סיפורה של שפחה: ביקורת עונה שנייה

שלפרד מתה, תחי ג'ון. העונה השנייה של "סיפורה של שפחה" הייתה בסימן ניכוס מחדש של הגיבורות את שמותיהן וזהותן. הדגש על השם כמקור לגיבושן מחדש של עצמאות ועצמיות שיתחילו את המרד חזר על עצמו פרק אחר פרק במהלך העונה. החל מהרופא שקורא בשמה של ג'ון ומתחיל בכך בניסיון הבריחה הראשון, דרך ג'ון שמבקשת סוף סוף בסופרמרקט לדעת את שמותיהן האמיתיים של חברותיה השפחות ועד להתקרבות בין ג'ון לסרינה (לאחר השפל ביחסיהן בסצנת האונס הנוראית שעוברת ג'ון ע"י סרינה ופרד) שמתבטאת במעבר לשמות פרטיים ומתחילה את נס המרד.

העונה, שהחלה בניסיון בריחה בן מספר חודשים שסופו בכישלון, נמשכה באפשרות בריחה נוספת שנקרתה על דרכה של ג'ון אך כשלה בשל כך שכרעה ללדת והסתיימה בבחירה מרצון של ג'ון להישאר בגלעד ולהילחם מבפנים על נפילתה הרפובליקה המשיחית ובד בבד לגרום לחזרתה של בתה האנה לחיקה. אחרי שפעם אחר פעם גרמו לנו היוצרים לטפח ציפיות להצלתה של ג'ון ולשקוע בדיכאון הקיומי של גלעד מחדש, סוף העונה הסתיים בבחירה מפתיעה שלה להישאר ולתת לתינוקת (לה באקט של חמלה כלפי סרינה קראה לבסוף ניקול) יחד עם אמילי לברוח לקנדה.

רבים ביקרו את העונה על מבנה הבריחה והכישלון החוזרים ועל כך שהתפלשה בייאוש ובחוסר האונים העולים מהחיים בגלעד, ואכן לעיתים נדמה היה כי כדי להאריך את קו העלילה היוצרים מאפשרים לג'ון הזדמנויות כוזבות פעם אחר פעם רק כדי לפגוע בה ולהנחית אותה לקרקע המציאות האכזרית. זה אמנם לא היה פשוט כצופה לראות את זה, אך סיפק הזדמנות לשינוי אמיתי מבפנים דרך הדמות המסקרנת של העונה – דמותה של סרינה.

[*]

סרינה, שבביקורה בקנדה נקרעה בין נאמנותה לגלעד להבנתה את הזכויות הבסיסיות שנשללו ממנה ואת האופן השלילי בו היא נתפסת במבט חיצוני, מנהלת במהלך כל העונה יחסים אמביוולנטיים עם השפחה שלה. שלפרד מצד אחד מאיימת עליה ועל תינוקה ומצד שני מסייעת לה להבין כיצד המשטר בגלעד כופה את מרותו על כל הנשים, וכיצד גם היא בדרכה חסרת אונים תחתיו. ההוצאה להורג האכזרית של עדן ואייזק, שניסו באופן תמים לממש אהבת אמת במקום שמתכחש לרגשות טבעיים, גורמת לברית בינה ובין ג'ון להתחזק ולה להתחיל ניסיון שינוי מבפנים כדי לאפשר קריאה של נשים בכתבי הקודש. אחרי שהיא גילתה בפרק הסיום בדרך האכזרית של גלעד (כריתת אצבע) כי הממסד הגברי לא יאפשר שינוי כזה, הדרך שלה להפוך למורדת מבפנים ולשותפה של ג'ון נסללה. כך ברגע המרגש והבלתי נמנע של הפרק היא מוותרת על התינוקת שלה (או למעשה של ג'ון וניק) כדי לאפשר לה צ'אנס לחיים נורמליים, שהיא יודעת שלא יינתנו לאישה בגלעד.

השינוי נסלל העונה גם על ידי דמויות משנה נוספות כאמילי שחזרה מהקולוניות וסוף סוף נפטרת מלידיה (בה גילינו גם צדדים אנושיים העונה), אדריכל הכלכלה הגלעדית ג'וזף לורנס המסייע בסוף הפרק להימלטותה של אמילי (ושל ניקול) וריטה, שלמרות שנדמתה כדמות פסיבית במהלך שתי העונות מתחוור לנו כי היא חלק מברית מרתות סודיות שמסייעת לבריחתה של ג'ון. ההתפרקות ההדרגתית של רפובליקת גלעד נדמית כעת כבלתי נמנעת ומתגלמת בדמותו של פרד, שהופך לנבל האמיתי של העונה. הוא לא מוכן לוותר על הפריווילגיות הגבריות שלו ולא מסוגל להבין כיצד המרות ללא פשרות שהוא כופה על הנשים תוביל למפלתו מבפנים.

"סיפורה של שפחה", כמו הסדרה "ווסטוורלד", מגוללת סיפור של מאבק חירות של נשים, שכלואות תחת ממסד גברי שמשעבד אותן. העונה הראשונה של שתי הסדרות הניחה את הרקע למהפכה שבדרך, אבל בעוד "וסטוורלד" ניסו יתר על המידה להרחיב את היריעה וגרמו לאובדן עניין של הצופה במתרחש, ההצלחה של העונה השנייה של "סיפורה של שפחה" היא, שעל אף שהרחיבה את העולם הגלעדי ותיארה אף את המתרחש בקולוניות ובקנדה החופשית, הסדרה הצליחה לשמור על הזדהות רגשית גדולה עם הדמויות ועל אמינות של העולם שבנתה ובכך גרמה לניצני המהפכה המתרחשים בו להרגיש אותנטיים בהרבה מאלו שב"ווסטוורלד".

ואי אפשר בלי מילה לסיום על אליזבת' מוס, במה שלדעתי היא כבר כעת ההופעה הנשית הגדולה בתולדות הטלוויזיה. האופן בו היא מסוגלת להביע מנעד עצום של רגשות, מחשבות ועומק רק בתווי הפנים שלה רק הולך ומשתבח מעונה לעונה, והיוצרים משכילים להתמקד בקלוז-אפים רבים על פניה, ולגרום לנו להיכנס לתוך עורה. על אף שהבחירה שלה להישאר בגלעד נדמית קצת מאולצת תסריטאית, הציפייה למרד שיחל בעונה השלישית, ולאופן בו החיבור בינה לבין סרינה יניע אותו, כבר גורמת לי לחכות לעונה החדשה בקוצר רוח.

העונה השנייה של "סיפורה של שפחה" משודרת באופן בלעדי ב-HOT HBO וב-HOT VOD. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן