מכתב ממא-סאן-ג'יאה: ביקורת סרט

דברים שקורים בסין מרגישים לנו רחוקים, עם תרבות שונה שקשה לנו להבין ולהתחבר אליה, אולם סרטים מסוימים מצליחים לגשר על הפער הזה. הסרט "מכתב ממא סאן-ג'יאה" הוא סיפור אישי של סיני בשם סון יי המתרגל שיטה רוחנית בשם פאלון גונג שדוגלת באמת, חמלה וסובלנות כערכים מנחים. השיטה נפוצה במהירות ברחבי סין מפה לאוזן. ככל שמספר המתרגלים הלך ועלה, כך החלה ממשלת סין להתייחס לפאלון גונג כאיום. היא הכריזה על השיטה כבלתי חוקית, בטענה שמדובר בארגון פוליטי המתנגד למפלגה הקומוניסטית של סין וכן אסרה והענישה את מתרגלי השיטה.

סון, גיבור הסרט, העז להפיץ עלונים הקוראים לחופש אמונה בסין. על כך הוא נכלא והוחזק במחנה עבודה בכפייה, שם עבר עינויים ושטיפות מוח, שנקראים "חינוך מחדש" על פי השיטה הקומוניסטית. הדבקות של סון באמונתו למרות כל מה שעבר, מתוארת בסרט כראויה להערכה ויש לה השלכות עצומות גם על חיי המשפחה שלו. קשה לתפוס את זה שהאירועים המוזכרים בסרט לא התרחשו בעבר הרחוק אלא בשנות האלפיים.

[*]

סיפורו של סון מקבל עניין בינלאומי כשאישה מארה"ב פתחה אריזת מתנה עם קישוט מתוצרת סין שקנתה לילדיה, ומתוכה נפל מכתב הכתוב באנגלית ובסינית שכולו זעקה לעזרה. סון הוא ששלח את המכתב כשהיה אסיר במחנה העבודה בכפייה 'מא סאן-ג'יאה', שם עוצבו ונארזו הקישוטים על ידי האסירים. את המכתב פתח במילים: "אדוני, אם רכשת במקרה את המוצר הזה, בבקשה שלח את המכתב הזה לארגון זכויות אדם עולמי. אלפי אנשים כאן, הנמצאים תחת הרדיפה של המשטר הקומוניסטי בסין, יודו לך ויזכרו אותך לעד".במאי הסרט הקנדי ליאון לי היה מנוע מלנסוע לסין בגלל סרטיו הקודמים, שהיו ביקורתיים כלפי המדינה, אך הוא שיתף פעולה בסתר עם סון ועזר לו לקנות ציוד צילום שאיתו סון הקליט ותיעד את חוויותיו ואת המשך הרדיפה שלו על ידי הרשויות. באמצעים מחתרתיים ותוך סכנת חיים, צילם סון את המחנה, וכאשר לא יכול היה לצלם, הוא שחזר את הזוועות והעינויים שעבר באמצעות ציורים.

זהו סרט המספר סיפור חשוב והוא עוצמתי בזכות המיקוד שלו. הבמאי ליאון משתמש גם בראיונות עם אשתו של סון ועם שני שומרים לשעבר ממחנה העבודה המשלימים את הדיווחים של סון. הוא לא בוחר להציג נתונים סטטיסטיים או מבקש להחרים סחורות מתוצרת סין. במקום זאת, מציגים דרך סיפור הסובב סביב אדם אחד – זוועה המתרחשת בקנה מידה גדול הרבה יותר ומשפיעה על רבים.

הסרט לא מציג היסטוריה מקיפה של הממשל הסיני, אלא דיוקן אינטימי של סבל של משפחה אחת שמדוכאת ונרדפת על ידי הממשלה. העדות של אשתו הדומעת על ההפרדה ביניהם מחלחלת לראש ומאפשרת לצופים בסרט התעודה להתחבר ולהתרגש מהנושא בממד הרגשי. ההנפשות בסרט הן פחות מוצלחות מבחינה טכנית, אך ליווי הקריינות של סון מחזק אותן מאוד.

ההבדל בין התרבויות, הסינית והאמריקאית, מודגש במפגש של סון עם האישה שפתחה את המכתב. הוא ממתין למעמד של פליט, תהליך שיכול להימשך שנתיים ויותר, בעוד היא חופשיה לנוע בעולם כאשר תחפוץ. זה סרט חשוב שכל אדם צריך לצפות בו, ללא קשר למיקומו על המפה.

הסרט "מכתב ממא-סאן-ג'יאה" הוצג בסינמטקים ברחבי הארץ ויוצג בהמשך השנה בסינמטק תל אביב.