אוזרק: ביקורת החלק הראשון של עונה רביעית

"אוזרק", סדרת המתח המצליחה וזוכת הפרסים של ביל דובוק, חזרה השבוע בעונה רביעית בה היא ממשיכה לעסוק בנושא המרכזי שהעסיק אותה בשלוש העונות הקודמות: מאבק ההישרדות של המשפחה האמריקנית. למי שלא מכיר, הסדרה עוסקת במרטי (ג'ייסון בייטמן,"משפחה בהפרעה", שזכה באמי כבמאי וכשחקן ראשי), ו-וונדי (לורה ליני, "המופע של טרומן") שבורחים משיקגו בשל הסתבכות של מרטי עם הקרטל המקסיקני. הם מגיעים לאגם אוזרק שבמיזורי על מנת להלבין את כספי הקרטל בדרכים יצירתיות במיוחד. בנם הצעיר ג'ונה (סקיילר גרטנר) ובתם הבכורה, שרלוט (סופי הוביץ,"לואי"), נעקרים ממקומם והופכים לשותפים פעילים בדרמה המשפחתית. המשפחה נאלצת לנווט בין מחויבויותיה לברון הסמים המקסיקני, עומאר נבארו (פליקס סוליס,"הסופרנוס") לבין הקהילה הכפרית, שמציבה בפניהם אתגרים רבים.

"אוזרק" שואבת השראה מ"שובר שורות", הסדרה האייקונית בה איש משפחה נורמטיבי נשאב לעולם סחר הסמים, וכן מ"הסופרנוס", המתארת את החיים במשפחת מאפיה, וגם מהסדרה המצליחה, "נרקוס", ובעיקר "נרקוס: מקסיקו" שמתארת את העולם של סוחרי הסמים המקסיקנים. נבארו הוא דמות ציורית שכמו נלקחה מ"נרקוס". בעונה הרביעית נוסף גם אחיינו האימפולסיבי, חבייאר (אלפונסו הררה).

[*]

דרך סיפור על משפחה נורמטיבית שנקלעת לחיי פשע ומאבדת בהדרגתיות את המעצורים המוסריים שלה, מספקת "אוזרק" משל על אמריקה של ימינו כמוקד של שחיתות מערכתית מובנית המתגלה בכל אספקט של החיים. המשפחה היא ערך קדוש בתרבות האמריקנית ותהליך ההשחתה שלה מסמל את המשבר של החברה כולה. עם זאת, משפחת בירד, ה"ציפור הנודדת" שבמוקד הסדרה, מצליחה בדרך נס לשרוד כל מהמורה שעומדת בדרכה. משפחת בירד היא גם משפחת ציפורים פולשות במרחב לא להן. המשפחה העירונית משיקגו מעומתת מול המשפחות הכפריות במיזורי ומול המשפחה המקסיקנית. "אוזרק" מציגה את הדרמה של יחסי מעמדות בארצות הברית של ימינו דרך סיפורי משפחות לא מתפקדות, מקוללות ורדופות על ידי שדי העבר שלהן. בעונה הרביעית אנו פוגשים לראשונה את אביה של ונדי (ריצ'רד תומס, "האמריקנים"),שנותן הצצה למשפחת המקור השבורה שלה.

הסדרה מציעה שורת משפחות לא מתפקדות נוספות. ביניהן משפחת לנגמור המתוארת כמשפחה מקוללת. בת המשפחה, רות' (ג'וליה גארנר, "עוזרת אישית") היא אחת הדמויות המורכבות ביותר בסדרה, והשחקנית שמגלמת אותה זכתה פעמיים רצופות ב"אמי" על גילום התפקיד הזה. רות' מודעת מאוד למצבה הטראגי, לתקיעות שלה, ולחוסר יכולתה להיחלץ מ"קללת לנגמור", למרות פיקחותה. בעונה זו בולט יותר גם ההומור העצמי של יוצרי הסדרה. כך למשל, אומרת רות' למרטי : "אני בטוחה שתצליח לתמרן ולצאת גם מהמצב הזה, לא משנה מהו". זוהי אמירה המשקפת את העיקרון המנחה את התסריט של "חסינות" בני משפחת בירד. החלק הראשון של העונה הרביעית משאיר את הצופים עם סימני שאלה בנוגע ליכולת ההישרדות המופלאה של המשפחה בגלל סצנת הפתיחה התלויה ועומדת מעל שבעת פרקיה ומהווה קליף-הנגר למחצית השנייה.

בחלק הראשון של עונתה הרביעית סוגרת "אוזרק" מעגל וחוזרת להתחלה עם החזרה המתוכננת של משפחת בירד לשיקגו. ככלל, הסדרה בנויה במבנים מעגליים שבהן כלואות הדמויות, כמו האות O שבשם וסמל הסדרה שמפרידה בין פתיח פרק להמשכו ובתוכו מצוירים תמיד ארבעה ציורים המתארים גרפית מוטיבים בפרק. מומלץ לשים לב אליהם ולאתרם תוך כדי הצפייה בפרק. ג'ונה מלגלג על ההבטחות המופרות של הוריו לחזרה לחיים רגילים, אך למעשה שום דבר לא משתנה והלופ אינו מסתיים. האם יש בכלל דרך חזרה מהעולם המסעיר של הפשע לחיים "רגילים"? וונדי מטיחה במרטי שחייהם הקודמים היו שקר אחד גדול. ואכן, הדמויות משקרות כל הזמן לאחרים, אך גם, ובעיקר, לעצמן.

אחד השקרים המרכזיים בסדרה נוגע לעמוד השדרה המוסרי של הדמויות. במוקד העונה הרביעית עומד משבר ההתמכרות לתרופות משככות כאבים שטלטל את החברה האמריקנית. וונדי ומרטי מספקים הרואין מזוקק לחברת התרופות "שו", שגם היא עסק משפחתי. בכך מושווה הסחר בסמים למכירת תרופות משככות כאבים. וונדי אומרת ש"הדרך היחידה להעניק משמעות לדברים הרעים היא לקבור אותם מתחת לערימת דברים טובים". האמירה הזאת מהדהדת את השאלה המוסרית שמעלה "אוזרק": האם ניתן לכפר על מעשים לא מוסריים בעזרת פילנתרופיה או וידויים קתוליים? האם ניתן "לקבור" את המעשים הרעים בצורה סמלית כפי שמרטי קובר את כספו בצורה ממשית באחוזת קבר? או שמא הרוע אינו ניתן להלבנה?

הקו בין ה"טוב" ל"רע", בין דאגה למשפחה לבין דאגה לעצמך, בין גאולה לחורבן, מטושטש בסדרה שוב ושוב. זוהי גדולתה של "אוזרק", הטווה שורת עלילות מפותלות ולעיתים מופרכות, אך מצליחה לשמר את האמינות הפסיכולוגית שלה בתיאור הדמויות הפגומות שלה. העריכה מדויקת ומהודקת, כך שבסוף סצנה אחת שומעים את הדיאלוג והפסקול של הסצנה הבאה. הפסקול המוזיקלי המשובח משרת היטב את הקצב של הסדרה והמוטיב החוזר של תיפוף תופים המחקה "פעימות לב" קצביות ממחיש את ההתרגשות של הדמויות ותומך בהזדהות הרגשית עם הדמויות המנווטות במים הסוערים של חייהן, כמונו.

הסדרה "אוזרק" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן