כבודו: ביקורת פרק פתיחת העונה השנייה

בשבוע שעבר, השיקו בסינמטק תל אביב, בנוכחות צוות היוצרים, השחקנים בני משפחה וחבריהם- את העונה השנייה של דרמת הפשע "כבודו" מבית היוצר של yes , שגם קטפה את הפרס הגדול כסדרת הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל "סירייס מאניה" הצרפתי ונמכרה לרשת CBS ותזכה לעיבוד אמריקאי בכיכובו של בריאן קרנסטון.

לאחר עונה ראשונה מוצלחת במיוחד של סדרת הפשע המותחת, "כבודו" פותחת עונה מבטיחה נוספת. העונה החדשה ממשיכה באופן ישיר את אירועי העונה הקודמת ועוקבת אחר הידרדרותו המוסרית של מיכה אלקובי- שופט בית משפט השלום בבאר שבע. בעקבות תאונת פגע וברח שבמהלכה בנו הצעיר של מיכה פוגע בבן של אחת ממשפחות הפשע המסוכנות של אזור הדרום, מיכה מוצא את עצמו בקרב אותו עולם תחתון ופשע שנגדו נלחם כל חייו כשופט.

[*]

סיטואציה אירונית זו מציעה התחלה של סיפור מעניין המציג את הקונפליקט העומד בין שמירה על הצו המוסרי כאיש חוק (ובמקרה של אלקובי - כייצוג הרשמי של החוק) לבין צו מוסרי ורגשי כאב לבן. בזמן שהעונה הראשונה הציגה את תהליך ההתפוררות המוסרית של אלקובי, בעודו מערב אנשים נוספים בניסיונותיו להגן על בנו - ניסיונות שמובילים בסופו של דבר לנקיטת אמצעים קיצוניים, העונה השנייה פותחת במחיר הכבד שעל אלקובי לשלם כתוצאה מאותו כדור שלג מתגלגל שיצר לאורך העונה הקודמת.

העונה החדשה מציבה את אלקובי בסיטואציה חדשה וכבעל תואר חדש - שופט בית המשפט המחוזי. התפקיד החדש והכביכול יותר עוצמתי מעמיד את אלקובי בפני בחירות קשות יותר בעודו נתון לחסדיו של עולם הבוררות והפשע ומתבקש להכריע את עתידן של דמויות שקשרו עצמן בגורלו - דמותה של נורה (לוסי אהריש) ובנו שי (ארז עובד) העצור במוסד לעבריינים צעירים (כשהוא מוקף בחיילים של משפחות הפשע איתן הסתכסך).

למרות שהאירועים החדשים וההתפתחויות העלילתיות נוטות לעיתים להפיל את הסדרה לקלישאות ז'אנריות הגובלות במלודרמטיות קיטשית, נראה שהדבר נעשה במכוון. בעזרת משחק מצוין וחוש הומור של דמויות חדשות כמו משפחת הפשע הקווקזית בראשותם של יוליה (יבגניה דודינה) ופתחוב (אלכסנדר סנדרוביץ'), מצליחות דמויות אלו להציל את המצב ולהראות לנו את הצד המגוחך של אותן קלישאות פשע מוכרות. כמו כן, ראוי לציין גם את משחקה יוצא הדופן של לוסי אהריש בדמותה של נורה אום סאלם.

הסדרה תשודר ב-yes ACTION וב- STINGTV. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן