Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הצד שלו הצד שלה

מאת: יאיר הוכנר

"הצד שלו הצד שלה", לא סרט רע, הוא לא סרט מבריק, אבל בהחלט סרט שמנסה להיות קצת יותר מסתם קומדיה רגילה ואפילו מצליח בקטנה. כול מי שמדמיין לעצמו חיקוי ל"מלחמת רוז ברוז", יכול להירגע. לסרט הקלאסי ההוא לא נולד מתחרה.

ג'ניפר אניסטון נחשבת היום למאמי החדשה של אמריקה. היא כיכבה בסדרה "חברים", התחתנה והתגרשה עם חתיך העל בראד פיט. היא כוכבת של קומדיות רומנטיות מזוויעות ("השמועה אומרת ש", "ואז הגיעה פולי"), סתם שחקנית רעה ("מחיר הבגידה"), ולפעמים סתם נטולת הבעה ("בחורה טובה").

[*]

אניסטון אף פעם לא הצטיינה בבחירת פרויקטים וגם לא הוכיחה שהיא באמת שחקנית טובה. לכן הרכילאים הופתעו שבאמצע מערכת הגירושין המתוקשרת ביותר בעשור האחרון בהוליווד, אניסטון בוחרת לנדוד לשיקגו, להשאיר מאחוריה את כול הבלגן התקשורתי ולהצטלם לסרט שנקרא בתרגום מדויק - "הפרידה".

אולי אתם תקטלגו את הסרט תחת הכותרת קומדיה רומנטית, אבל אם יש משהו שאי אפשר להגיד על הסרט הזה הוא שהוא רומנטי. כול ניסיון להגדיר אותו כקומדיה רומנטית לא קונבנציונאלית הוא פשוט פרסום שגוי. מדובר בזוג שהמערכת התקשורתית שלהם פגומה מההתחלה. זוג שלא מסוגל להגיד אחד לשני מה הוא באמת חושב וזו גם הסיבה לפרידה. הסרט מצליח לגעת בסרבול בנושא הכואב של התפרקות מערכת יחסים ולמרות הבימוי הלא כול כך עדין של פייטון ריד ("מעודדות צמודות", "לגמור עם אהבה"), המושפע יותר מסרטי קאמפ והרבה פחות מוודי אלן, הוא מצליח ליצור תחושה עמוקה של אמת בסיסית מאחורי ערמת הקלישאות והסטריאוטיפים המאכלסים את המסך.

[*]

לחלק איתן מאותה תחושת אמינות רעיונית, (הסרט עצמו הוליוודי קלסיציסטי לחלוטין ברמת המשחק, הצילום והעריכה) אחראי התסריט של ג'רמי גארליק, ג'יי לבנדר וכוכב הסרט וינס ווהן. שנמאס לו לקבל תסריטים של קומדיות רומנטיות שבלוניות כתב עם שני חבריו את התסריט שסותר את כול שאר התסריטים הרומנטיים שמונחים על השולחן בחדר עבודה שלו.

התוצאה - "הצד שלו הצד שלה" זו קומדיה מסחרית הוליוודית שלשם שינוי מפתיעה לטובה. התסריט שלה מגיע ממקום טוב, הבימוי במיוחד ברגעים הקומיים עובד ואת הרגעים הדרמטיים הוא מצליח לעבור בשלום.

[*]

כשחקן וינס ווהן אף פעם לא עשה לי את זה והוא ממשיך לא לעשות לי את זה. צוות מעולה של שחקני משנה מחזק את הסרט וחלקם אפילו מצליח לגנוב את ההצגה בקלות יחסית מצמד הכוכבים. לדוגמה, אן מרגרט המזדקנת שמגלמת את האמא ההיסטרית של אניסטון מזכירה לנו למה פעם היא היתה כוכבת קולנוע גדולה. הקומיקאי המבריק, ג'ון מיצ'ל היגינס המוכר בעיקר מהקומדיות של כריסטופר גאסט גם גונב את מווהן את הזרקורים כאחיה המזמר של אניסטון ושני הקטעים בהשתתפותו מוכיחים שפייטון ריד הוא בהחלט במאי קומדיות קאמפ מעולה.

המתחרות העיקריות של אניסטון הן השחקנית הדרמטית האוסטרלית ג'ודי דייויס המגלמת את הבוסית שופעת העצות והיא עושה זאת בצורה מבריקה. הקטעים איתה קורעים מצחוק. השחקנית השנייה שמותירה רושם היא ג'ואי לורן אדאמס שמגלמת את חברתה הטובה ביותר של אניסטון.

[*]

היתרון המרכזי של הסרט הזה על פני קומדיות הוליוודיות אחרות הוא שהוא הרבה פחות וולגרי, הרבה יותר אנושי, וגם קצת יותר בוגר. מאחר וחם בחוץ (המזג אוויר, המלחמה) ומרבית האנשים מחפשים סרט קליל ומבדר להעביר איתו את הזמן, האופציה שמונחת לפניכם ראויה ולשם שינוי לא פוגעת באופן תמידי באינטליגנציה.