כניסתה של רשת "נטפליקס" לישראל הביאה למחוזותינו סדרות טובות רבות של הרשת שלא הופצו בישראל. אחת המשובחות שבהן היא “Master of None” של עזיז אנסרי.
אנסרי, בן להורים ממוצא הודי וסטנדאפיסט מצליח, היה מוכר עד כה בעיקר בזכות תפקידו כטום הברפורד, העובד שחושב שהוא מגניב ואוהב בעיקר את עצמו, בסדרה הקומית המצוינת "מחלקת גנים ונוף". אנסרי מבסס את הסדרה על חייו ועל חלקים נרחבים ממופע הסטנד-אפ שלו ויוצר מעין גרסה סנטימנטלית ובעלת לב טוב ל"לואי". גם כאן הסדרה עוקבת אחר גבר ניו יורקי, העובד בעולם הבידור ומנסה לנווט בין משפחה לקריירה בעולם המודרני. אולם במקום בו "לואי" גולשת למחוזות סוריאליסטיים ומיזנתרופיים לעיתים, אנסרי מכניס רגש כן ומתאר באופן מדויק, שנון ולפעמים אף מצחיק עד דמעות את החיים של בני ה-30 ומשהו בעולם המערבי.
אנסרי מגלם את בן דמותו הפחות מצליח, דב, שחקן פרסומות כושל בניו יורק שמנסה למצוא את מקומו בחברה שפעמים רבות מתייחסת אליו ומלהקת אותו לפי המוצא שלו ומתחיל קשר רומנטי עם רייצ'ל, עובדת בחברת תקליטים, שאף היא לא בטוחה האם הנתיב המקצועי והאישי שבחרה הוא זה שמתאים לה.
[*]
אנסרי מיטיב לתאר את תהליך התמסדות והתפרקות הקשר בפרק גאוני שעוקב אחר שנה במערכת היחסים של הזוג על כל שלביה. הוא מצליח לגעת בסוגיות של גזענות, הטרדות מיניות, ההבדל בין דור המהגרים לבניהם (את הוריו של אנסרי משחקים אביו ואימו במציאות), יחס הצעירים לדור המבוגר, הדברים שלא מספרים לכם על גידול ילדים, עולם הדייטים החמקמק ובעיקר הניסיון להישאר אנושי, נאמן לעצמך ועם עקרונות בחברה שבה פעמים רבות אדם לאדם זאב.
השקפת העולם הליברלית של אנסרי טמועה בתוך הסדרה אך לא מוכנסת לצופים עם כפית אלא מהווה חלק בלתי נפרד מתוכן התכנית. וחשוב מהכל “Master of None” מצליחה להצחיק ופונה לצופה באופן אינטליגנטי ובגובה העיניים מבלי לנסות להנמיך את ההומור שלה כדי להתחנף לקהל. אם אתם מחפשים סדרה שתחמם לכם את החורף, קחו כמה שעות וצפו ב-11 הפרקים. תודו לנו אחר כך.