יהלום לא מלוטש: ביקורת סרט

אם אתם ניגשים לסרט "יהלום לא מלוטש" בתור 'הסרט החדש של אדם סנדלר בנטפליקס', עדיף שתחשבו מסלול מחדש. סנדלר אמנם מככב כמעט בכל פריים בסרט הזה, אך הסרט שייך כולו לצמד הבמאים שלו – האחים ג'וש ובני ספדי. הפעם הראשונה שנחשפתי לבמאים אלו הייתה בפסטיבל הקולנוע בירושלים עם הקרנת הסרט "השד יודע מה" על צעירה מכורה לסמים, שחיה בהוסטל עלוב עם חבריה הנרקומנים ומקבצת נדבות במהלך היום.

הסרט לא הרפה ממני מהפתיחה ועד לסיום, הכריח אותי להישיר מבט לאנשים מהם אנו מעדיפים להתעלם ביום יום בתחושת ריאליזם חדה וכנה המשולבת עם סגנון תזזיתי ומעט פסיכדלי. הסרט שהוציאו לאחר מכן "גוד טיים" כבר התחרה בפסטיבל קאן עם כוכב בסדר גודל של רוברט פטינסון והיה מנה גדושה של אדרנלין טהור ומזוקק, כאשר הבימוי של האחים הפך את הסרט לחוויה צבעונית, חד פעמית ומורטת עצבים.

[*]

לכן, הציפיות לקראת סרטם החדש "יהלום לאט מלוטש" היו גבוהות, והוא עומד בהן בהצלחה, גם אם לא מדובר בצפייה פשוטה וסגנונם הקדחתני של האחים ירתיע צופים רבים. הסרט עוקב אחר היהלומן היהודי הווארד רטנר (אדם סנדלר, בדמות המבוססת על אביהם של הבמאים) שמייבא מאתיופיה אבן חן אופאל נדירה ויקרת ערך. רטנר בטוח שהאבן תסייע לו להחזיר את חובותיו לשוק האפור, ותקוותו מתממשת כשכוכב ה-NBA קווין גארנט (המגלם את עצמו) מביע באבן עניין ורואה בה חיבור מיסטי שיסייע לו לנצח בסדרת הפלייאוף, כאשר לצידו ישנו גם בית מכירות פומביות שמעוניין להציע אותה למכירה למרבה במחיר.

הבעיה היא שרטנר הוא מכור להימורים. הוא טיפוס חסר אחריות שכל כסף שנקרה לדרכו, מוצא באופן מיידי על הימור מזדמן. הוא בוגד באשתו עם עובדת מהחנות וחיי הנישואים שלו על סף פירוק, הוא שרוי בחובות לאנשים רבים, ומנסה לדחות את הקץ עד מכירת האבן שתפתור את בעיותיו. הוא מנסה לדלג בין המשברים והנושים שרודפים אותו, אך כורה לעצמו כל פעם בור עמוק יותר בשל האופי הבעייתי שלו. סיר הלחץ בו הוא נמצא עומד להגיע לסף רתיחה. האחים ספדי מכניסים אותנו לתוך העולם הכאוטי של רטנר ולא מרפים. יחד עם הצלם דריוס קונג'י אנו מיטלטלים יחד עם רטנר מסיטואציה מסובכת אחת למשנתה, נמצאים במרדף מתמיד, כאשר בכל רגע ישנם מספר אנשים המחפשים אותו ודורשים את תשומת ליבו. הסרט הולם בצופה שוב ושוב, כמעט ומתיש אותו בשל רמת הלחץ, הדיסאוריינטציה והכאוטיות אליה האחים מכניסים אותנו בהצלחה.

סנדלר סוחב על גבו את הסרט בהופעה הטובה בחייו. אם כמעט כל שחקן אחר היה מגלם אותו, כמעט והיה בלתי אפשרי להזדהות עם דמות הפכפכה ובעלת הרס עצמי כמו הווארד. אך הצ'ארם היהודי של סנדלר שהפך אותו לכוכב אהוד של קומדיות מצליחות, גורם לנו להיות בעדו גם כשהוא פועל בניגוד לכל היגיון סביר. סנדלר מזכיר שכאשר נותנים לו תפקיד טוב, כמו בסרטים "מוכה אהבה" ו"סיפורי מאירוביץ", הוא יודע לנעוץ בו שיניים בתאווה, וחבל שלא זכה למועמדות לאוסקר על תפקידו בסרט.

פתיחתו של הסרט במכרה כורים באפריקה, ממנו אנו צוללים אל קרבי היהלום ואל קרביו של הווארד וסיומו של הסרט שחוזר לצלול אל אותו היהלום, מזכירים את הסגנון הפסיכדלי שמתלווה לריאליזם האכזרי של האחים, סגנון שמתוחזק בידי הביט האלקטרוני הדיס-הרמוני הלא שגרתי שמלווה את הסרט. כמו בסרטיהם הקודמים, האחים מיטיבים לתאר דמויות בשולי החברה שמתרסקות אל תוך המציאות האכזרית, ועושים זאת מתוך הזדהות עימן המשולבת במבט בלתי חומל.

הזגזוג של הסרט בין גורל שמוכתב מלמעלה, אמונה במיסטיקה ופקפוק בהחלטות הלא רציונליות של הגיבור מגיע לשיא בסיקוונס הסיום המרהיב והבלתי צפוי שמותיר את הצופה המום במקומו. סיום מצוין זה מהווה חותמת איכות נוספת להיותם של הבמאים אוטרים ייחודים עם קול מובחן משלהם בקולנוע האמריקאי העצמאי.

הסרט "יהלום לא מלוטש" משודר בנטפליקס ישראל