חינוך מיני: ביקורת עונה שלישית

הסדרה המצליחה של נטפליקס "חינוך מיני" חזרה השבוע לעונתה השלישית, אחרי הפסקה של כמעט שנה וחצי מאז יציאת העונה הקודמת, ובכדי להכניס אותנו מהר מאוד לעניינים, סצנת הפתיחה היא כצפוי מונטאז' מלא בסקס. עונה 3 פותחת שנה נוספת בבית הספר התיכון מורדייל: אוטיס (אסא באטרפילד) נמצא בקשר יזיזותי עם הבחורה השווה והביצ'ית של בית הספר - רובי, שבהמשך נגלה את הסיפור מאחורי הפנים היפות שלה, אריק ממשיך את מערכת היחסים שלו עם אדם שיהפוך להיות הדמות הכובשת והאהובה על כולנו, מייב מתמודדת עם אמה שמסרבת להכיר בקשר שלהן, השכן החתיך והנכה שמאוהב בה והיחסים המסובכים שנשארו לא פתורים מול אוטיס ואמו של אוטיס, ג'ין (ג'יליאן אנדרסון) מתמודדת עם ההריון הלא צפוי ומנסה להקים תא משפחתי חדש עם יאקוב ובתו.

לתיכון מגיעה מנהלת חדשה, גברת הופ (שם אירוני ביותר) שבהתחלה כובשת את התלמידים, אבל מהר מאוד מתחילה לשנות את הכללים: מתלבושת אחידה ועד להפרדה מוחלטת בין המינים תוך פגיעה בתלמידים א- בינארים (כן, היוצרים לשמחתנו יציגו לנו גם דמויות כאלה העונה). היא מסוכנת לתלמידים ובאופן רחב יותר מייצגת אנשים דוגמתה בחברה שבשנת 2021 עדיין מתקשים לקבל את השינויים המהירים ומתעקשים לדבוק בסקסיזם, הומופוביה וכל פגיעה כזו או אחרת.

[*]

הרבה ממה שמייחד את "חינוך מיני" ועובד כבר 3 עונות ברציפות זו העובדה שהיא לא מזלזלת בצופה, אלא מערערת אותו במובן מסוים. למשל איימי, החברה הכי טובה של מייב ולא העיפרון הכי חד בקלמר, מבקשת העונה עזרה מאמו של אוטיס לאחר שבעונה הקודמת עברה תקיפה מינית וכעת נאלצת להתמודד עם ההשלכות של האירוע על מערכת היחסים שלה ועל עצמה. היא מחליטה לעמוד על שלה ולאמץ את מי שהיא באמת. במקביל גם דמות כמו אדם, שהחל כבריון, מרגיש נוח יותר עם מערכת היחסים החדשה שלו ומנסה להשתפר כתלמיד וכבן אדם. למרות העיסוק בנושאים דרמטיים, הסדרה מצחיקה כמו בעונה הראשונה וממשיכה לספק רגעים הזויים כמו נער עירום מתרוצץ עם עז מחמד, מבלי לתת להם לפגוע בנקודות החשובות והמסרים שהיוצרים רוצים להעביר. הסדרה צועדת על חבל דק ומאוד מסוכן. בסופו של דבר הביקורת הכי נפוצה על סדרות נוער היא שהן נכתבו על ידי מבוגרים ולא מצליחות לקלוע לטעם של הנוער היום, שהוא מודרני יותר וליברלי יותר עם ספקטרום הרבה יותר רחב של זהויות בתוך השאלה "מי אני?", הגדרות או אי הגדרות שלא תמיד המבוגרים ידעו להכיל וכמובן שלא להציג על המסך, אבל היוצרת לורי נאן וסוללת הכותבים עושים את זה מצוין ומתאימים את עצמם למציאות שמשתנה כל רגע.

זו הייתה אחת העונות הכי מצופות בנטפליקס, ואחרי בינג' של כמעט 8 שעות אני מוכנה להכריע שהעונה השלישית של דרמת ההתבגרות של נטפליקס ממשיכה עם הקו המצוין בין שיח מביך ככל האפשר בנושאי מין שבקלות יכול למצות את עצמו אחרי עונה או שתיים לבין עיסוק בנושאים נפיצים ובעלי חשיבות, שילוב שמוצא את הדרך להשגת תשומת הלב של הקהל הצעיר. הסדרה הזו תמיד אהבה לקחת סיכונים, ובעונה השלישית למרות שהיא שומרת על המבנה שעבד בשתי העונות האחרונות, היא לא משתנה אלא משדרגת הן את הצד הקומי והן את הצד הדרמטי.

העונה השלישית של "חינוך מיני" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן