פרויקט אדם: ביקורת סרט נטפליקס

יש משהו במבחר התוכן הכל-כך גדול שנטפליקס מציעה שמעורר התרגשות, שמחה אפילו. בדמיון עולות שעות רבות של צפייה מהנה בסרטים ובסדרות, כאלה שמעוררים את הלב ומפעילים את המוח. אבל יש מחיר לכמות התוכן, והוא האיכות. "פרויקט אדם" הוא עוד סרט נטפליקס קלאסי במובן הלא-מוצלח של המילה, המורכב מתוכן בינוני מינוס שכנראה לא היינו משקיעים בכרטיס עבורו בקולנוע, אבל כשהוא במחיר המנוי.. טוב נו.

"פרויקט אדם" הוא סרט מדע-בדיוני המתאר את מסעו של טייס הקרב אדם ריד (ריאן ריינולדס;"דדפול") בשנת 2050, בטיסה בחזרה לשנת 2018. הוא מתרסק בשנת 2022, מינוס הטוב שהיקום מזמן לנו (קורונה, המלחמה באוקראינה) ופוגש את עצמו בן ה-12 (ווקר סקובל), קרי מתבגר מציק שעסוק בלהסתבך ובללכת מכות. הוא מנסה לגייס את עצמו לעזרתו (אם זה לא נשמע לכם הגיוני, כי זה לא), על-מנת לחפש את אשתו שנהרגה בתאונה, אבל גם משתדל לחמוק מיצורים מ-2050 שרודפים אחריו.

[*]

אם כל זה נשמע מבלבל, עוד לא ראיתם את הסרט עצמו. מרגיש כאילו מישהו חשב שהסרט קצת אנמי אז הוא הוסיף אקשן, כי אם כבר ריאן ריינולדס עשה דדפול, בוא נזרוק קצת גיבורי על, מדע בדיוני, אפקטים וטכנולוגיה לתיבול ואולי שייצא משהו טוב. ובכן, זה לא ממש הצליח, אבל גם לא נכשל לגמרי.ישנם חורים רבים בעלילה - ייתכן שקשור לעובדה שהתסריט עבר ארבעה תסריטאים ועשר שנים עד שהופק, כמו גם ניסיון להוסיף רגש באופן מלאכותי למדי עם סיפור האובדן של אביו של אדם בילדותו או הכנסת שלל דמויות חסרות עומק לתסריט (ויש המון מהן).

אמנם היות ריאן ריינולדס הכוכב הכריזמטי והשנון שהוא משפרת את המצב, אבל אבק הכוכבים הנוסף בקאסט (ג'ניפר גארנר, מארק רופאלו) לא מציל אותו, או מוסיף לסרט. כף "פרויקט אדם" הופך לעוד אחד מני רבים בנטפליקס שהוא לא גרוע במיוחד, אבל בטח לא טוב. סרט לשים בטלוויזיה ולהירדם מולו, ממש סתם עוד אחד.