אני עקשן כמו כלב עם עצם: ראיון עם המפיק עדי כהן

בגרסה ה-34 של פסטיבל חיפה נכחה קבוצת אורחים מיוחדת שקיבלה מקום של כבוד. זה קרה כאשר חברת חבר מנהלי BCL החליטו כי יש לתמוך בקולנוע ישראלי וחיפשו מקום טוב שבו אפשר להשקיע. עדי כהן, מנהל שותף בחברה, הגיע ארצה כאשר חברו המליץ לו אודות פסטיבל חיפה. "יש נראות מאוד גדולה לסרטים ישראליים בעולם והרבה הערכה לטאלנטים ישראליים", אומר עדי כהן. "אני יודע שזה משהו שאפשר לתרגם אותו לסכום כספי גדול אם מוצאים את האנשים הנכונים ומכאן סמכנו על חיפה". כהן וחבריו כל כך סמכו על הפסטיבל שהסכימו להשקיע בו סכום של מיליון שקלים. האם שיתוף הפעולה צפוי להמשיך ולהוביל את כהן להיות החבר החדש הטוב ביותר של הקולנוע המקומי?

כהן, בן 48, גדל והתחנך בירושלים. אחרי שסיים את שירותו הצבאי, הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן גם למד באוניברסיטת תל אביב. בין לבין, כהן חזר לגור בחיק משפחת אביו בעיר קטנה בשם ניו-יורק. הוא החל לעבוד בחברה המשפחתית בניו יורק שעסקה בעסקי נדל"ן בעיקר. "היה לי רעיון לאחד את הכול לחברת השקעות וכך עשיתי", נזכר כהן. "בזמן הזה עסקתי בהנפקות ועבדתי שם הרבה זמן בעבודה אינטנסיבית. אחרי כן הייתה לי תקופה מדהימה, חזרתי ללמוד באוניברסיטה ועשיתי תואר בהיסטוריה".

איך כל זה הוביל אותך לקולנוע?

"אחד השותפים שלי לפני 12 שנה השקיע הרבה במניות אבל תמיד היה לו זבוב טורדני באוזן להשקיע בקולנוע וצורך להיות קרוב לכל הסלבס ועולם הסרטים. אז הוא שאל אותי אם אני מבין בזה משהו ואמרתי לו: "בוא ננסה, אבל קודם כל צריך תכנית עסקית. הוא היה להוט על קולנוע אבל אני התעקשתי שצריך לדעת במה להשקיע, איך להשקיע. אז ישבנו והכנו תכנית עסקית, הבאנו אנשים נוספים שהכרתי מתחום הקולנוע שהבינו בתחום הזה יותר טוב מאתנו ולאט לאט התחלנו לבנות מודל שנתן כל מיני השקעות קטנות. מן הסתם הפסדנו הרבה כסף בהתחלה. זה מתוקף שכר הלימוד של להיכנס לעסקים חדשים. מפה לשם זה התגלגל ופתאום מצאתי את עצמי מתעסק בעיקר בזה".

אני מניח שגם אין משהו יותר קשה מקולנוע.

"אין (צוחק). קולנוע זה פיפל ביזנס, אתה לא מתעסק רק עם מספרים אלא גם עם רגשות. אנשים הם קשים, לכל אחד יש את הסגנון שלו. אתה חייב להיות עם אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה, כמו פסיכולוג טוב, בכדי להבין את האנשים שאתה עובד איתם. אם אתה לא מבין את האנשים שאתה עובד איתם, זה תמיד מגיע לפיצוצים ופיצוצים לא תורמים לאף אחד".

[*]

(עדי כהן, המפיק מחברת BCL) למדת באוניברסיטאות מספר 1 בארץ וגם עסקת בעסקי נדל"ן. היית יכול לעבוד בכל מקצוע שתרצה. למה בחרת בקולנוע?

"קודם כל, אני מאוד אוהב קולנוע, תמיד אהבתי. אני גם חושב שאפשר לעשות הרבה כסף בקולנוע אם יודעים איך לפצח את זה. לא חסרים מפיקים בהוליווד שהם מולטי מיליונרים. מה שצריך זה לפתח תכנית כלכלית, שמאפשרת גם לסרט להרוויח. סרט הוא ביזנס, נכון שהוא גם אמנות אבל האמנות נתמכת ע"י כך שהסרט הוא ביזנס, וצריך להבין כיצד סרט בנוי מבחינה כלכלית. איך כל העוסקים בו מרוויחים ממנו וככה גם משקיעים בו מחדש. כמו כל עסק אחר, אתה מרוויח משהו אז אתה משקיע מחדש. בנדל"ן, במניות, גם בקולנוע, אתה מרוויח מסרט אחד אז אתה תעשה עוד סרטים".

אמרת מקודם שיש מפיקים בהוליווד שהם מולטי מיליונרים, יחד עם זאת לא חסר מפיקים ובמאים ישראליים שלא מצליחים בכלל לממן את הסרט שלהם. מה אתה היית מציע להם?

"לגייס משקיעים. תוכיח למשקיע שאתה יכול לעשות כסף. משקיעים אוהבים קולנוע. אני חושב שהקרנות בישראל זה דבר נהדר וזה מצוין אבל כבונוס. זה שיש אותם לא נותן למפיקים תמריץ מספיק טוב לגייס משקיעים. גם באירופה יש מספיק קרנות קולנוע, אבל כשאנחנו בונים תקציב אנחנו לעולם לא מסתמכים על הקרנות. יש מספיק קהל שקונה כרטיס לסרט, יש מספיק מפיצים ומפיקים שמחזירים את ההשקעות שלהם".

מה גרם לכם להשקיע בקולנוע ישראלי?

"יש לקולנוע הישראלי נראות מאוד גדולה בעולם. הסרטים הישראלים מסתובבים בין הפסטיבלים ויש הרבה במאים ישראליים שמקבלים הרבה הערכה בעולם. בגלל הרבה דברים, גם בגלל העניינים הפוליטיים שמגיעים לתודעה העולמית וגם בגלל שיש המון כישרון פה בארץ. אנחנו חשבנו שזה באמת משהו שאפשר לתרגם לכסף".

יש סרטים בפסטיבל חיפה שהרשימו אותך?

"השותפים שלי היו שופטים בתחרויות השונות אז הם ראו הרבה סרטים, המון סרטים. אני הגעתי לתקופה קצרה, היו לי מיליון ואחד דברים לעשות וגם משפחה שהייתי חייב לבקר, אז לא היה לי הרבה זמן. ראיתי את הסרט הזוכה, 'תל אביב על האש', שהיה מצוין. ממש לא הפסקתי לצחוק. כמובן ראיתי את סרט הפתיחה 'סיפור אחר'. אל תשכח שרוב הפרסים שאנחנו נותנים זה הרבה פעמים סרטים עתידיים. לדוגמא יש קטגוריה של סרטים שנמצאים בשלב Work in progress, סרטים שצולמו ואפשר לראות את הקאט הראשוני שלהם אבל הם לא מוכנים. הסרט הזוכה, שזה בעצם הסרט הראשון שנטפל בו, הוא 'בתולים' של מאור זגורי".

האם אתם מתכוונים להמשיך להשקיע בפסטיבל חיפה בשנים הבאות?

"לגמרי. הפסטיבל הזה התעלה מעל הציפיות שלנו. השותפים שלנו מאוד התרשמו גם מישראל וגם מהאווירה של יצירה שיש בפסטיבל. לא רק שאנחנו רוצים להשקיע, אנחנו גם רוצים להשקיע עוד יותר כסף בפסטיבל".

באילו עוד פרויקטים אתם מתעסקים כרגע?

"אנחנו בדיוק עכשיו סיימנו שני סרטים שאמורים לצאת להפצה. אחד היה כאב ראש גדול כי הוא מתעסק בנושא מאוד נפיץ פוליטית, נושא ההפלות בארה"ב. והוא לוקח את צד המפה הקונסרבטיבי, באיסור הפלות. היה אתו הרבה בעיות בהפקה וזה היה כאב ראש אחד גדול. מצד שני זה סרט שמבחינה כלכלית יש לו קהל יעד עצום כי יש מספיק אנשים שמרניים בארצות הברית. אז הייתה לנו דילמה מאוד גדולה, האם אנחנו יוצאים עם סרט שהוא בניגוד גמור למה שכולנו מאמינים בו. בסוף הבנו שאנחנו מתעסקים בסרט בתור השקעה ולצורך העניין אם בנק לא יכול לשאול אותך מה ההעדפות הפוליטיות שלך כחלק מהשיקולים שלו בהשקעה, אז גם אנחנו משקיעים בסרט כי אנחנו מאמינים בו מבחינה כלכלית.

סרט שני שסיימנו את הפוסט עליו הוא סרט מאוד גדול עם קאסט של שמונה שחקנים זוכי אוסקר כמו וויליאם הארט וסמואל ל. ג'קסון. גם מבחינת הפקה היא הייתה מאוד מסובכת כי זה סרט שמתעסק בסיפור מאוד ידוע על פרמדריק בחיל האוויר האמריקאי שהציל למעלה מ-80 איש ולא קיבל עיטור גבורה על המעשה כיוון שהפעולה שפעל בה הייתה טעות שקרתה מתוצאה של אש ידידותית מהצבא האמריקאי. סרט מאוד מרשים ופטריוטי, הוא נקרא "The Last Full Measure". אנחנו צפויים להפיץ אותו בפברואר הקרוב ברחבי ארה"ב.

[*]

(צילום מאחורי הקלעים של הסרט "The Last Full Measure")

לפי מה אתם מחליטים להשקיע בסרטים?

"אנחנו בדרך כלל מסתכלים על התכנית הכלכלית של הסרט. אחרי שאנחנו קוראים את התסריט וקובעים שהוא מעניין אותנו אנחנו מנסים לראות כמה דברים. מי קהל היעד זה דבר ראשון. איך הוא בנוי מבחינה כלכלית, מי זה שמשקיע בסרט בין אם זה בהטבות מס או בקרנות וכדומה. אנחנו צריכים לדעת שהתכנית הכלכלית משתלמת בסופו של דבר".

יש לך עצה לקוראים?

"כבר כמה שנים השותפים שלי קוראים לי 'Dog with a bone' (כלב עם עצם). זה יצור שלא מרפה, תנסה לקחת לו אבל הוא לא ירפה. אני רוצה למסור לכולם אל תרפו, לא תוותרו. תפתחו תבנית אישיות כזו שתהיה מושרשת בכם, ברור שזה גם חייב להיות מבוסס על ידע והכנה, אבל אל תוותרו מתוך מקצועיות. אנשים מוותרים היום על כלום, מתחילים ללמוד וקצת קשה אז מפסיקים. הדור שלנו היום מלמד אותך להשקיע את מירב הזמן בלצלם ולהראות שהחיים שלך יפים ומאושרים, שקר מוחלט מהמציאות. זה בזבוז של זמן לדעתי, תשקיעו זמן בלהיות מאושרים באמת, בלשפר את החיים באמת. אני אישית לא מקבל החלטות לבד, אני דן עם השותפים שלי ומסתמך על מה שלמדתי, אבל אני עקשן כמו כלב עם עצם".