סיכום 2018: סרטי השנה של עורך האתר אלעד שלו

1. שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

פרנסס מקדורמנד נפלאה בתפקיד שהולם אותה בצורה הטובה ביותר כאם שכולה שיוצאת כנגד המשטרה לאחר שחקירת בתה שנרצחה ונאנסה אינה מתקדמת. הרצון לנקמה שבא לידי ביטוי בזעם המתפרץ ובמעטה הציניות והקשיחות שהיא עוטה על עצמה מכלה אותה מבפנים ואין כמו מקדורמנד לבטא זאת בשלמות. סרטו של מרטין מקדונה הוא שנון, מבריק, אכזרי והומני בו זמנית עם התסריט הטוב של השנה שמזכיר את האחים כהן בימיהם הגדולים.

2. רומא

לא בכדי זוכה סרטו של אלפונסו קוארון לתשבחות המבקרים. מדובר ביצירה על זמנית, שמצליחה דרך סיפורה של משפחה מקסיקנית בשנות ה-70, ודרך עיניה של עוזרת הבית הנחבאת אל הכלים, לשרטט דיוקן מרהיב של החברה המקסיקנית על האלימות ופערי המעמדות שבה. הצילום של קוארון, המיזנסצנה מרובת הדמויות וההתרחשויות והיופי הקולנועי של הסרט הופכים אותו לאחד הסרטים המרתקים והחשובים של השנה.

3. האחים סיסטרז

סרטו הראשון בשפה האנגלית של הבמאי הצרפתי המוערך ז'אק אודיאר. למרבה השמחה, בניגוד לנפילות שחוו לעיתים במאים אירופאים במעבר להוליווד, אודיאר, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה על סרט זה, שומר על הרמה הגבוהה של סרטיו ומצליח לקחת את ז'אנר המערבון השחוק ולהכניס לו זריקת מרץ רעננה ומלאת הומור עם דמויות מסקרנות ובעלות נפח. הקאסט המצוין והבימוי הבוטח של אודיאר, המשלב בין קצב מדוד, פרצי אלימות והסתכלות אוהבת על הדמויות שבמרכז העלילה, הופכים את "האחים סיסטרז" לאחד הסרטים הטובים של השנה.

4. קרא לי בשמך

ככל שהזמן עובר, כך אני אוהב את הסרט הזה יותר. טימותי שאלאמה היה צריך לזכות באוסקר על תפקידו שובה הלב כנער צעיר המתאהב בסטודנט המבוגר ממנו בעשור בבית הוריו באיטליה. הבמאי לוקה גוואדנינו משרטט את הקשר הנרקם בעדינות ובחושניות, ומצליח לגעת בלב של כל צופה שחווה אהבת נעורים ראשונה ואת שברונה, במיוחד בסצנת הסיום קורעת הלב.

5. האדם הראשון

סרטו של דמיאן שאזל פיצל את הקהל, אך לדעתי הוא היה טור-דה-פורס קולנועי יוצא דופן, שמכניס את הצופה לתוך חליפת האסטרונאוט בהצלחה מרובה מכל סרט בעבר וגורם לו להרגיש את הקלסטרופוביה וחוסר האוריינטציה במסע אל החלל, עד לסצנת הנחיתה על הירח היפהפייה. נכון שהסרט חסר ברגש, אך זו בדיוק הייתה כוונתו של הבמאי בהצגת דמותו של ניל ארמסטרונג.

6. צורת המים

סרטו זוכה האוסקר של גיירמו דל טורו הוא גם סרטו הטוב והשלם ביותר בתיאורו סיפור אהבה בין בחורה אילמת היוצרת ליצור תת מימי הנרדף ע"י השלטונות. סרט שרק במאי בעל חזון ויזואלי ייחודי כדל טורו יכול היה לעשות.

7. חי בסרט

הכיף הגדול של השנה. ג'יימס פרנקו נהנה מכל רגע כטומי ווישאו, במאי וכוכב מה שנחשב לאחד הסרטים הגרועים בכל הזמנים, "החדר". זה סרט שבא מתוך אהבה לקולנוע ולדמות האקסצנטרית במרכזו ולא מתוך לעג ולכן הוא הופך לברומאנס כל כך מהנה ומאוד מאוד מצחיק.

8. חיפוש

איזה כיף לראות על המסך הגדול סרט כמו "חיפוש", שמנצל מבנה חדשני שעדיין לא נחרש בקולנוע ויוצק לתוכו תעלומת מתח קלאסית השואבת את הצופה לתוכה בצורה שמעטים מהסרטים בשנים האחרונות עשו. הסרט מותיר את הצופה צעד מאחור בנפתולי העלילה עד לפיתרון המוצלח, שסוגר את הקצוות השונים באופן מספק. הבמאי אניש צג'נטי בסרטו הראשון מצליח ליצור סרט מתח שלא היה מבייש יוצרים ותיקים ומוכרים ממנו.

9. משום מקום

נכון שלא מדובר ביצירת מופת והסגנון של הסרט הוא ישיר ונועד לעורר רגש עז בצופה, אך הוא עושה זאת בהצלחה מרובה ותצוגת המשחק של דיאן קרוגר, שזכתה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן, היא לא פחות ממופתית. זוהי דרמת מתח אפקטיבית ביותר, עשויה היטב ומשוחקת נפלא שתספק בהחלט את הצופים ותותיר אותם עם חומר למחשבה עם סצנת סיום שהיא בו זמנית צפויה, בלתי נמנעת וחזקה ביותר.

10. הרוכב

סרט קטן, מהסוג שלא מגיע רבות למסכים בישראל וחבל. בסגנון כמעט דוקומנטרי מלווה הבמאית קלואי זאו את סיפורו של רוכב רודיאו (בריידי ג'אנדרו המגלם את בן דמותו) שמאבד את יכולתו לרכוב ומחפש מהי משמעותו בעולם הזה ללא הדבר היחידי שהוא יודע לעשות. מרגש ואנושי.

צפו בסיכום השנה של אלעד שלו מתוך תכנית הבוקר של ערוץ 10 בהנחיית דני רופ וליאור קינן