השורד האחרון: סרטי ההישרדות הגדולים

בלב ים, עמוק באדמה, בשלג המקפיא או במדבר האינסופי, סרטי הישרדות על כל סוגיהם תמיד ריתקו אותנו ומשכו אותנו. השילוב המרתק בין מתח, פחד ומשהו שאנו חוששים שיכול לקרות לכולנו, מצמיד אותנו למסך וגורם לנו להתמכר לסיפור, לדמויות ולעלילה. אבל לא תמיד זה כך, סרטי הישרדות יכולים להפוך בקלות לארוכים, משעממים ומונוטוניים, לפעמים בעקבות בימוי והפקה לא מוצלחים, ולפעמים כי הסיפור כפי שקרה במציאות לא מספיק מדהים אותנו, ולא בחרו להקצין או להוסיף לו נקודות רגשיות. כדי שלא תתאמצו יותר מדי ולכבוד הסרט "השורד" שיצא לאחרונה, ריכזנו עבורכם כמה ביקורות של מבקרי האתר על סרטי הישרדות שירתקו אתכם למסך, יותירו אתכם בפה פעור ולמקרה הצורך ייתנו לכם כלים להישרדות בטבע הפראי.

חיי פיי (מבקר: יאיר הוכנר)

פיי הוא ילד סקרן הגדל בהודו בשנות השישים שבזמנו הפנוי חוקר את מגוון הדתות הקיימות בהודו. הוא איננו מבין מדוע בני האדם אינם מסוגלים לאמץ את כל הדתות ונאלצים לבחור אחת ולדבוק בה. פיי גם מגלה את המדע ואת הביולוגיה דרך עבודתו בגן החיות של אביו. כאשר משפחתו מחליטה לקחת את גן החיות ולהגר לקנדה, פיי נאלץ בלית ברירה לנטוש את החיים הנוחים בהודו ולעלות על ספינה יפנית שלצערו תשקע במצולות. האחיזה באמונה וחוכמת חיים הם אלו שיעזרו לו לשרוד במשך 227 ימים ולחלוק סירת הצלה עם טיגריס בנגלי.

היתרון המרכזי של הסרט הוא שהוא מצליח לעסוק בנושאים מורכבים בצורה פשוטה שלא תעיק על צופה רגיל. בסופו של הסרט עולה השאלה האם הסיפור שפיי מספר הוא אמיתי או שהוא מעדיף את הסיפור הלא יאמן על הטיגריס, הזברה, האורנג-אוטן והצבוע שאיתם הוא חלק את סירת ההצלה, רק בגלל שהוא נוח ואופטימי יותר? האם הוא מעדיף ליצור מיתולוגיה פנטסטית כדי שהוא יוכל להדחיק את הטראומה שהוא עבר ולשכוח אותה? האם קל לנו יותר להאמין בפנטזיה מאשר במציאות האפלה? "חיי פיי" הוא סרט על הישרדות בעזרת האמונה אבל השאלה הגדולה שהסרט מסרב לענות עליה: במה הגיבור באמת מאמין? האם זאת הרוח האנושית, אחת הדתות או ביצר ההישרדות החייתי, והאם בכלל יש רק אמונה אחת?

האיש שנולד מחדש (מבקר: יאיר הוכנר)

השנה היא 1820 - קבוצה של ציידים מותקפת על ידי שבט אינדיאנים. השורדים, ביניהם המדריך והצייד, יו גלאס (ליאונרדו דיקפריו), ובנו בן התערובת נמלטים אל ההרים המושלגים. בדרך גלאס מותקף על ידי דוב ונפצע קשות. קפטן אנדרו הנרי, המנהיג של הקבוצה, מציע תמורה כספית למי שיישאר עם גלאס ויעניק לו קבורה מכובדת כאשר ימות. נשארים איתו הבן הוק, הצייד הצעיר ברידגר וחבר הקבוצה הקשוח ג'ון פיצג'רלד שעושה זאת מתאוות בצע. כאשר הזמן חולף וגלאס מסרב למות, פיצג'רלד עושה מעשה בלתי נסלח לנגד עיניו של גלאס ומשאיר אותו לגסוס בלב השממה הפראית והמושלגת. הרצון שלו לנקום בפיצג'רלד יטעין את גלאס בכוחות חדשים וגם את הסרט שמרביתו הוא סרט מסע עם צילומי טבע מרהיבים מהמרשימים שנראו על מסך הקולנוע, המזכירים את סרטיו של טרנס מאליק ("עץ החיים"). "האיש שנולד מחדש" הוא סרט בהחלט נדיר בעולם הקולנוע המסחרי. יצירה קולנועית שלוקחת את הזמן, שהיומרות שלה הן הרבה יותר מסתם לבדר את הצופה אלא מנסה להעביר אותו מסע הישרדות אמיתי. תנשמו עמוק ותתכוננו לראות קולנוע מאתגר, מהורהר ומעורער.

127 שעות (מבקר: יאיר הוכנר)

הסרט מספר את סיפורו האמיתי והלא יאמן של אהרון ראלסטון, מטפס הרים צעיר הרפתקן, פזיז ולא כל כך אחראי שזרועו נלכדת בקניון מבודד בלב מדבר יוטה. הבמאי דני בויל יוצר דרמה מרגשת על רצונו של אדם אחד להמשיך לחיות כנגד כל הסיכויים .ג'יימס פרנקו, אחד השחקנים הרבגוניים והייחודים הפועלים כיום בהוליווד, הוא שמחזיק את הסרט ועושה אותו לטוב. הסרט מתאפיין בעריכה קצבית על גבול המסחררת, צילומי נופים מרהיבים, צילומים אינטימיים מרגשים והכול עשוי היטב, לעיתים בקצב וידאו קליפי. הסרט הוא סרט על החיים או יותר נכון על הכוח האנושי והאומץ לנקוט באמצעים קיצוניים כדי להציל את עצמך ממוות. סוד ההצלחה של הסרט הוא פשוט ביותר: הוא נוגע בכל אחד מאיתנו.

שמונה מתחת לאפס (מבקר: יאיר הוכנר)

עלילת הסרט היא בהשראת סרט יפני משנת 1983 המבוסס על אירוע אמיתי. ג'ר שפרד הוא מדען צעיר שעובד במעבדה בלב אנטרקטיקה. המיומנות שלו היא עבודה עם הכלבים הנאמנים העוזרים לו ולחבריו להעביר ציוד ולנדוד לאורך היבשת הקפואה. ביקור של מדען החוקר מטאורים שכמעט מסתיים בטרגדיה וסערה חורפית בלתי צפויה גורמים לשפרד הצעיר וחבריו לנטוש מאחוריהם את הכלבים. שפרד משאיר אותם כבולים בתקווה שהוא יצליח לחזור במהרה אל המעבדה בלב הישימון הקפוא ולחלץ אותם. אבל הסופה הולכת ומתחזקת, הבוסים מסרבים לעזור וכך שפרד אכול ברגשות אשם כבדים חוזר לארה"ב ומשם מנסה לארגן משלחת חילוץ. החלק בכיכובו של השחקן כחול העיניים, פול ווקר עשוי היטב אך בנאלי ודי משעמם.

כלבי המזחלת עוברים שלל הרפתקאות ולומדים לשרוד בסביבה הקרה והמאוד לא ידידותית. מה שמדהים בסרט, הוא שהבמאי הצליח להעניק תכונות אופי המלוות כל אחד מהכלבים. עוד מפתיע היא העובדה שדווקא כלבה בשם מיה לוקחת מנהיגות על הלהקה ומתכננת את לכידת הציפורים. הכלבים נשארים כבולים ונאלצים להשתחרר בכוחות עצמם. בהנהגת מיה הכלבים מוצאים אוכל, נודדים ברחבי היבשת, נזהרים לא ליפול מהרים מושלגים, לא לדרוך על קרח דק ונאבקים באריה ים תוקפני.

הכל אבוד (המבקר: אלעד שלו)

"הכל אבוד" הוא סרט ההישרדות המינימליסטי ביותר שתראו. הוא מתאר את מאבקו של גבר (רוברט רדפורד) באיתני הטבע לאחר שהיאכטה שלו מתנגשת בעצם זר ומוצפת במים. אנו לא יודעים דבר על הגבר - אין לו שם, אין אקספוזיציה בה ניתן לנו מידע אודותיו, אין שום דמות נוספת המלווה אותו במהלך הסרט והוא כמעט ואינו אומר מילה לכל אורך הסרט. "הכל אבוד" הוא סרט בעל קצב איטי, המצריך סבלנות בקרב הצופים ומבקש מהם להעניק לסיפור ההישרדות האישי הזה משמעויות משל עצמם תוך שהם נסחפים לסיפור הישרדות יוצא דופן.

אוורסט (מבקר: יאיר הוכנר)

הסרט מציג באופן אינטימי את התמודדות הגיבורים בקור מזוויע, ללא אוויר לנשימה ותחת סערה לא צפויה בהרי האוורסט. העלילה מבוססת על סיפור אמיתי וטראגי שהתרחש בשנת 1996, כאשר קבוצה מקצועית וותיקה של שמונה מטפסי הרים נתקלת בסופת שלגים קטלנית. כל זה קורה דווקא במהלך ניסיון שלהם לחזור לבסיס אחרי שכבר הגיעו אל פסגת ההר. ניסיונות החילוץ של המטפסים נכשלים בשל תנאי מזג האוויר הקשים וכל מה שנותר להם הוא להאמין שיש להם מספיק כוח נפשי ופיזי כדי להתמודד עם המצב שנקלעו אליו.

למרות בעיות כאלה ואחרות בסרט ובליהוק, כולנו אוהבים לצפות בסרטים בהם האדם הקטן מנצח את כוחות הטבע הגדולים והאכזריים, ויותר מכך סרטים שבהם הגיבורים נכשלים כמו ב"טיטאניק". הסרט "אוורסט" מיועד למי שראה כבר סרטי מטפסי הרים בחייו ואהב אותם ובעיקר לחובבי סרטי טבע.