אני עושה סרטים בשביל הילדים שלי: ראיון עם במאי פליימוביל: הסרט

לינו דיסלבו, במקור מניו-יורק, הוא אולי לא שם המוכר לכם אך הוא עבד בתור האנימטור הראשי בסרטי דיסני כמו "צ'יקן ליטל" ו"פגוש את הרובינסונים" ובתור ראש מחלקת האנימציה ב"לשבור את הקרח" כשעבור הפרויקט האחרון הקדיש 7 שנים מחייו. "הם משכו אותי ישירות מניו-יורק, ישר אחרי שסיימתי לימודי אנימציה", מספר דיסלבו על התקופה בה עבד עם דיסני. "זה היה חלום שמתגשם עבורי, ממש מאז היותי ילד אמרתי שיום יבוא ואני אעשה אנימציה עבורם. זה דרש ממני הרבה, הרבה ימים שלא ראיתי את המשפחה ואת הילדים, הרבה ביקורת והרבה גרסאות, אבל אין דבר יותר מדהים מלעבוד עבור דיסני".

אחרי שנמשך ע"י החברה, דיסלבו עבר ללוס אנג'לס, שם הוא מתגורר כבר קרוב ל-20 שנה, אך את הראיון שלנו אני עושה עמו במונטריאול הרחוקה בה נשאר על מנת להשלים את עשיית סרטו הראשון כבמאי- "פליימוביל: הסרט". "כולם אמרו לי שאני משוגע על כך שאני עוזב את דיסני בדיוק כאשר אני מצליח שם לא רע, אבל רציתי לעשות משהו שהוא שלי ולקחת את הבמה בתור במאי", הוא מספר.

דיסלבו הבהיר להפקת הסרט שהוא יהיה מעורב בעשייתו אך ורק בתנאי שיוכל לקחת חלק בסיפור. הוא סייע בבניית התסריט מההתחלה ובנה סיפור שאיתו ילדים יכולים להזדהות. עוד הבמאי מספר כי נפגש עם עשרות ילדים ואפילו מצא את עצמו משחק איתם בפליימוביל על מנת לראות מה באמת מושך ילדים למשחק הזה. "אני עושה סרטים בשביל הילדים שלי ואין דבר יותר כיף מלראות אותם שומעים אותי מדבב את ויני היונה ב'בולט' ", הוא אומר. "הילדים שלי הם מעריצים מאוד גדולים של הפליימוביל, אז הרגשתי שאני חייב להיות נאמן למשחק בסרט הזה. מה שכל הילדים שנפגשתי איתם אמרו לי זה שהם משחקים בפליימוביל בעיקר בגלל משחקי התפקידים".

[*]

(לינו דיסלבו. קרדיט: רד קייפ הפצה)

"כשאתה קונה את הקופסה, אף אחד לא מספר לך מי הוא הגיבור של המשחק", אומר דיסלבו בנימה של התלהבות. "בהרבה משחקים אומרים לך בדיוק מי הן הדמויות ומה הסיפור או אפילו מגיעים עם הוראות מדויקות מה לעשות. בפליימוביל אתה זה שיוצר את הגיבור, וזה בדיוק הסרט שאני רציתי ליצור - סרט שבו אתה זה שקובע מי הוא הגיבור".

הסרט עוקב אחרי מארלה שמוצאת את עצמה נשאבת לעולמם של הפליימוביל ביחד עם אחיה הקטן צ'ארלי והם נהפכים לדמויות מהמשחק. צ'ארלי נהפך לוויקינג ונחטף ע"י פליימובילים אחרים. מארלה צריכה לצאת למסע חובק עולמות הפליימוביל בו היא תצטרך להציל את אחיה הקטן. בזמן שבדיסני משקיעים מינימום 100 מיליון דולר על פרויקט, כיצד יצרת סרט אנימציה ב-75 מיליון דולר?

"את רוב הכסף הוצאנו בשנה וחצי שבה היינו בלוס אנג'לס במטרה למצוא את הסיפור הנכון. זה אומר לשבת ולראות שקודם כל הסיפור עובד. מציירים שוב ושוב סטוריבורד ורק אז מתחילים את ההפקה עצמה. הדבר הכי חשוב לי היה קודם כל ליצור סיפור שבו אכפת לנו מהדמויות, משהו שדיסני שמים גם דגש דרך אגב".

מאיפה הגיעה הדמות של מארלה?

"אני זוכר שגדלתי בניו יורק וכל מה שחשבתי הוא שאני רוצה לצאת למסע ולחוות כמה שיותר דברים בחיים שלי. אני אכיר אנשים חדשים, אני אשיג דברים אבל המציאות היא שיש לך יותר ויותר מכשולים בתור מבוגר ואני חושב שהחיים הם להתעלות מעל המכשולים האלה. החיים הם לאסוף זכרונות ולא לאסוף הישגים. רציתי ליצור דמות שאומרת לקהל הצעיר שלא משנה כמה החיים יכולים לזרוק מכשולים עליך, אתה יכול לעבור אותם."

כיצד העבודה שלך בדיסני השפיעה על הסרט הזה?

"אני בן אדם של דיסני. כל מה שלמדתי מדיסני נוצק אל תוך הסרט הזה. הנוסחה הזו של 'קודם כל דמויות וסיפור' משכה אותי ליצור שתי דמויות שיחזיקו לי את הסרט. גם הניסיון שלי בתור אנימטור עזר לי לדעת איך אני יכול לעמוד בלו"ז או בתקציב או איך בכלל לגשת לאנימטורים שלי. הייתי פתאום אחראי על 20 אנימטורים בחודשים הראשונים וזה רק הלך וגדל".

מה היה בשבילך ההבדל בין העבודה כאנימטור לבין העבודה כבמאי של אנימציה?

"בתור אנימטור אתה אחראי על 20 שוטים מתוך הסרט, זה כל מה שאתה יכול לעבוד עליו. זה דבר נפלא ומשחרר, אתה יכול להוציא את כל היצירתיות שבך בתוך ה-20 שוטים האלו. בתור במאי אתה חייב להיות אחראי על הכול. האנלוגיה הכי טובה לבמאי של אנימציה הוא מנצח של תזמורת. אתה לוקח את הנגנים הכי טובים בעולם, שגם מנגנים על הרבה כלים. אבל כשהם מנגנים הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה לך את הקצב, את החזון שלפיו המוזיקה שלהם תנוגן".