Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: מדריך צפייה לפורים: 10 סדרות קומיות שוות בנטפליקס

איך פגשתי את אמא

קבוצת חברים שמנסים לשלב נואשות בין קריירה וזוגיות מוצלחת במנהטן ואוהבים לרבוץ בזמנם הפנוי במקום הבילוי השכונתי? ההשפעה של "חברים" מורגשת מאוד ב"איך פגשתי את אמא" שעלתה לשידור שנה אחרי סיום סדרת הלהיט. למעט הסינופסיס המשותף, היוצרים הקפידו מאוד לעשות הכל הפוך על הפוך לעומת "חברים". בראש ובראשונה, כבר בפרק הראשון מבהירים לנו שרובין (קובי סמאלדרס), הבחורה החדשה בחבורה שבה טד (ג'וש ראדנור) מתאהב ממבט ראשון, היא לא המקבילה של רייצ'ל והיא לא ה-אמא. בארני (ניק פטריק האריס), הרווק ההולל בחבורה, הוא לא בטלן מרושל וטיפש כמו ג'ואי, אלא איש עסקים מתוקתק שהכל אצלו מחושב עד הפרטים הקטנים. אפילו מקום הבילוי הקבוע שלהם הוא פאב ולא בית קפה.

ההומור המיוחד, הרעיונות המקוריים וחוסר הלינאריות בעלילה היו מסימני ההיכר הבולטים של הסדרה, שרצה במשך 9 עונות. העונות האחרונות נחשבות לפחות טובות והפרק האחרון נכנס לרשימת פרקי הסיום הגרועים בכל הזמנים, אבל עד אז הסדרה הייתה מצחיקה ומהנה מאוד. לנצח נזקוף לה לחיוב שהביאה לקדמת הבמה ההוליוודית את ג'ייסון סגל והקימה לתחיה את הקריירה של ניל פטריק האריס, היחיד מצוות השחקנים שהועמד לגלובוס הזהב.

ברוקלין תשע תשע

הסדרה שמצליחה לשרוד מזה שבע עונות כנגד כל הציפיות, ובצדק מוחלט. אף אחד לא נתן סיכוי לקומדיית משטרה מטופשת שמשמשת בית לאנדי סמברג מאז שעזב את "סטרדיי נייט לייב". היוצר מייקל שור ("מחלקת גנים ונוף") שגדל ב"המשרד", משחזר את הנוסחה של מקום עבודה לא מתפקד עם דמויות מכל קצוות הקשת. הסדרה וסמברג זכו בגלובוס הזהב על העונה הראשונה. ממוצע המבקרים באתר 'Rotten Tomatoes' הוא 100% ביקורות חיוביות על 4 מתוך 7 העונות ששודרו עד כה.

סמברג מביא איתו את כל ארסנל השטותניקיות האופיינית לו לתפקיד של בלש משטרתי מבריק אבל ילדותי וכמובן יהודי. הוא וכל חבריו לתחנה צריכים להתמודד עם משהו שמעולם לא היה להם – מנהל טוב ונוקשה, בדמותו של המפקד החדש. אנדרה בראוור ("רצח מאדום לשחור") מגלם דמות של קפטן שחור גיי ואינטלקטואל, דעתן ונטול הבעות פנים. הכימיה בין סמברג לבראוור והניגוד המוחלט בין הדמויות שלהם הם חומר הבעירה הקומי העיקרי שדוחף את הסדרה קדימה.

בזכות כתיבה חכמה לצד הומור מטופש במובן הטוב, "ברוקלין תשע תשע" מציגה דמויות מגוחכות אבל אהובות, כאלה שאפשר להתחבר אליהן בזמן שצוחקים עליהן. מדובר בהישג משמעותי, במיוחד באקלים הנוכחי בו שוטרים הם לא אנשים נערצים במיוחד בעיני חלק מהאוכלוסייה בארה"ב. לא רק זה, הסדרה מעלה בעצמה ומתמודדת ברוח טובה עם דילמות של דעות קדומות, נטייה מינית ואפליה. אחרי שבוטלה בתום עונתה החמישית על ידי רשת פוקס, קמפיין מעריצים זועמים וביניהם הבמאי גיירמו דל טורו והבקסטריט בויז, הביא לחתימת חוזה לחידוש הסדרה עם רשת NBC תוך יום אחד בלבד.

המקום הטוב

אם עלילת הסדרה וסצנות מסוימות ממנה מרגישות לכם מוכרות כבר מהשניות הראשונות, זה ממש לא במקרה. יוצר הסדרה מייקל שור שגדל ב"המשרד" ואחראי גם על "מחלקת גנים ונוף" ו"ברוקלין 99", הוא מעריץ גדול של "אבודים" וקיבל את ברכתו של דיימון לינדלוף לצאת לדרך עם ניסוי לגרסה קומית שלה. לשור הצטרף בוגר אמיתי של "אבודים" והיוצר של "דרדוויל", דרו גודארד, ששימש כמפיק בפועל ובמאי.

העלילה הראשונית מתחילה באלינור (קריסטן בל, "ורוניקה מארס"), בחורה שנהרגה ועלתה השמימה בשוגג לגן עדן, שמכונה בפי המקומיים בשם "המקום הטוב". היא מגיעה לשכונה המנוהלת על ידי הארכיטקט מייקל (טד דנסון, "חופשי על הבר"). תושבי השכונה עסוקים כל היום בפנאי להנאתם, מחשבות על מעשים טובים ואכילת פרוזן יוגורט. אבל אלינור, בהיותה אדם איום ונורא לפני מותה, מבינה שהגיעה לכאן בטעות. בעזרת הנפש התאומה ששודכה לה, הפרופסור לאתיקה צ'ידי, אלינור מנסה להשתפר כאדם כדי לא להיתפס ולהישלח ל"מקום הרע", לשם היא שייכת באמת.

כיאה לסדרה שנוצרה בהשראת "אבודים", "המקום הטוב" מלאה במחוות למקור, פלאשבקים של הדמויות לחייהם הקודמים, מפנים סופר מפתיעים בעלילה, סיומות קליף-האנגר לכל פרק ומוטיבים של טוב נגד רע. כל האלמנטים האלה רק מתגברים ככל שהסדרה מתקדמת וכל עונה שונה בתכלית מהקודמת. מה שמקדם את הסדרה לרמה משלה זה הדיסוננס בין התוכן העמוק לאווירה המאוד קלילה. כך שאלות פילוסופיות על משמעות החיים, מוסר וטבע האדם מונגשות במעטפת של הומור חד ורלוונטי.

חברים

לא באמת חשבתם שנדלג ברשימה כזו על הסדרה חוצת הזמנים והפלטפורמות שבאמת אין צורך להציג שזכתה לעדנה מחודשת בזכות נטפליקס. מעל 25 שנה מאז שהופיעה לראשונה על מסך הטלוויזיה, כששירותי הסטרימינג עוד לא היו קיימים. מעל 15 שנה שהעולם מתגעגע, מצטט אותה בכל הזדמנות, צופה שוב ושוב בכל פרקי 10 העונות מחדש ומייחל לאיחוד.

ב-2018 שילמה נטפליקס 100 מיליון דולר לוורנר על הזכות להחזיק את "חברים" בספריה שלה למשך שנה אחת. לצורך השוואה, הפקת העונה הראשונה של "הכתר", הסדרה המקורית היקרה ביותר בתולדות ענקית הסטרימינג, עלתה כ-130 מיליון דולר. המלחמה ושפיכת הכספים על "חברים" אינן מקריות – על פי ההערכות, הסדרה הגיעה לטופ 3 של הסדרות הנצפות בנטפליקס. לאחרונה סקר בבריטניה בקרב ילדים בני 9 עד 16 הראה ש"חברים" היא הסדרה האהובה עליהם, למרות שנולדו אחרי שידור הפרק האחרון. בארה"ב בלבד התוקף על הזכויות כבר פג לפני יותר משנה לטובת HBO MAX, שירות הסטרימינג של וורנר. באותו מועד חשבונות נטפליקס של מדינות אחרות דאגו להרגיע את המעריצים ברשתות החברתיות: חברים, "חברים" עדיין בידינו.

תולדות הקללות

פרודיה קטנה וחמודה על סדרות תיעודיות שמצליחה גם להצחיק וגם להעשיר את הידע. בכל אחד מששת הפרקים מוצג ניתוח מעמיק של קללה עסיסית מהשפה האנגלית. המנחה ניקולס קייג', בארשת פנים רצינית לחלוטין, מנהל את הדיון מרחוק מתוך חדר ספרייה מהודר. בפאנל משתתפים בלשנים והיסטוריונים שנותנים רקע היסטורי לקללה, מקור המילה, מתי הופיעה לראשונה ובאיזה בקשר, ניפוץ מיתוסים מקובלים לגביה וכד'.

בין לבין מושתלים כחלק מהשיח פרשנויות של אושיות מתעשיית הקולנוע והצרכנים הגדולים ביותר של הקללות - קומיקאים ושחקנים, ביניהם ניק אופרמן ("מחלקת גנים ונוף"), ג'ים ג'פריז, ניקי גלייזר וכמובן הכוהנת הגדולה שרה סילברמן. כל אחד מהם מספר על חוויות אישיות שלו מהמילה, איך הוא אוהב להשתמש בה והרלוונטיות שלה בהקשר החברתי של היום. לבסוף קייג', עדיין עם הבעת פנים של יונית לוי, מציג קצת טריוויה על השימוש בקללה בעולם הקולנוע. למשל, מי השחקן שאמר הכי הרבה את המילה Motherfucker בקריירה שלו? למרבה ההפתעה, זה לא סמואל ל. ג'קסון.

לחלק הראשון של הכתבה >> לחצו כאן