פיירפליי ליין: ביקורת עונה ראשונה

"פיירפליי ליין", הסדרה החדשה שנוצרה על ידי מגי פרידמן ועלתה בנטפליקס, מספרת על חברות רבת שנים בין שני ניגודים: טולי הארט (קת'רין הייגל) אשת טלוויזיה מצליחה ומקסימה, שהעבר הקשה שלה מרחיק אותה ממעורבות רגשית, וחברתה קייט מולארקי (שרה צ'וק), אשת משפחה חנונית ומרושלת, שעומדת בצילה של חברתה הזוהרת. הסדרה מבוססת על רב המכר באותו השם של כריסטין האנה, שבו מתוארת החברות הזאת באופן כרונולוגי משנות השבעים כאשר היו שתיהן נערות ועד לשנות האלפיים. הספר והסדרה קרויים על שם הרחוב בו גרו שתיהן כנערות, סמטת הגחליליות, סמטה קסומה שבה הן חולמות על כיבוש העולם ביחד.

שלא כמו בספר, הסדרה "שוברת" את הסיפור הכרונולוגי לרסיסי חיים של הדמויות שלה. סיפוריהן של שתי הנערות, סיפור הצעירות המתחילות את דרכן המקצועית, והנשים הבוגרות בהווה של הסדרה מתמזגים זה בזה. בעזרת מאטץ' קאט, הדלת שנפתחה בזמן אחד תוביל לזמן אחר. כך מציגה הסדרה רגעים בחיים המשקפים זה את זה, במקום סיפור ליניארי וכרונולוגי. אפשר לכן לומר שהסדרה מתארת את חייהן של דמויותיה כאוסף של רגעים שבמבט לאחור נתפסים כמכוננים. העבר וההווה אינם נפרדים זה מזה, כמו בזיכרונות וחלומות שבהם יש ערבוב זמנים ומקומות. תפיסת הזמן הזאת מתאימה לסיפור על ידידות שנדמית נצחית. התרגיל הקולנועי הזה תורם לכך שהסיפור המוכר והצפוי על חברות בין הפכים הופך ברגעיו הטובים להרהור על רגעים מכוננים בחיים ומדוע הם נתפסים ככאלה.

[*]

הסדרה נפתחת בקלוז אפ על פניה של טולי הארט, רגע לפני שהיא עולה על במת תכנית הטלוויזיה המצליחה שלה "שעת החברות" הקרויה על שם מנהג משפחתי של חברתה הטובה. מיד לאחר מכן, נראה על המסך ילדה ששוכבת על ספסל לבדה, ולצידה מוטל סמל השלום המזוהה עם ילדי הפרחים של שנות השישים. הצופה מבין שזוהי טולי כילדה והמשך הפרק מספר את סיפור הנטישה הזה. כך דמותה של טולי הבוגרת נתונה תמיד בצל של אירוע הילדות הזה. הליהוק של קת'רין הייגל שעיקר פרסומה בא לה מקומדיות רומנטיות, משכנע. הייגל מצליחה להעביר את הכאב מתחת לחיוך הזוהר של הכוכבת. הליהוק של שרה צ'וק, המוכרת בעיקר מהקומדיה "סקראבס", מצוין אף הוא. צ'וק מצליחה להביא לתפקיד קסם גיקי ורגש והכימיה בין שתי השחקניות בהחלט מורגשת.

שמו של הפרק הראשון מתייחס לשירו של אלטון ג'ון "שלום לדרך האבנים הצהובות", כמו הדרך המובילה את דורותי לארץ עוץ ב"קוסם מארץ עוץ". שמה של אימה ההיפית הלא מתפקדת של טולי, הנוטשת אותה שוב ושוב, הוא דורותי. זוהי סדרה על הדרך אותה עוברים בחיים, מילדות לנעורים ובגרות. דרך האבנים הצהובות מובילה למקום קסום אבל הכמיהה היא לחזרה הביתה, למקום הפשוט והמוכר. אימה של טולי משנה את שמה ל"קלאוד" (ענן). היא אמנם "מרחפת" ולא רק בגלל התמכרותה לסמים, אבל יש לה גם צד קסום וכובש. ברגעיה הטובים מצליחה "פיירפליי ליין" לסחוף את הצופה לתוך הסיפור של שתי הנשים ולשלב בין קומדיה לבין רגעים דרמטיים. החיתוך המהיר בין סצנות משלושת הטיימליינים בכל פרק גורם לצופה להרכיב את הפאזל ובכך חווית הצפייה הופכת לפחות פאסיבית, לפחות בפרקים הראשונים בהם הקשרים בין הדמויות עדיין מתהווים.

עם זאת, נדמה שהסדרה מנסה להכניס לתוכה את כל הנושאים האפשריים: אונס, הפלה, יציאה מאוחרת מהארון, סמים, הטרדה מינית במקום העבודה. לא כל הסיפורים מוצלחים באותה מידה. כך למשל, הקשר המתהווה של קייט, העומדת בפני גירושין, עם אביה של חברתה הטובה של בתה המתבגרת, לא משכנע. קייט מועמדת בסיטואציות מגוחכות ומדגימה קלולסיות מוגזמת ובשלב מסוים, מה שהיה חינני בתחילה הופך למאולץ ומביך. גם סיפור האהבה בין טולי למקס, הפרמדיק הצעיר והמקסים שהוא גם חצי קולומביאני ואיש משפחה למופת, נראה קצת מאולץ.

"פיירפליי ליין" היא סדרה מהנה, בסופו של דבר. למרות הנושאים ה"כבדים" בהם היא נוגעת, היא מקפידה על איזון בדמות סצנות קומיות, בעיקר בכיכובה של קייט, שנדמה שתמיד מוצאת עצמה במצבים מביכים מסוג זה או אחר. בסופה של העונה הראשונה נשארים הצופים עם מספר שאלות לגבי גורל הדמויות ומצב יחסיהן. האם זה קליף האנגר מספיק לעונה שנייה? אין לדעת. הספר שעל פיו מבוססת הסדרה רצוף טרגדיות. אפשר לקוות שאם אכן תמשיך הסדרה לעונה שנייה, תוותר לפחות על חלקן.

הסדרה "פיירפליי ליין" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן