צ'יפ ודייל: יחידת הצלה: ביקורת סרט דיסני+

שירות הסטרימינג דיסני+ כבר תופס מקום מכובד בשלטים של אוהבי הטלוויזיה בישראל. זוהי הזדמנות טובה לראות אילו סרטים פספסנו בכל הזמן הזה שחיכינו לו, אחד מהסרטים האלה הוא "צ'יפ ודייל: יחידת הצלה" בבימויו של עקיבא שפר שעלה בשירות השנה. קפיצה קטנה לעבר: צ'יפ ודייל (Chip 'n Dale) הן דמויות מונפשות מקוריות של דיסני. החמודים ראו אור לראשונה בשנת 1943, קיבלו את השמות שלהם ב-1947 וב-1989 כיכבו בסדרה הנושאת את שמם. יחד עם חבריהם גאדג'ט, מונטרי ג'ק וזיפר, שני החברים חובבי האגוזים פתרו תעלומות בלשיות וחילצו אינספור קורבנות מידי החתול המאפיונר פאט-קאט והמדען המטורף נורטון נימנול. הסדרה מוכרת בעיקר לילדי שנות התשעים ומכורי ערוץ הילדים.

בחזרה להווה. השנים חלפו מאז שהסדרה ירדה לאחר 65 פרקים וצ'יפ ודייל נעלמו, למעט הופעות אורח בסדרות שונות של דיסני. בזמנים אלו, כאשר לכל סרט, סדרה או פרסומת עושים ריבוט, פריקוול או סיקוול, היה (כנראה) מובן מאליו שגם צ'יפ ודייל יחזרו לחיינו בסערה. זאת אומרת משב רוח קליל. עלילת הסרט מתחילה בשיא הצלחתה של הסדרה שלהם, כאשר צ'יפ ודייל הפרידו כוחות לאחר שדייל (אנדי סמברג, "ברוקלין 99"), הטיפשון מבין השניים, קיבל הצעה לככב בסדרה משלו, בזמן שהרגיש כשחקן משנה בכל התקופה שבה שיחק בסדרה לצד צ'יפ (ג'ון מולייני, "פה גדול"), השרמנטי והחכם. בהווה, דייל עובר "מתיחת פנים" ודמותו היא תלת ממדית בזמן שצ'יפ, סוכן ביטוח מצליח, נשאר דמות דו ממדית בדיוק כמו אז בניינטיז.

[*]

חברם הוותיק מהיחידה, מונטרי ג'ק, נחטף על ידי מאפיונרים (מצוירים) ובנוסף לחטיפות של דמויות מצוירות אחרות, עובדה זו גורמת לצ'יפ ודייל לאחד כוחות ולנסות לפתור את התעלומה. ביקום של צ'יפ ודייל הדמויות המונפשות חיות לצד דמויות אנושיות, במה שנראה כקונסטלציה מעט מוזרה, אך מצד שני נאמנה לטרנד של שנות התשעים. כמו "עולם מגניב" עם בראד פיט ואפילו ב"אחרון גיבורי הפעולה" עם ארנולד שוורצנגר מופיע חתול-שוטר דו מימדי.

אז מה בעצם עובד טוב בצ'יפ ודייל? לא הרבה האמת. הסרט עמוס לעייפה ברפרנסים והופעות אורח משנות השמונים והתשעים. שוחרי הנוסטלגיה ותרבות הפופ של אותם ימים (בעיקר) יחוו אורגזמה מטאפורית בזמן שכל הדמויות האהובות עליהם מופיעות בזו אחר זו על המסך: הי-מן וסקלטור ("שליטי היקום"), פלאונדר ("בת הים הקטנה"), רוג'ר ראביט ואפילו דמויות מסאות' פארק. מעבר לזה אין הרבה יותר. קשה להתייחס למשהו שעובד בצורה מדויקת בסרט הזה. מעבר לרפרנסים המדוברים, הסיפור של צ'יפ ודייל די סטנדרטי ונדוש: שני חברים שנפרדים בעקבות סכסוך וחוזרים לשתף פעולה יחד מכורח האילוץ. כך, הם מגלים מחדש את החברות שלהם והולכים יחדיו מאושרים אל האופק. באופן ברור אך מקרטע, הסרט מנסה למתוח ביקורת על תעשיית הסרטים ההוליוודית: שום דבר כבר לא מקורי, כל דבר הוא אתחול או המשך (בתמונת היח"צ של הסרט אף מצוין כי זהו לא אתחול אלא קאמבק), ומנגד תעשיית הבוטלגים, הסרטים הפיראטיים, פורחת באין מפריע. דיסני גם צוחקים על עצמם כשהם הופכים את דייל לדמות תלת ממדית, מה שמוציא ממנה את החיות (מלשון חיים), ומדמות טיפשית ומצחיקה הוא הפך לחיה אפרורית עם בדיחות יבשות. גם אנדי סמברג לא מצליח בקולו לתת לדייל חיוניות מרעננת.

בנוסף, השילוב של צ'יפ הדו ממדי ודייל התלת ממדי מוזר מאוד. מילא לשלב אותם לצד דמויות בשר ודם אך השעטנז הזה, שנמצא בכל פינה בסרט, רק מכאיב בעיניים. גם דמויות סטופ-מושן מככבות בו. זה נראה כאילו יוצרי הסרט לקחו טריפ רע והחליטו למלא אותו בדמויות שאין ביניהן שום קשר סגנוני. במקרים מסוימים זה יכול לעבוד, בסרט הזה פשוט לא נראה טוב. אפשר לציין נקודת אור אחת ושמה: ג'יי קיי סימונס, המדבב את מפקד המשטרה עשוי הפלסטלינה, קפטן פאטי. סימונס עושה זאת בחן רב והוא הדמות המצחיקה ביותר בסרט.

בסופו של דבר, "ציפ ודייל: יחידת הצלה" הוא הסרט הכי לא הכרחי של השנה. הוא מנסה לנגן על הרגש הנוסטלגי, אך עם זאת להישאר עדכני. התסריט עמוס בקלישאות שכבר עייפנו מהן אבל היי, הוליווד אוהבת וכסף! הביקורת שהוא מנסה למתוח בדרכו שלו מרגישה כבר לא רלוונטית וחוץ מרפרנסים נוסטלגיים אין בסרט הזה שום דבר ראוי לציון חוץ מג'יי קיי סימונס. אם חשקה נפשכם במעט נוסטלגיה כיפית, מרעננת, קלילה ומצחיקה – אל תצפו ב"ציפ ודייל".

הסרט "צ'יפ ודייל" משודר בדיסני+.