רוק סינמה: הביוגרפיות המוזיקליות שהכי נרצה לצפות בהן

אחרי שנים ארוכות של המתנה, בסוף השבוע האחרון עלה סוף סוף לאקרנים "רפסודיה בוהמית", הסרט הביוגרפי על להקת קווין האגדית, וסולנה החד פעמי, פרדי מרקורי. לאורך השנים, ההפקה הזו עברה לא מעט שינויים (כזכור, סשה ברון כהן היה אמור לגלם את מרקורי אך פרש מהפרויקט – ולנו נותר רק לדמיין כיצד הסרט היה נראה בכיכובו), דבר שעורר ציפיות רבות בקרב מיליוני המעריצים של הלהקה ברחבי העולם. אז נכון, אמנם הסרט לא ממש קיבל את תמיכת המבקרים, אבל נראה שהקהל דווקא מחבק את הסרט – והוא הגיע למקום הראשון בארצות הברית בסופ"ש הראשון שלו על המסכים.

כמו בכל פעם שאנו צופים בביוגרפיה קולנועית, גם "רפסודיה בוהמית" עורר את הדמיון שלנו וגרם לנו לפנטז על כמה להקות שהיינו ממש שמחים לראות כיצד הסיפור שעומד מאחוריהן היה נראה על המסך הגדול בסרט עלילתי. אז הנה, עשינו טובה להוליווד והכנו לה רשימה מקוצרת – מפיקים יקרים, אתם מוזמנים להשתמש בה.

הרולינג סטונס

בתור להקה שקיימת כבר למעלה מ-50 שנה, אין צל של ספק שהלהקה הבריטית הזו יכולה למלא זמן מסך של כמה שעות טובות. איפה להתחיל? סמים, סקס, משברים, פרובוקציות, התחרות הגדולה עם הביטלס, מוות מפתיע של אחד מחבריה המקוריים (בריאן ג'ונס), כישלונות, הצלחות, החיים מחוץ ללהקה – כן, חברי הרולינג סטונס חיים את הרוק'נרול מאז ומתמיד, והעובדה שטרם יצרו עליהם סרט היא ממש סוג של מחדל. ובינינו, מי לא היה רוצה לראות את דמותו של מיק ג'אגר מסניף קוקאין עם דמותו של קית' ריצ'רדס? אחרי הכל, האחרון הסניף את האפר של אביו המת – אז כנראה שאין פה הרבה גבולות.

[*]

אואזיס

עוד להקה בריטית אגדית, רק כזו שמושפעת מהמתחרים של הסטונס – הביטלס. אנחנו לגמרי יכולים לדמיין את זה: האחים ליאם ונואל גלאגר הם שני ילדים בעיתיים המתגוררים בעיר הפועלים מנצ'סטר שעושים בעיות בבית הספר ומשתמשים בסמים. הם מגלים את המוזיקה, מקימים להקה, ואחרי כמה כישלונות מצליחים לכבוש את העולם כולו.

למרות שמכרו עשרות מיליוני עותקים מאלבומיהם, הצמד-לא-חמד הזה לא מצליח להסתדר בכלל, בלשון המעטה, לא בינם לבין עצמם ולא עם אחרים. הם לוקחים את כל תשומת הלב של הלהקה, מופיעים בכותרות, ובעיקר עושים צרות. בסופו של דבר, הם מפרקים את הלהקה, יוצאים לפרויקטים משלהם (שאחד מהם, ההרכב Beady Eye, כולל את כל חברי אואזיס למעט נואל) – ונכון להיום, הם גם לא ממש מדברים.

גאנז נ' רוזס

להקת הרוק הכבד הזו פרצה בענק בסוף שנות ה-80, ובעצם היוותה את הפסקול של עשרות מיליוני אנשים באותן שנים. אבל כמו שהיא הייתה ענקית, כך היא דעכה לאט לאט עם השנים, ולמרות שלפני כמה שנים כל החברים התאחדו לסיבוב הופעות עולמי (שאפילו נחת בישראל) – זה כבר לא זה.

כמו אצל כל להקה מצליחה אחרת, גם במקרה הזה יש את כל הקלישאות המתבקשות: סמים, סקס, חברויות שמתפרקות, המון אהבה למוזיקה – והרבה משברים שנוצרים בעקבות התהילה. נראה שהשילוב בין התלבושות הנועזות של חברי הלהקה, ובעיקר מערכת היחסים הסבוכה בין הסולן אקסל רוז לגיטריסט סלאש, יכול ליצור סרט שיעמיק קצת יותר על מה שקורה מאחורי הקלעים של הלהקה, ולתת לנו טעימה ממה שהוביל אותם מהצלחה ענקית לכישלון – ובחזרה לפסגת עולם הרוק.

נירוונה

נכון שנוצרו כמה סרטים בהשראתו של הסולן המנוח קורט קוביין, אבל סיפור שעוקב במפורש אחר הלהקה הזו טרם נוצר, וחבל. אין ספק כי בסרט כזה, קורט יעמוד במרכזו (בלי שאפשר יהיה להתעלם מהמתופף דייב גרוהל, שעם השנים יהפוך לאחד מכוכבי הרוק הגדולים בעולם) – וההתמקדות תהיה על ההתמודדות שלו, או יותר נכון חוסר ההתמודדות, עם ההצלחה הענקית שהפתיעה את הלהקה.

העובדה שאתה הופך למיליונר, לכוכב על, לקולו של דור, היא לאו דווקא התרופה הכי מומלצת לאדם הסובל מבעיות נפשיות לא פשוטות – וגם לא זוגיות מתוקשרת במיוחד עם דמות מוזיקלית ידועה כמו קורטני לאב. קורט קוביין היה אדם די צנוע שכאילו במקרה נקלע למעמד מאוד ייחודי, והוא פשוט לא הצליח להתמודד איתו.

במקרה שלו, הסיפור הסתיים בעצב גדול ומפתיע כשקורט שם קץ לחייו בשנת 1994, למרות שיש הטוענים לשלל תיאוריות קונספירציה בנוגע למותו, מכך שהוא בכלל נרצח או שהוא בעצם עדיין בחיים. אין ספק שסרט כזה יוכל לגעת במיליונים אם יהיה עשוי כהלכה, ואנחנו מבטיחים להיות הראשונים שקונים אליו כרטיסים.

R.E.M.

להקת הרוק הזו אמנם התפרקה לפני 7 שנים, אבל אין זה אומר שהסיפור שלה הוא פחות מעניין. בתחילת הדרך הם יצרו מוזיקה שלא ממש זכתה להכרה, עד שלפתע הם הפכו לפופולריים במיוחד בקרב סטודנטים בקולג'ים רבים ברחבי ארצות הברית. בתוך זמן קצר, הם הפכו מלהקת רוק אלטרנטיבי ללהקה שהמיינסטרים מחבק באהבה – ועם ההצלחה הגיעו גם, איך אפשר שלא, המשברים.

חברי הלהקה בכלל, והסולן מייקל סטייפ בפרט, אף פעם לא חששו לגעת בנושאים פוליטיים שנגעו לליבם, וסטייפ הפך גם לפעיל למען הקהילה הגאה. באחד המשברים הגדולים ביותר של הלהקה, ויש שיגידו שהיה זה שהביא לירידה בפופולריות שלה, פרש המתופף ביל ברי מהלהקה לאחר שלקה בדימום מוחי במהלך הופעה.

אז גם אם זו לא הלהקה הגדולה בעולם, והסיפור שלה לא בומבסטי במיוחד, אנחנו יותר מנשמח לראות את הסיפור של הלהקה המעולה הזו באולמות הקולנוע. מודים, אנחנו סופר סקרנים לראות כיצד יוצרי הסרט יצליחו להתמודד עם האישיות הייחודית של מייקל סטייפ – אבל היי, בדיוק בשביל זה המציאו את הקולנוע, לא?