בית הקלפים, עונה שלישית: ביקורת

אחד מסיומי העונה החזקים ביותר שנצפו בטלוויזיה היה סיום העונה השנייה של "בית הקלפים". פרנק אנדרווד (קווין ספייסי) נוקש פעמים על השולחן תוך כדי שהוא נועץ מבט למצלמה. מיד לאחר מכן עלו כותרות הסיום. מה היה כל-כך חזק בנקישות הללו? זה לא היה רק הרגע עצמו אלא גם הדרך שהובילה לשם. בין תחבולה אחת לאחרת, הוא נקש על קירות, שולחנות ודלתות הבית הלבן לאורך כל העונה השנייה עד שהביא את עצמו למעמד נשיא ארצות הברית. הנקישות על השולחן בפרק האחרון היו אקורד סיום עוצמתי. אגרוף בבטן. לייט-מוטיב ויזואלי.

פתיחת העונה השלישית של "בית קלפים" הייתה לא פחות חזקה מסיומה של העונה השנייה: הנשיא פרנק אנדרווד, משתין על קבר אביו. בהמשך העונה הוא עשה מהלך מזעזע נוסף: הוא ירק בפניו של פסל ישו המוצב בכנסייה.

פרנק אנדרווד הוא נשיא ארה"ב הכי מושחת שנראה אי פעם על המסך הקטן. גם על המסך הגדול לא תמצאו נשיא אמריקאי מושחת יותר ממנו. בעונה השנייה הוא עשה הכל כדי להגיע למעמד הנשיא, כולל לרצוח את מי שעמד בדרכו. אבל הוא לא הפך רק לנשיא המעצמה החזקה בעולם, אלא גם לנשיא רודן שמדגיש מדוע דמוקרטיה יכולה להיות דומה מאוד לדיקטטורה. עם כל הכבוד לתחבולות של אנדרווד, ללא אשתו, קלייר (רובין רייט) הוא לא היה מגיע לשום מקום. בשונה מהעונות הקודמות, במהלכן הוא עשה את דרכו לפסגה, בעונה השלישית הוא נמצא במאבק הישרדות.

[*]

בעונה זו פרנק הופך להיות תלוי יותר מתמיד באשתו. לפעמים אפילו יותר מאשר היא תלויה בו. קלייר ופרנק הם פאוור-קאפל. זוג כרישים. האחד דוחף את השני להצלחה. הם ניזונים האחד מהכח והביטחון העצמי של השני ולא נותנים האחת לשני להיות חלשים. במהלך העונה השלישית הם מגלים עד כמה היותם פאוור קאפל הוא הבסיס להצלחתם.

מערכת היחסים שלהם מגיעה למשברים גדולים ותובנות שמציבות את קלייר לא אחת בצומת דרכים. קלייר לא מסתפקת בלהיות הגברת הראשונה ולחייך. היא מבקשת מפרנק למנות אותה לסנאט, וכשהמהלך הזה כושל היא מבקשת ממנו למנות אותה לשגרירת ארצות הברית באו"ם. במקביל פרנק מתחיל לתכנן את המהלכים שלו לקראת הבחירות הבאות למרות שהוא מכריז שאין לו כל כוונה להשתתף במירוץ לנשיאות. המהלך הראשון הוא תכנית "אמריקה עובדת", שנועדה לחסל את אחוזי האבטלה. אבל הוא עושה זאת על חשבון הפנסיה ודמי הביטוח הלאומי. בנוסף, כדי לממן את התכנית, הוא מוצא פרצה בחוק שעוקפת את הקונגרס ומאפשרת לו לקחת כספים מקרן החירום שנועדה למקרים כמו אסונות טבע, ולהעביר אותם לטובת מימוש "אמריקה עובדת". בצעד שמזעזע את כולם פרט למובטלים הוא מכריז על אבטלה כעל אסון טבע.

המהלך השני שלו כולל התערבות בבקעת הירדן ופריסת כח בינלאומי באזור. לשם כך הוא נאלץ להיפגש עם נשיא רוסיה, ויקטור פטרוב (לארס מיקלסן) ומגלה שהוא נחש לא קטן בפני עצמו ואולי אפילו יותר ממנו. אם הנשיא הרוסי מזכיר לכם את דמותו של חניבעל לקטר מסדרת הטלוויזיה "חניבעל" זה לא מקרי. לארס הוא אחיו הגדול של מדס מיקלסן שמגלם את חניבעל. זוהי הברקת ליהוק. המתח בין שני הנשיאים מגיע לשיאים כאשר כל אחד מנסה לשמור על האינטרסים שלו על חשבון השני ולצאת עם ידו על העליונה. פטרוב הוא בן דמותו של פוטין ללא כל צל של ספק. זהו צעד אמיץ מאוד מצד יוצרי הסדרה, שכן הם אפילו מלהקים לאחד הפרקים את חברות להקת פוסי ריוט שנאסרו בשל מחאתן נגד פוטין.

במקביל למה שקורה בבית הלבן, דאג סטמפר, עובר שיקום לאחר שריצ'ל ניסתה לחסל אותו בסוף העונה השנייה. דאג, שנאמן לפרנק אנדרווד יותר מאשר כלב לבעליו, מנסה לעשות הכל כדי לזכות באמונו מחדש ולקבל את תפקיד ראש הסגל של הבית הלבן. במקביל הוא מנסה לאתר נואשות את ריצ'ל שירדה למחתרת.

גם בעונתה השלישית, "בית הקלפים" מצליחה להיות אחת הסדרות הטובות והמבריקות ביותר בתור הזהב הנוכחי של סדרות הטלוויזיה. לעיתים היא מאוד מזכירה את המציאות בה אנו חיים: באחד הפרקים קלייר אנדרווד מגינה על בעלה בנאום שמזכיר מאוד את הדברים של שרה נתניהו נגד אשת ראש עיריית שדרות לשעבר מוניק בן מלך. הרגע הזה ממש מחריד לצפייה.

העונה השלישית היא גם העונה המשמעותית ביותר בפיתוח הדמות של פרנק אנדרווד והפיכתו לרודן. אנדרווד מגיע לשיאים חדשים של רשע עד כדי כך שגם מי שנמצא במעגלים הקרובים אליו כבר לא יכול לסבול אותו יותר. כך שהרבה יותר כיף לאהוב לשנוא אותו בעונה זו. קווין ספייסי מבריק, כמוהו גם רובין רייט. כמו בעונות הקודמות, כך גם בעונה זו, התסריט הוא לא פחות מאשר גאוני, כך שאין אף לא רגע אחד משעמם לכל אורך העונה. החיסרון היחיד של הסדרה הוא זמינותה לצפייה עם כל פרקיה, מה שגורם לתענוג לחלוף די מהר במקום לקבל אותו במנה קבועה של פרק לשבוע.