המלצות מבקרי האתר ליום הקולנוע הישראלי

אבינו - "יעיש מצליח לנטוע את הסרט במציאות ריאליסטית, להעניק לה נופך קולנועי וז'אנרי לחלוטין ועדיין להצליח לשמור על איזון נכון ולא לאבד את הצופה בתווך. מוריס כהן גדול הממדים סוחב את הסרט על גבו. "אבינו" הוא סרט פשע ישראלי כפי שרצינו כבר זמן רב לראות. זהו סרט מהנה, אינטליגנטי, מלא אנרגיה ואקשן של במאי מוכשר בשיא כוחו, שמעיד על יוצר שנמצא כאן כדי להישאר". (אלעד שלו)

ברש – "יש בסרטה של ויניק את כל המרכיבים הנכונים לסרט נעורים מוצלח, תהליך התבגרות, אווירה וכמובן אהבה. הגיבורות בסרטה של ויניק הן הנערות שחיכיתי לראות על המסך הישראלי. הן נערות שמזכירות לי את עצמי בגילן, הן דמויות אותנטיות שלא ברור למה עד כה לא הייתה התמקדות מספקת בהן בקולנוע הישראלי". (מור קומפני)

ג'רוזלם – "סרט האימה הישראלי הטוב ביותר הוא עדיין 'מי מפחד מהזאב הרע' אבל 'ג'רוזלם' הוא סרט האימה הישראלי הטוב ביותר שיצא מאז והוא נותן תקווה גדולה שהז'אנר הזה ילך ויתפתח עוד יותר בישראל. אם אתם חובבי סרטי אימה, אתם חייבים לראות אותו כי לא תראו השנה הרבה סרטי טובים ממנו בז'אנר". (נתן ליכטר)

ג'נקשן 48 – "הסרט חוטא לעיתים בדידקטיות מעט פשטנית באינטראקציות בין הדמויות המשטחת את הסיטואציה ומעט מזלזלת בצופה. למרות המגרעות שלו 'ג'נקשן 48' הוא סרט מעניין, מהנה וחשוב להכרת מציאות מסוימת שיכולה במקביל להיות קרובה כל כך שאפשר לגעת בה ובאותה נשימה להיות רחוקה שנות אור". (דין קליין)

ילד טוב ירושלים – "צופים מנוסים יראו את הסוף של הסרט מקילומטרים, הוא מלא בקלישאות כיאה לז'אנר, היחס שלו לנשים לוקה בחסר והמסר לפיו אדם טוב מדי לא יכול לשרוד בישראל של היום הוא בעייתי. אבל כל זה לא משנה כשהסרט עושה בדיוק את מה שהקהל מצפה ממנו ומעניק לקהל אפשרות ליהנות מסרט 'פיל גוד' ישראלי, רומנטי ועשוי היטב". (אלעד שלו)

מעבר להרים ולגבעות – "הסרט השכלתני ביותר שראיתי השנה. כל סצנה בו שקולה ומדודה. זהו אולי הסרט החשוב ביותר שנעשה השנה, סרט שייאוש חונק בו את התקווה ובעיקר מציג מראה לא שמחה בפני הצופה הישראלי." (רון פוגל)

נמל בית – "לסרט מגיע קרדיט על התעוזה לעסוק באחד הנושאים הרגישים במדינה: ועדי העובדים הגדולים ושלטון האימים שלהם. שמיל בן ארי הוא בעיניי הראוי ביותר לאופיר בתפקיד משנה כשהוא מגלם גרסה קולנועית לאלון חסן". (רון פוגל)

סופת חול – "אין ספק כי הסרט מספק את הסחורה מבחינת הצופים. מדובר בדרמה חברתית סוחפת ומרגשת. ל'סופת חול' נכנסתי עם ציפיות גדולות עד השמים, ויצאתי מאושר שראיתי יצירה ישראלית קולנועית עשויה היטב ומאוכזב מהעובדה שהסרט זהיר, עדין ונקי מדי. חבל שכך". (יאיר הוכנר)

פוטו פרג' – "קשה לחשוב על התסריטאים שיכלו להגות במוחם דמות מרתקת, מסקרנת ועוצרת נשימה כמו פרי פרג'. ההומור שלו ושל אחיו לצד הכאב הגדול והגאווה מצליחים לפרוץ את גבולות המסך ולרגש עד דמעות, ואכן נותרו מעט מאוד עיניים יבשות בהקרנת הבכורה."(מור קומפני)

שבוע ויום – "עם תסריט מדוד שמכבד את האינטליגנציה של הצופה, הופעות משחק משכנעות ובימוי שלא גונב את ההצגה אך מוכיח את כשרונו של הבמאי במספר סצנות מדויקות, מדובר באחד הסרטים הישראליים הטובים בשנה החולפת" (אלעד שלו)

לעבור את הקיר – "משחק עילאי של נועה קולר. הסרט, שאינו חף מפגמים, מצליח להפתיע את הצופה שוב ושוב וכולל סיום שנוי במחלוקת ובעיקר טקסטים מופלאים ומרגשים. בורשטיין שוב בוחשת בקלחת מעמד האישה בחברה הדתית ומציגה סרט מר-מתוק עצוב-שמח ובעיקר מרגש עד דמעות". (רון פוגל)

הלהקה האחרונה בלבנון – "סרט קורע ומחוק לחלוטין הכולל את הסצנה הגנובה ביותר שראיתי השנה (ביצוע מפתיע לשיר של זוהר ארגוב)". (רון פוגל)

סופעולם – "רוני קידר כונתה לא אחת נסיכת האינדי והנה הזדמנות נפלאה לטעום מניסוי קולנועי משובח שלה, שצולם ללא תסריט, בלילה אחד, כמעט ללא תמיכה. חבורת צעירים מבלים יחד את הלילה האחרון של היקום, רגע לפני שהכל מתפרק ומתפוצץ. האלכוהול נמזג, היצרים משתוללים והפרידה קשה. איזה מזל שיש מישהי שעושה בישראל סרטים כאלה". (מור קומפני)

הפורצת – "אני מעריך מאד את הגר בן אשר על חוסר הפשרות שלה ביצירת סרט ארט-האוס קטן אבל עוצמתי על בחורה הפורצת לדירות. הכנות והעומק ב'הפורצת' שווים בעיני פי אלף מכמה וכמה יצירות מיינסטרימיות רדודות שהופקו השנה בקולנוע הישראלי." (רון פוגל)

לרשימת הסרטים המלאה שיוצגו ביום הקולנוע הישראלי כולל תקצירי הסרטים - לחצו כאן

כבר הצבעתם במשאל השנתי לסרט הישראלי האהוב עליכם לשנה החולפת? הצביעו וענו בתגובה מהו הסרט האהוב עליכם ותוכלו לזכות בכרטיס זוגי להקרנת הסרט "הלהקה האחרונה בלבנון"

מהו הסרט הישראלי הטוב ביותר שיצא בשנת תשע"ו? אבוללה ג'נקשן 48 באבא ג'ון חתונה מנייר מיסטר גאגא מסווג חריג שבוע ויום
שלח/י