Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: מחוכם, מסעיר ומרגש - צעצוע של סיפור 3

מאת: שחר עמית

מה שהתחיל את שיתוף הפעולה בין אולפני פיקסר ודיסני (אשר יחדיו יצרו שלל שוברי קופות) הוא הסרט הראשון בסדרת "צעצוע של סיפור". הסרט שיצא לפני חמש עשרה שנים היה הראשון אשר כולו נעשה באנימציית מחשב והוצג באורך מלא. הסרט עוסק בחבורת צעצועים של ילד אמריקאי בשם אנדי. לב ליבו של הסרט עוסק בהתמודדות הצעצוע האהוב עליו, הקאובוי וודי (טום הנקס), עם הצעצוע החדש, האסטרונאוט בז שנות אור (טים אלן) והשינוי שחל במעמדו כצעצוע האהוב.

"צעצוע של סיפור 3" יוקרן ב- HOT GOLD ביום חמישי ה- 17 בפברואר בשעה 22.00 ויום אחר כך, ביום שישי ה- 18 בפברואר, הוא יוקרן ב- Yes1 אשר יקרינו גם את שני הסרטים הנוספים בסדרה.

[*]

היוצרים, ובראשם לי אונקירך (אשר גם ביים את הסרט) ואנדרו סטנטון, השכילו לקבל את העובדה כי עבר זמן רב מאז יציאת שני הסרטים הקודמים (השני יצא לפני עשר שנים) ולקדם את העלילה יחדיו עם הזמן.

הסרט ממשיך את המגמה שהתחילה פיקסר ויצרה סרט מבדר לילדים, אולם עם זאת בעל בדיחות שנונות ורמיזות שישעשעו גם את הקהל הבוגר. באפן אירוני למדי, דווקא קהל זה התחבר אל נושא הסרט ביתר קלות מאשר ילדיהם.

[*]

בעלילת הסרט חבוי הנושא של אובדן זהות, עימו נאלצים להתמודד אנשים בשלבים רבים בחייהם הבוגרים. הסרט פותח בדילמה האם עליהם (הצעצועים) להישאר בעליית הגג של אנדי, בעליהם שכבר התבגר וכעת הוא מתכונן למעבר לקולג', בתקווה שיום אחד הוא ישחק בהם שוב (אולי עם ילדיו) או האם עליהם למצוא מקום חדש בו יהיה להם שימוש רב יותר?

די במהרה מוצאת את עצמה חבורת הצעצועים במעון יום העונה לשם סאניסייד, והוא מנוהל ע"י הצעצוע הוותיק במקום הדוב לוצו. בניגוד לדעתו המוצקה של וודי אשר רוצה לשוב אל אנדי, המעון, בו הובטח להם שישחקו עימם ילדים רבים מדי יום, מצא חן בעיני השאר והוא בורח לבדו. לצערם של הצעצועים, הבטחתו של לוצו הייתה נראית טובה מדי כדי להיות אמיתית והמעון החביב הופך ביום לגיהינום בו זאטוטים מופרעים שבמשחקם האלים פוגעים בצעצועים ובליל לכלא ממנו אי אפשר לצאת. גם כן, אותו דוב חביב ואבהי, לוצו, מתברר כעריץ קשוח וחסר רגש. כעת על וודי לעזור לחבורה לברוח, משימה שמתבררת כקשה ומסוכנת במיוחד. האם יצליחו לשוב הביתה?

[*]

דיסני ופיקסר לא חסכו ביצירתיות ומסעם של הצעצועים מלא ברגש. הדמויות אינן שטחיות, אלא בעלות עומק והיסטוריה שמסבירה מדוע הגיעו למצב הנפשי בו הן נתונות היום. ההתעסקות הרבה בשאלת השייכות ורגשות שונים, גורמת לתחושת מציאות בסרט. ישנם חלקים בהם אנו יכולים להזדהות עם הצעצועים ברמה שאנו שוכחים בכלל שהם צעצועים וחושבים עליהם כעל בני אדם. בעיני זה מסמל ההצלחה בהאנשת הדמויות, דבר שרק סרטים מעטים הצליחו לעשות.
אונקירך וסטנטון הציגו בחוכמה את המטען הרגשי של הסרט באיטיות ולא בעוצמה רבה. כך שגם את הצופה מטרידות הבעיות לאורך כל הסרט מבלי להתחיל לשעמם ולהעיק עליו. יתר על כן, הסרט עושה שימוש נבון בקומדיה, מתח ואקשן מסעיר שהקאסט החלומי שהתגבש עם השנים, הכולל בנוסף להנקס ואלן את ג'ואן קיוזאק ומייקל קיטון, מצליח לגרום לזה להראות כשילוב טבעי.

[*]

הסרט הכניס בקופות יותר משני הסרטים הראשונים יחדיו והפך לסרט האנימציה היחיד בעשיריית הסרטים הרווחיים בכל הזמנים. ללא ספק, ההכנסות הרבות הן תגמול הולם לעבודה הרבה של פיקסר והתוצאה הנפלאה מכך. סרט זה, הינו מחוכם, מסעיר ומרגש יותר מכל סרט מצויר אחר שראיתי ועם דמויות אהובות, הצלחה מסחררת ומועמדות לחמישה פרסי אוסקר העתיד נראה ורוד.