כלואים: ביקורת מיני סדרה

"כלואים”, שנקראת במקור Time , שם המציין את חשיבות הזמן העובר על אדם בכלא וגם כינוי לתקופת הזמן שמרצה האסיר, מתארת היטב את תחושת האין-אונים, הפחד והייאוש של אדם נורמטיבי הנכנס לכלא. זהו סיפורו של מארק קובדן (שון בין, "לוק סטוק", "משחקי הכס"), מורה כבן 50 הנכנס לכלא לאחר שהרג בשוגג רוכב אופניים בתאונה. רדוף אשמה ומיוסר, הוא נאלץ להתמודד עם מציאות החיים בכלא בו כולם מצייתים לחוק אחד: "אל תלשין".

סיפורו נשזר בסיפור של סוהר מצטיין, אריק מקנאלי (סטיבן גרהאם, "זוהי אנגליה"), שנקלע לדילמה בלתי אפשרית בין הנאמנות למשפחתו לבין התפקיד שלו כסוהר לאחר שנקלע לסחיטה מצד אחד האסירים המסוכנים. היוצר, ג'ימי מקגאברן ("המפצח"), מספר את סיפוריהם המקבילים של האסיר והסוהר באותו בית כלא, משל על הדרך בה המערכת כולאת את האסירים והסוהרים כאחד בגיהינום שקשה להשתחרר ממנו. גם הסוהר המצפוני והישר ביותר יכול ליפול ברגע כאשר מוצבת לפניו בחירה בלתי אפשרית.

המיני סדרה מבית היוצר המכובד של BBC נפתחת בסצנה בה נכנס מארק לכלא ומופשט, ליטרלית וסמלית, מכל מה שעשה אותו אדם חופשי. במהלך תהליך הכניסה לכלא, הוא נשאל מהי הדת שלו. התשובה שלו היא "קתולי שסרח". ואכן, תחושת האשמה הקתולית מלווה את מארק בכל שהותו בכלא. הוא עסוק מאוד במחשבות על האדם שהרג, על אשתו של ההרוג ומילותיה בבית המשפט, ועל הדרך שבה יוכל לכפר על החטא הנורא שחטא. בדרך, מתפוררת גם המשפחה שלו, והוא נותר לבדו להתמודד עם שגרת החיים בכלא, ומול הבריון המקומי (ג'יימס נלסון-ג'ונס, "הקן"), שמתעלל בו בכל דרך אפשרית.

[*]

עם זאת, לא הכול קודר. מארק פוגש קצינת-דת אמפטית ואוהדת,(שיבון פינרן) שתעזור לו בדרך לגאולה שאותה הוא מחפש. היא מספקת לו אפשרות לעבוד עם הצעירים של הכלא, ומחזירה לו את האמונה בעצמו, וביכולת שלו להשתנות ולמצוא את הגאולה לה הוא כמה. שון בין מפליא לשחק בתפקיד הגבר השקט והמופנם שנאלץ להסתגל למציאות החיים המדממת של הכלא, בה יצטרך לעשות דברים המנוגדים לאופיו כדי לשרוד. בין, המוכר יותר בתפקידים של לוחמים קשוחים, מספק כאן דמות של גבר שאינו מסוגל להגן על עצמו מפני המתעללים בו, עד שהוא מועמד במצב של אין-ברירה. ההתמודדות שלו עם הגיהינום שנקלע אליו מעוררת אמפטיה ומצמררת.

הסיפור המקביל של הסוהר העומד מול הצורך להציל את בנו או לבגוד בתפקידו כסוהר, פחות משכנע. אמנם יש כאן דרמה קורעת לב על אב סוהר שבנו נמצא בכלא וידו קצרה מלהושיע אותו, אבל הדמות הזאת פחות מפותחת מדמות האסיר, שמקבלת נפח רגשי ודרמטי גדול יותר. גם המשחק של גרהאם בתפקיד אריק, הסוהר שסרח, אינו מתעלה לרמת המשחק של בין. ההקבלה ביניהם שמגיעה בסוף הסדרה לרגע סמלי של החלפת תפקידים אמנם מעניינת, אבל הסיפור עצמו לוקה במלודרמטיות יתר.

כמעט ואי אפשר לחשוב על סרט כלא בלי להתייחס לאחד הסרטים הנודעים ביותר בז'אנר, "חומות של תקווה" שגם בו נכנס אדם נורמטיבי לכלא ונאלץ להתמודד עם התעללות ושחיתות מוסדית. "כלואים" מציע סצנות המהדהדות את הסרט האייקוני, למשל כאשר מארק מלמד את אחד האסירים קרוא וכתוב. האחווה בין שני האסירים גם היא מזכירה את סיפור חברותם של שני גיבורי הסרט הקלאסי, אם כי היא תופסת נפח קטן הרבה יותר ב"כלואים". כמו הגיבור ב"חומות של תקווה", גם מארק שומר על אנושיותו בתוך הגיהינום שנקלע אליו על ידי היצמדות לזהות המקצועית שלו כמורה.

"כלואים" אינה מספקת חווית צפייה קלה. סאת הייסורים של הגיבורים אינה נגמרת והנחמה שמגיעה לבסוף היא מינורית ומאופקת. אין כאן סוף טוב הוליוודי. באחת הסצנות, נוסע מארק, בעודו אסיר, להרצות בכנס שנושאו "החטא ועונשו". "כלואים" היא אכן סיפור על חטא ועונש, על כפרת עוונות ומחילה. האם יכול אדם לכפר באמת על לקיחת חיים של אדם אחר? מהו המחיר שאדם מוכן לשלם על מנת להציל את משפחתו והאם הייתה לו אפשרות אחרת? שני הגיבורים של "כלואים" מייצגים אופציות שונות של אנושיות במצבי קיצון. שניהם מעוררים אהדה למרות שגרמו סבל לאנשים אחרים. שניהם אנושיים, אנושיים מדי.

המיני סדרה "כלואים" משודרת החל מה-14.11, ימי ראשון ב-22:00 ב-HOT HBO וכל הפרקים ב-HOT VOD. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן