בשבילם כל יום פורים: השחקנים שעשו שינוי דרסטי בשביל תפקיד

5. שרליז ת'רון – "מונסטר"

משום מה נדיר יותר לראות שחקניות עוברות שינויים גופניים קיצוניים לצורך תפקיד מאשר שחקנים. רנה זלווגר עשתה את זה והעלתה 15 ק"ג בשני סרטי "ברידג'יט ג'ונס" וביניהם רזתה בשביל "שיקגו". נטלי פורטמן ואן הת'אווי הורידו 10 ק"ג בשביל "ברבור שחור" ו"עלובי החיים". אבל השינוי המטריד והזכור ביותר היה של שרליז ת'רון בתפקיד רוצחת סדרתית בסרט "מונסטר". ת'רון, שעד אז נחשבה לשחקנית בינונית, העלתה לצורך התפקיד 15 ק"ג באמצעות אכילה של סופגניות וצ'יפס , דיללה את שערה, גילחה והלבינה את הגבות ומרחה את עורה בנוזל קעקועים שקוף.

בנוסף לשינוי הגופני, ת'רון שינתה את יציבתה ושאפה להגיע לדרך חיים של הזנחה אישית כדי להיכנס לדמות. התפקיד זיכה אותה בפרס האוסקר והעלה משמעותית את מעמדה בהוליווד. גם אם לטעמי האוסקר באותה שנה הגיע לשחקנית אחרת, אי אפשר להתעלם מהשינוי והמאמצים שהושקעו כדי לכער את אחת השחקניות היותר יפות שפעילות היום.

[*]

4. הית' לדג'ר – "האביר האפל"

דוגמה עצובה לקורבן האולטימטיבי של שחקן לצורך תפקיד. אין כאן שינוי גופני קיצוני, אלא תחפושת ושינוי נפשי שמשפיעים בהדרגה על הגוף. הית' לדג'ר בזמנו לא נחשב לשחקן גדול או מגוון וסרטי קומיקס מעולם לא דרשו מחויבות יתרה משחקנים. במקרה הזה מדובר בסרט הכי טוב בטרילוגיית הקומיקס הטובה בכל הזמנים, של במאי שאף פעם לא עושה חצי עבודה. לדג'ר צלל עמוק לתוך הדמות של הג'וקר, הרשע המושלם, הליצן העצוב שזורע כאוס בשביל הכיף וללא מטרה. השחקן התבודד לקראת הצילומים והופיע כל יום לסט בלבוש ואיפור מלא של הדמות. הנוכחות העוצמתית שלו בתוך הדמות השפיעה על שחקנים אחרים. מייקל קיין טען שהוא כל כך נבהל ששכח את השורות שלו וכריסטיאן בייל ציין בצדק שהוא גנב את כל תשומת הלב מבאטמן, גיבור הסרט.

הבמאי כריסטופר נולאן, שבזמנו הציע ללדג'ר את התפקיד של באטמן ונענה בסירוב, מספר שלשחקן היה הרבה זמן "להתבשל עם עצמו" ולהיכנס לדמות, בהשראת "התפוז המכני" וציורים של פרנסיס בייקון. האובססיה התחילה לתת את אותותיה כאשר לדג'ר התחיל לסבול מנדודי שינה שהתישו את גופו. חצי שנה לפני צאת הסרט השחקן נמצא מת בחדר המלון שלו, כאשר סיבת המוות נקבעה כמנת יתר של תרופות מרשם. ג'ק ניקולסון, ששיחק בעבר את הג'וקר, הגיב לחדשות באמירה אומללה: "הזהרתי אותו". כאשר הסרט יצא, רוב תשומת הלב הופנתה להופעתו של לדג'ר, שהוגדרה כמטרידה, ולספקולציות על המחיר הכבד שהיא גבתה מהשחקן. לדג'ר זכה באוסקר לאחר מותו על התפקיד, דבר שלא נראה עד אז ומאז בסרטי גיבורי על.

[*] 3. מתיו מקונוהיי – "מועדון הלקוחות של דאלאס"

האגדה מספרת שאי שם ב-2009, אחרי עוד קומדיה רומנטית כושלת בכיכובו, "אקסיות לכל הרוחות", החליט מתיו מקונוהיי לקחת את עצמו בידיים ולהפוך לשחקן רציני שעושה סרטים איכותיים. כך קיבלנו אותו כשחקן שנולד מחדש ברצף המענג הבא: "סנגור במבחן", "מאד", "מג'יק מייק" של סטיבן סודרברג, תפקיד הזוי ובלתי נשכח ב"הזאב של וול סטריט" של מרטין סקורסזה, "בלש אמיתי", "בין כוכבים" של כריסטופר נולאן, והשיא – "מועדון הלקוחות של דאלאס".

מקונוהיי הוריד כ-20 ק"ג כדי לשחק את האקטיביסט חולה האיידס רון וודרוף, לצד ג'ארד לטו שעבר שינוי דומה, בתפקיד משנה. ההכנה לתפקיד ארכה ארבעה חודשים בליווי מומחה תזונה, כשלקראת סופה השחקן מספר על אבדן ראייה חלקי. התפקיד זיכה את מקונוהיי בפרס האוסקר, כאשר מנגד ליאונרדו דיקפריו הפסיד בפעם החמישית על אותו "זאב מוול סטריט". כמו שקורה לשחקנים רבים אחרי הזכייה באוסקר, הקריירה של מקונוהיי נמצאת בנפילת מתח ולאחרונה שוב צוללת למחוזות פחות מוצלחים.

[*]

2. כריסטיאן בייל – חצי מהסרטים שלו

הגאון המטורף של טרנספורמציות, השחקן בעל הגוף האלסטי שמתאים את עצמו הלוך ושוב לכל תפקיד לפי דרישה. בייל פרץ לתודעה לראשונה ב-2000 עם "אמריקן פסיכו", תפקיד של בנקאי רצחני שמתגאה בגופו המושלם. בנוסף לתיקון השיניים שלו, בייל נכנס למשטר של דיאטה קשוחה ואימונים אינטנסיביים. בעיצומן של ההכנות התפקיד הוצע לליאונרדו דיקופריו ואחריו ליואן מקגרגור, אבל בייל זכה בו מחדש אחרי ששכנע את מקגרגור לוותר עליו.

ב-2004 בייל הוריד 28 ק"ג של מסת שריר לתפקיד הפועל שלא ישן במשך שנה ומאבד את שפיותו ומשקל גופו בסרט "המכונאי". זהו אולי השינוי הגופני הכי קיצוני שנאלץ לעשות, בדיאטה רצחנית שכללה לדבריו ויסקי, סיגריות, מים, קפה ותפוחים. התוצאה הייתה שלד מהלך במשקל 54 ק"ג בלבד, הופעה מטרידה ביותר שעד היום לא יוצאת מהראש למי שראה את הסרט.

חצי שנה בלבד לאחר מכן, השחקן מתייצב על הסט של כריסטופר נולאן כדי לשחק את ברוס ויין/באטמן השרירי בסרט הראשון בטרילוגיית "האביר האפל". לקראת הצילומים בייל העלה 45 ק"ג בסיוע של עוזר אישי ובאמצעות אכילה מרובה ואימוני משקולות. בסופו של דבר הוא אפילו קצת "הגזים", לא הצליח להיכנס לחליפה של באטמן ונאלץ להוריד כמה קילוגרמים עודפים.

כל מסת השריר של באטמן ירדה לכבוד צילומי "לשרוד עד החופש" וחזרה שוב אחרי שנה בשביל "האביר האפל". שנה לאחר מכן, ב-2010, שוב ירידת משקל חדה בשביל תפקיד המתאגרף לשעבר שמכור לסמים בסרטו של דיוויד או. ראסל, "פייטר", שזיכה את בייל בשעה טובה באוסקר הראשון שלו. זה ממשיך. ב-2012 בייל חוזר בפעם האחרונה כבאטמן ב"עלייתו של האביר האפל" ואחרי שנה גידל כרס ענקית כדי לשחק את הנוכל אירבינג רוזנפלד ב"חלום אמריקאי". אכילה חסרת אבחנה של סופגניות וצ'יזבורגרים עשתה את העבודה וניפחה לו את הבטן ב-20 ק"ג. לטענתו, הוא לא הצליח להיפטר מהכרס הזו במשך הרבה זמן, אבל ב"אקסודוס", שיצא שנה אחרי "חלום אמריקאי", לא כל כך רואים אותה.

שינוי קיצוני אחרון לבינתיים, "סגן הנשיא" שיצא שנה שעברה, בו בייל משחק את סגן הנשיא דיק צ'ייני בשתי תקופות שונות בחייו, שזה אומר גם שינוי גופני תוך כדי הצילומים. מי שיודע איך צ'ייני נראה, בטח הרים גבה כששמע על הליהוק. מי שמכיר את פועלו של בייל, חיכך את ידיו בהנאה. עלייה של 20 ק"ג, הפעם בלי ג'אנק פוד ובליווי מומחים לתזונה כדי לעבות אזורים נכונים בגוף לצורך התפקיד, כמו צוואר. התפקיד זיכה את בייל במועמדות נוספת לאוסקר ובטקס הוא כמובן נראה שוב כמו עצמו.

[*]

1. רוברט דה נירו – "השור הזועם"

לפני שהיה סבא עצבני בסרטים בינוניים, רוברט דה נירו נחשב לשחקן על עם תפקידים שאי אפשר לשכוח ולחלוץ הטרנספורמציה בסרטים. שיתופי הפעולה הרבים שלו עם הבמאי מרטין סקורסזה הפכו לקלאסיקות נצחיות. אחד מהם, אם לא הגדול בהם, היה "השור הזועם", סרט על חיי התהילה וההרס העצמי של המתאגרף ג'ייק למוטה. במהלך מרבית הסרט דה נירו מציג גוף שרירי של מתאגרף, אבל השינוי הקיצוני באמת מגיע לקראת הסוף. בשביל סצנות בודדות המתארות את השנים שאחרי קריירת האגרוף של למוטה, העלה השחקן 27 ק"ג. הפקת הסרט הופסקה למשך ארבעה חודשים בהם יצא דה נירו למסע השמנה קולינרי באיטליה וצרפת, במהלכו אכל בכל יום שלוש ארוחות גדולות עם הרבה פסטה, בשר, חמאה, גלידה ובירה. הסצנות של למוטה השמן צולמו בטייקים קצרים מחשש למצבו הבריאותי של דה נירו, שהתעייף מהר מאוד במהלך הצילומים. הסרט זיכה את דה נירו באוסקר השני שלו ונחשב לאחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים.

[*]

בונוס קטן לקינוח - לא שינוי פיזי אלא תחפושת אמיתית של האחת והיחידה שתמיד נמצאת מעל כל תחרות, מריל סטריפ. הסדרה "מלאכים באמריקה" הכתה גלים בארה"ב מסיבות שונות לפני כ-15 שנה וזכתה בשלל פרסים. מריל סטריפ שיחקה שם מספר דמויות אבל הבולטת בהן הייתה של הרבי. לא כולם יודעים שזו הייתה היא ואפילו חלק מהשחקנים שלצדה נדהמו כשלאחר צילום הסצנה הרבי הזדקף והתחיל לדבר בקול של אישה.

[*]