצת יותר, לטעות המעטפה של וורן ביטי ופיי דאנאווי מטקס האוסקר הקודם, כשהצמד הלא פחות אייקוני אופירה וברקוביץ' (מהתכנית המועמדת לפרס תכנית האקטואליה) עלה להציג את קטגוריית הדוקו-ריאליטי, בה זכתה "תום יער עושה את שביל ישראל" וברקו הקריא את השם בהנחה שתום יער הוא גבר. הזכייה של יער צפויה למדי ובכל זאת מרגשת, כי זו באמת סדרה נהדרת שהצליחה להחדיר קומדיה פרינג'ית למיינסטרים הטלוויזיוני ולמתוח את גבולות ואיכויות פורמט הראליטי בלי להתנשא עליו כפי שהוא. לראות אותה כמועמדת וזוכה בקטגוריה הזו מראה היטב את הכוח של הסדרה.

[*]

(צוות היוצרים של "פאודה" על הבמה בטקס. צילום: רפי דלויה)

הצפוי (לרעה)

זכייתה של "ארץ נהדרת", לעומת זאת, בקטגוריית תכנית הסאטירה/מערכונים היא בחירה בטוחה שלא מייצגת את הלך הרוח בקרב מבקרים או צופים. עם כל המורשת המרהיבה שלה, מי היום מכריז שהוא צופה נלהב של "ארץ"? לעומתה, רבים מוסרים את אמונם ל"אסף הראל", ל"טלוויזיה מהעתיד", ל"גב האומה" וכמובן של"יהודים באים", כולן תכניות ניסיוניות וחדשניות הרבה יותר באקלים הישראלי.

המפתיע (לרעה)

בקטגוריות תכנית התרבות ותכנית האירוח זכו שתי תכניות שבוטלו לאחרונה, "מועדון תרבות" של תאגיד השידור הציבורי ו"היום בלילה עם גורי אלפי" של קשת 12, דבר שמראה יפה מאוד את הניתוק התמידי בארץ בין קונצנזוס של ביקורת כלפי סדרה לבין הרייטינג שלה. המפתיע (לטובה)

הפתעה נעימה במיוחד הייתה פרס מפעל חיים שניתן השנה לאילנה דיין הגדולה מכולם, ובאמת מגיע לה לחלוטין. אין להכחיש שדיין היא עיתונאית גדולה שעבודתה חשובה ביותר לעיתונות ולטלוויזיה הישראלית. גם תכניתה "עובדה" זכתה בפרס על תכנית תחקירים. עוד הפתעה הייתה החלוקה של פרס השחקנית הטובה ביותר בדרמה לשתי שחקניות שונות: בת חן סבג על "מטומטמת" ומגי אזרזר על "בתולות". הנכונות הזו לוותר על הבלעדיות של פרס ולתת אותו לשתי מועמדות שונות הוא נחמד ביותר ובעוד שמריח ממנו איזה ניסיון לייצר רייטינג זול בריגוש מהיר ומיידי, יש גם צד יפה מבחינה אמנותית בהערכה הכנה של עבודותיהן של שתי שחקניות שונות.