פרויקט סיכום עשור: מקומות 16-20

20. תברח (33 נקודות)

קומדיית האימה של אולפני בלומהאוס הפתיעה את כולם כשהפכה לשובר קופות ענק עם 255 מיליון דולר הכנסות והזניקה את הקריירה של הבמאי ג'ורדן פיל. העלילה הממזרית על צעיר אפרו-אמריקאי המגיע עם חברתו הלבנה לפגוש את הוריה באחוזתם חושפת את הגזענות הלבנה הליברלית המסתתרת תחת מסווה של נחמדות. פיל יצר סרט שהוא בו זמנית סרט ז'אנר לקהל הרחב וגם בעל אמירה רלוונטית לתקופתנו והחל גל של סרטי אימה בעלי ערך מוסף.

19. פרידה (34 נק')

סרטו של אסגאר פרהאדי, שניצח את "הערת שוליים" וזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, היה לאחד הנציגים הבולטים של הקולנוע האיראני בעשור האחרון ולסרט שמצליח לבקר את החברה האיראנית ולהתגבר על הצנזורה במדינה. זהו סרט טעון על אמונה, הבדלי מעמדות ומאבק בין המינים שהופך למסמך ביקורתי נוקב על אירן השוביניסטית, הדתית והשמרנית דרך סיפור על זוג איראני מהמעמד הבינוני, שנמצא בתהליכי גירושים, ובעימות הטעון המתפתח ביניהם לבין זוג דתי מהמעמד הנמוך על רקע טרגדיה שקשרה את גורלם. הסרט זכה גם בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין.

18. הבן של שאול (35 נק')

זוכה פרסי האוסקר וגלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר הוא סרט שואה מהסוג שלא ראיתם עד כה. בלי סנטימנטליות, הלבנה של המציאות או היגררות לקיטש, מציג סרטו ההונגרי של לאסלו נמש באופן ישיר את מכונת ההשמדה הגרמנית דרך נקודת מבטו של יהודי גרמני שנאלץ להיות זונדר-קומנדו באושוויץ. בטכניקת הצילום שנבחרה עוקבת המצלמה אחר הגיבור ורק במקומות בהם נמצא ונחשף אליהם, וכוללת קלוז-אפים רבים על פניו כך שאנו רואים את הזוועות במעומעם דרך נקודת מבטו ומגיעים הכי קרוב שניתן בקולנוע לחזות בגיהנום המוסרי שהאנושות הידרדרה אליו.

סרט העשור של במאי "סקין" גיא נתיב (לצד "רומא"): "הבמאי-תסריטאי לאסלו נמש השכיל לביים בגאונות רצופה ובאומץ מעורר השראה יצירה ריאליסטית מרגשת ואותנטית המכניסה את הצופה למעין סיוט מצמרר באמצעות עבודת מצלמה עוצמתית פיוטית ומטלטלת ומצליח להשאיר את חותמו כאחד מסרטי השואה הקשים המטלטלים והחשובים שנעשו".

17. היו זמנים באנטוליה (36 נק')

גדול הבמאים הטורקיים ומגדולי הבמאים האירופאים, נורי בילגה ג'יילן, זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על סרטו שהינו קולנוע של התבוננות המייצר בקרב הצופה הלך רוח מדיטטיבי ומעלה שאלות קיומיות תוך העברת תחושת הניכור של האדם ובדידותו בטבע. העלילה מתארת חקירה בערבות דרום אנטוליה, המרחפת מעל גבולות המקום ונוגעת בנושאים של חיים, מוות ומה שביניהם.

סרט העשור של עופר ליברגל (מבקר, "סריטה"): יצירה עשירה ומלאה בחמלה, בה כל סצנה גורמת לנו להבין טוב יותר את המניעים של הדמויות. מעבר לכך זו יצירה של אמן קולנוע המעניק כוח פיוטי קסום לתפוח הנופל מעץ, להגשת תה בשעת הפסקת חשמל או לילד המחזיר כדור למשחק של ילדים אחרים. כל דמות משנית בסרט מרגישה מגובשת כמו דמות ראשית בסרט אחר, כל צילום בסרט יכול להופיע כתמונת סטילס במוזיאון. ניתן לפרש את הסרט בדרכים רבות, אבל ההומניות הבסיסית שלו עוברת גם בלי כל צורך בהבנה".

סרט העשור של נדב לפיד (במאי "מילים נרדפות") ושל שמוליק דובדבני (מבקר, ynet)

16. חוטים נסתרים (38 נק')

ציפיות רבות נתלו בסרטו החדש של הבמאי המוערך פול תומאס אנדרסון, שנחשב גם לסרטו האחרון של אחד מגדולי השחקנים בני דורנו דניאל דיי לואיס. התוצאה, שזכתה באוסקר אחד והייתה מועמדת ל-5 נוספים, הייתה מסתורית, יוצאת דופן ומכשפת למי שהתמסר לקצב האיטי ולנרטיב הפסיכולוגי האכזרי אך מרגש בו זמנית. העלילה עוקבת אחר קשר הרסני הנרקם בין מעצב אופנה בלונדון של שנות ה-50 למלצרית צעירה ונחושה שהופכת למוזה שלו ולמושא אהבתו. זהו הסרט השני של אנדרסון במצעד – קדם לו "המאסטר" במקום ה-31.

לכל כתבות סיכום העשור ולבחירת סרט העשור שלכם: לחצו כאן

צוות הבוחרים:

צוות אתר סרט: אלעד שלו (עורך האתר ועורך פרויקט סיכום העשור), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), הלמינה גרופר, ערן איצקוביץ, דין קליין, לירון אברהם, מתן יניב, ליטן לשינר, מעיין הררי, שרון טהר, אורטל אדיב, נמרוד שובל, מיכל ליבר רונן, מישל צ'יקו, יבגני גרינברג, בן קבסה, מתי לנג, הדר אורלנוב

במאי קולנוע: גיא נתיב ("סקין"), נדב לפיד ("מילים נרדפות"), אהרון קשלס ("מי מפחד מהזאב הרע"), בועז ארמוני ("מסווג חריג"), אסף פולונסקי ("שבוע ויום"), ערן ריקליס ("הכלה הסורית"), ענר פרמינגר ("החיים בינתיים"), תום שובל ("הנוער"), אסף קורמן ("את לי לילה"), מרקו כרמל ("פרא אציל"), אסתי עלמו וקסלר ("ליידי טיטי"), דינה צבי ריקליס ("שלוש אימהות"), אדם סנדרסון ("זוהי סדום"), יבגני רומן ("קולות רקע"), יונה רוזנקיאר ("הצלילה")

מבקרי קולנוע:: יהודה סתיו (ידיעות אחרונות), גידי אורשר (סולם אורשר), יעל שוב (טיים אאוט), יונתן גת (כאן), לירון סיני (סריטה), שמוליק דובדבני (ynet), עופר ליברגל (סריטה), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), מרלין וניג (סלונה), חנה בראון (ג'רוזלם פוסט),זוהר צלח (מאקו), עידו רוזן (חוקר קולנוע בקיימברידג')