צפו: עשרת הדמויות האהובות של רובין וויליאמס

עוד לא הספיקה לחלוף לגמרי תחושת האכזבה והפספוס מאז מותו של פיליפ סימור הופמן ושוב הלב כואב על כך שעוד כוכב ענק וייחודי הלך לעולמו. רובין וויליאמס היה אחד הקומיקאים הגדולים והחשובים, השראה גדולה וגם שחקן ענק. הוא היה מסוגל לגלם דמויות מטורפות כמו גם דמויות קודרות ואפלות. העולם איבד לא רק את אחד האנשים הכי מצחיקים אלא גם את אחד הסמלים לנון-קונפורמיות והטירוף שבאו לידי ביטוי ברבים מתפקידיו בקולנוע.

קצת מוזר לחשוב על העולם ללא רובין וויליאמס. קשה לעכל את העובדה שאחד הסמלים של ההומור והאופטימיות, בחר לסיים את חייו בהתאבדות. קשה לעכל את העובדה שאחד האנשים הכי מצחיקים סבל בעצם מדיכאון. אז לזכרו של רובין וויליאמס דירגתי את עשרת הדמויות שאותן הכי אהבתי לראות אותו מגלם.

10. הג'יני - אלאדין (1992)

[*]

לרובין וויליאמס היה קול ייחודי - תרתי משמע. שטף הדיבור שלו היה מהיר יותר מהמחשבות שלו. הוא היה אחד מאותם אנשים שלא משנה מה הם אמרו זה עדיין יהיה מצחיק רק מהדרך בה הם דיברו. וויליאמס לא היה רק שחקן מעולה וסטנדאפיסט שהשפיע על קומיקאים בכל רחבי העולם הוא היה גם חקיין ומדובב מוכשר. הרבה בזכות קולו ואנרגיה האדירה שלו, ג'יני הפך להיות הדמות הכי מעניינת בסרט הקלאסי הזה.

9. שון מגווייר - סיפורו של ויל האנטינג (1997)

התפקיד שהביא לוויליאמס את האוסקר (שחקן משנה). תמיד היה משהו אבהי בהופעות הקולנועיות של וויליאמס וזה לא היה משנה אם צפיתם בו בתור ילד או בתור מבוגר. ב"סיפורו של ויל האנטינג" הוא שיחק פסיכולוג המטפל בגאון שסובל מבעיות חברתיות והתנהגותיות.

8. האנטר אדאמס - פאץ' אדאמס (1998)

[*]

מעולם לא תצליחו לראות יותר את הסרט הזה מבלי לחשוב על כך שגם רובין ויליאמס וגם פיליפ סימור הופמן הלכו לעולמם באותה שנה. הסצנות שלהם ביחד הופכות למצמררות ונוגעות ללב. בסרט הזה, המבוסס על סיפור אמתי, וויליאמס ניכנס לנעלי הליצן של האנטר אדאמס, מי שהיה אחד מהמייסדים של תחום הליצנות הרפואית. תחום שהיה שנוי במחלוקת בתחילת דרכו. בסרט אדאמס מתאשפז בבית חולים בגלל דיכאון וזו עוד סצנה שמאז מותו תהיה קשה יותר לצפייה.

7. פרי - פישר קינג (1991)

ההומור של וויליאמס נע במקרים רבים בין הנונסנס ללא שפוי. בנוסף הוא הבין שהומור הוא לא רק מילים אלא במידה רבה גם שפת גוף. הוא היה טיפת האי שפיות בעולם שנדמה לפעמים כיותר מידי שפוי וכלוא בתוך חוקים ומוסכמות. תפקידו כפרי, ההומלס ההזוי והמשוגע שעוזר לשדרן רדיו להתאושש מטראומה, היה תפקיד שבמידה מסוימת התאים לחייו. גם בסדרה "המטורפים" ההומור הייחודי שלו בא לידי ביטוי באותו תפקיד לא שגרתי ולא שפוי במיוחד של איש פרסום.

6. ג'ון קיטינג - ללכת שבי אחריו (1989)

[*]

גם בסרט הזה בא לידי ביטוי הצד האבהי של וויליאמס. גם בסרט הזה בא לידי ביטוי הצד הלא שפוי והמרדני שלו כשהפעם הוא מגלם מרצה לספרות. כמרצה הוא ניסה לגרום לכיתת סטודנטים לחשוב מחוץ לקופסה. לחשוב מחוץ לנורמות והסטנדרטים השמרניים ששאר המרצים כל-כך מנסים לקבע אותם במסגרתם.

5. אדריאן קרונאוור - בוקר טוב וייטנאם - (1987)

גם לאחר שסרטים שונים הפריחו את המוות ההרואי בקרב והעזו לבקר מלחמות, זה אף פעם לא היה מובן מאיליו לראות עוד סרט שמציג את הצדדים הרעים במלחמה. ב"בוקר טוב וייטנאם" רובין וילייאמס שיחק דמות פרועה שלא נכנעת לנורמות ולצנזורה. דמות שהעזה לצחוק על הצבא. עוד דמות נונקונפורמית שעוררה את זעמם של השמרנים.

4. אלן הקמן - בסוף הדרך... (1994)

"בסוף הדרך..." הוא סרט מדע בדיוני מלנכולי בו לכל אדם שנולד השתילו שבב זיכרון בו תועדו כל חייו דרך עיניו כסרט גולמי. ויליאמס שיחק עורך סרטי חיים. הסרט דן בסוגיות מוסריות שנובעות בין היתר מהדרך בה צריך להציג את האדם לאחר מותו. זהו אחד מהתפקידים הכבדים והיותר עצובים שוויליאמס גילם. לדעתי מדובר בסרט שאינו מוערך מספיק.

3. ארמנד גולדמן - כלוב הציפורים (1996)

[*]

בכל פעם שאני רואה פרק של "רמזור" בו אדיר מילר מלמד ועד עובדים כלשהו ריקוד, אני נזכר בסצנה בה וויליאמס מלמד את הרקדנים במועדון שלו כיצד לנוע. די ברור שאדיר מילר הושפע בקטע הזה מוויליאמס כמו קומיקאים רבים אחרים ברחבי העולם. היה משהו מאוד אוטנטי בדמות ההומו שהוא גילם בכלוב הציפורים. כנראה כל-כך אוטנטי עד שהוא סבל משמועות לא נכונות על כך שהוא הומו עמוק בארון.

2. סימור פאריש - לחיות בתמונות (2002)

לפעמים כאשר קומיקאי מגלם דמות קודרת ועצובה, היא הופכת לחזקה יותר ואמינה מאם הייתה מגולמם ע"י שחקן שהקהל רגיל לראות אותו בדמויות כאלה. ג'ים קארי עשה תפקידים דרמתיים כאלה בהצלחה מספר פעמים בחייו וגם רובין וויליאמס עשה זאת בצורה מוצלחת מאוד. סימור פאריש הוא הדמות הכי קודרת, מורכבת ואפילה שהוא גילם אי פעם. פאריש הוא עובד בחנות צילום. איש בודד ללא משפחה שהופך אובססיבי כלפי אחת המשפחות דרך הצילומים שהוא מפתח להם. מצד אחד מדובר בדמות שמאבדת את שפיותה ומצד שני היא מעוררת חמלה גדולה.

1. גברת דאוטפייר \ דניאל הילארד - גברת דאוטפייר (1993)

[*]

התפקיד שכבש את ליבם של מיליוני ילדים שגדלו בשנות ה 80 וה 90 ולדעתי גם התפקיד טוב ביותר של רובין וויליאמס בקולנוע. הוא גיל אב שנשללה ממנו חזקה על ילדיו לאחר גירושיו. כדי לראות אותם הוא נאלץ להתחפש לאומנת ובכך להפוך לסוג של מרי פופינס מודרנית ומצחיקה. בזכותו הסרט הזה נחשב עד היום לאחד מסרטי הילדים האולטימטיביים. קלאסיקה על זמנית שאפשר ליהנות ממנה באותה מידה גם כמבוגר.