מהן הסדרות של yes שאנו הכי מצפים להן?

השבוע נערכה מסיבת עיתונאים של yes לחשיפת סדרות המקור השונות להרבות שלה לשנת 2018. מוקף באבק של כוכבים ועוקב בעיניים מעריצות אחרי ליאור אשכנזי, ישבתי לאסוף סדרות מעניינות לספר לכן עליהן, ושמחתי לגלות שיש המון כאלו. עונה 2 ל"בוזגלוס", מגוון דוקומנטריים פוליטיים, דוקומנטרי על חייו של שייקה אופיר, דוקומנטרי מסקרן במיוחד על ילדים טרנסים "טרנסקידז" וגם "על הספקטרום", הדרמדיה החדשה על שלושה צעירים בקשת האוטיסטית שגרים יחדיו, סדרה שיכולה להיות מצוינת או גרועה. כל אלו סדרות לפרויקטים שנחשפו וראויים בעיניי לאזכור אבל לא ארחיב עליהן, מרצון לדבר על סדרות מלהיבות יותר על הנייר. אלו הסדרות שסקרנו ביותר אותי במסיבת העיתונאים:

עיר מקלט

"עיר מקלט" היא סדרת מתח המבוססת על הספר של ליעד שהם, אשר לראשונה בטלוויזיה המתוסרטת כאן עוסקת בעובדים הזרים והסוגיה הפוליטית סביבם. הסדרה, שנכתבה על ידי עוזי וייל ובוימה על ידי איתן צור (שניהם מ"החמישיה הקאמרית"), מספרת על מקרה רצח שמפענחת חוקרת צעירה (חני פירסטנברג), רצח של צעירה שנראה במבט ראשון שהאדם הנאשם בו הוא מבקש מקלט. בחקירה כמובן החוקרת מגלה שחיתויות למיניהן סביב הקייס, ובכך מאיימת על גופים שונים ומעוררת חשש מצד דביר בנדק, הנבל כאן, איש עסקים שמוכר נשק וסמים מהצד. עוד משתתפים מלי לוי ודורון בן דוד. זו סדרה שיכולה להיות בעייתית ונפיצה מבחינה פוליטית או חזקה מאוד, תלוי לאן צור ווייל ייקחו את זה, אבל בטוח שיהיה מעניין ואקטואלי.

[*]

תום יער עושה בגרות

"עושה בגרות" היא כמובן עונת/סדרת המשך ל"תום יער עושה את שביל ישראל", כשהשנה, הקומיקאית המעולה משלימה בגרויות אמיתיות שבאמת אין לה. צוות הצילום וההפקה נשאר, ויער נשארה, אז אפשר להיות בטוחים שיהיה מצחיק, במיוחד עם קונספט עם פוטנציאל כזה.

[*]

מייקל

באירוע גיליתי שההפקה על העיבוד הטלוויזיוני להצגת הקאלט המופתית "מייקל", עיבוד שהודיעו עליו כבר שנה שעברה, סוף סוף מצולמת, שזה די אדיר. "מייקל" הפכה לקאלט של ממש מסיבה מסוימת, ההומור שלה, וההומור הזה כל כך מתאים לטלוויזיה. ההצגה משלימה קומדיית קרינג' ברמות של "המשרד" הבריטית, ואני שמח ומאמין ש"מייקל" תוכל להיות "המשרד" שלנו (למרות שהייתה "המשרד" שלנו, אבל "מייקל" תצליח הרבה יותר כנראה). יוצרים ומשתתפים כמובן אותו הקאסט כמו בהצגה, נטליה פאוסט, מיטל רז, הילה גולדברג, אבי דנגור ונדב הולנדר. עוד משתתף אסי כהן, שהופיע לפעמים עם ההצגה, כמורה לנהיגה ש"סוד מהעבר מחבר אותו למשפחה באופן מפתיע".

[*] המנצח

ליאור אשכנזי מככב בדרמה מוזיקלית חדשה של יוצרי "שטיסל" על מוזיקאי ישראלי מהמצליחים בעולם שיום אחד חוזר לארץ וממיר את הניצוח על אחת מהמקהלות הנחשבות בעולם לניצוח על חבורת הזמר של מתנ"ס שכונתי. בינתיים, הוא גר אצל אמו (לאורה ריבלין) ואביו הגוסס (דובל'ה גליקמן). עכשיו, ברור שהשמות בלבד הם מה ששמים את הסדרה הזו גבוה ברשימה, כי יש להודות שהפורמט נשמע כמו קיטש בנאלי לחלוטין ויכול בהחלט להיות שזה כל מה שנקבל. עם זאת, אני סומך מספיק על ליאור אשכנזי לתת תפקיד אלגנטי ומרגש כי הוא ליאור אשכנזי, ומיוצרי "שטיסל" אני מצפה למשהו מעניין לפחות. נקווה לטוב ומאמין שכך יהיה כי עם צוות כזה אפשר לעשות זהב גם מרעיון לא חדשני כזה.

לעבור את הלילה

הסטנדאפיסטית/אושיית רשת לאה לב והשדרן והיוצר הוותיק שי גולדשטיין, שמגישים ביחד תכנית ברדיו, כותבים ביחד, כך גילינו, דרמה סמי-אוטוביוגרפית על עולם הרדיו ועל מגישה צעירה ומגיש מבוגר ואיך הם מסתדרים. כשלב וגולדשטיין הציגו לעיתונאים את הסדרה במביכות מודעת לעצמה ונהדרת הובטח לי שמשהו בהומור שלהם יעבור כאן. עם זאת, מעניין שהסדרה היא דרמה ולא קומדיה ושלב נכנסת לכתיבה של דבר כזה, טריטוריה מאוד חדשה ומסקרנת בשבילה (וגם בשביל גולדשטיין, שלא כתב סדרה עד כה).

[*]

הנוכלות

"הנוכלות" עלולה להיות המאסטר פיס הטראשית של השנה. כשהקרינו לעיתונאים את הטריילר הזה, כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה: "פאק ג'ון ווטרס עשה סדרה ישראלית?!". הטריילר מדגים טראש שכמותו לא נעשה כאן, שמשתמש באסתטיקה הקאלטית הזו באופן גלוי כל כך. לא היה כאן באמת את השילוב הזה בין צ'יזיות מוחלטת שהיא כבר סליזיות מסוימת עם שנינות וביזאריות חכמות. בקיצור, לא היה פה עולם כמו של ג'ון ווטרס. לתוך העולם הזה מוכנסות הדמויות האלמותיות של מירי ותקווה, אילן פלד ויעל פוליאקוב. יהיה מטורף, כך נראה.

פאנץ'

הסדרה מבית היוצר של יואב גרוס, מפיק הקומדיה האגדי, מגוללת סיפור שמבוסס חלקית על שלו. על סצנת הסטנדאפ העולה של שנות ה-90, על קונפליקטים של מסחור מול אמנות ואוונגרד שמאוד נוכחים בצורות דומות גם בעולם הקומדיה התל אביבית של היום. מאור שוויצר ("פולמון") וצחי גראד ("מי מפחד מהזאב הרע") מככבים בתור בן ואבא, כשהאב סוגד לקומדיה האוונגרדית והקטנה ומתנגד למסחור באופן מוחלט, כשהבן שלו כבר מיינסטרימי יותר. לחובבי סטנדאפ זו בהחלט נראית כמו סדרה מעניינת והזדמנות לגרוס לחזור לסדרה בה הוא כותב קצת יותר ומפיק קצת פחות.