החלטתי לתת קול לאנשים שלא נראים: ראיון עם במאי פרא אציל

ראיון עם הבמאי מרקו כרמל לאחר הקרנת אתר "סרט" - לתשומת ליבכם – בסרטון יש מספר ספוילרים שלא נכנסו לגרסה הכתובה של הראיון.

נדמה שמעולם לא נראה בקולנוע הישראלי סרט שהוא אגרוף חזק לבטן הרכה של החברה הישראלית כמו "פרא אציל", המבוסס על ספרו של דודו בוסי. זה סרט שלא עושה הנחות לצופה, לא מספק לו טיפת אסקפיזם, מציג את החצר האחורית שאנחנו מעדיפים להתעלם ממנה. לאחר הקרנת טרום בכורה של הסרט לגולשי אתר "סרט" ישב הבמאי מרקו כרמל לשיחה על הסרט.

הסרט מתרחש בשכונת הארגזים בתל אביב ועוקב אחר אלי (נווה צור) המתגורר עם אמו, נרקומנית לשעבר שעברה גמילה וחיה עם בן זוגה החדש יפת בעל התקפי הזעם. אלי מנסה לחדש את הקשר בין אמו לאביו (אלון אבוטבול), אמן המכור לטיפה המרה שוויתר על אפשרות למכור את ציוריו. ניסיון לנקום בבן הזוג החדש של האם מצדו של אלי יוביל לשרשרת תקריות טראגיות שידרדרו את מצבו אף יותר ואת מצב הסובבים אותו.

מה תפס אותך בספר שאמרת שזה יהיה הסרט הבא שלי?

"גדלתי באור עקיבא של שנות ה-70. הייתה שם בעיית סמים לא קלה, היו לי חברים שתמכרו לסמים וכשהתחלתי לביים קולנוע החלטתי שאני רוצה לספר סיפורים חברתיים. עשיתי סרט דוקומנטרי על נרקומנים בגמילה ואת הסרט 'אחותי היפה' שהוא גם סרט על השוליים של החברה. כשביקשו ממני לעשות סדרה על השכונות, הציעו לי לקרוא את 'פרא אציל' והתחברתי למהלכים שיש בו. מצאתי בדמויות אנשים שקשורים לחיים שלי. ביקשתי מדודו רשות והתחלנו לכתוב את זה ביחד. החלטתי לתת קול לאנשים שלא נראים בקולנוע ושיש להם סיפור חיים שלם".

[*]

(הבמאי מרקו כרמל. צילום: מור פולנואר)

לא פחדת מלעבד ספר למסך הגדול?

"צריך לדעת איזה ספר לקחת. 'פרא אציל' כתוב בפעולות. אלי הוא דמות שנעה ומנסה לפתור דברים ולכן היה כאן בסיס לעשות סרט קולנוע. מעבר לזה דודו בוסי סוגר חשבון עם אנשים שקשורים לחיים האמיתיים שלו והוא די קשה איתם. אני בסרט רציתי לנסות להבין אותם. לתת את האמת הפנימית שלהם ולא את הגורם שגרם לדודו לשנוא אותם. יש טיפה יותר מורכבות בסרט. לדעתי הדמות הכי טראגית היא של יפת. הוא חי עם אישה שלא רוצה אותו באמת וילד שלא סובל אותו והוא מנסה בתוך העולם הזה להיות נורמטיבי. כשהוא מרביץ לסימה זה סוג של להשתחרר ממנה. מהמקומות האלו, שאני מכיר אותם מחלקים שונים שלי בילדות, ניסיתי לא לשפוט את הדמויות ולהבין אותן. הספר פחות מנסה להבין אותם".

"פרא אציל" היה מועמד לחמישה פרסי אופיר כולל לפרס הסרט הטוב ביותר וזכה בשניים – לנוה צור על התפקיד הראשי כנער אלי ולשירה האס על תפקיד המשנה כחברתו אנה. איך היה תהליך הליהוק לסרט?

"כשאני כותב תסריט אני יודע מי אני רוצה שישחק. ידעתי שנוה ישחק את זה ואמרתי לו שלא ילך למכון כושר עד שהסרט יתחיל. הוא חיכה לי חצי שנה. אלון אבוטבול היה לי ברור שישחק דמות מורכבת כמו יום טוב. זו דמות מאוד חמקמקה שיכולה ליפול סטראוטיפים וידעתי שהוא יתאים לזה. הכי קשה היה ללהק את כל דמויות המשנה מהשכונה שמגלמים אותן נון-אקוטרס. זו הייתה עבודה ארוכה וקשה".

האם יש בסרט הנצחה של הסטראוטיפים הקיימים או הקצנה של הדמויות?

"ניסיתי לא להפוך את הדמויות לקורבנות. כן, הם סטריאוטופיים, אבל ניסינו שהם ילכו עם האמת שלהם עד הסוף. ניסינו לכבד את הדמויות האלה. סימה נלחמת בחירוף נפש על הנורמטיביות שלה. המילה נורמטיבי היא עוגן, לא משנה אם זה רק פנטזיה. בשבילנו זה נשמע מצחיק אבל רק ככה הם מצליחים להחזיק".

מה הייחודיות של מיקום הסרט בשכונת הארגזים?

זה סיפור בו 200 מטר ממך מתקיים החלום. אתה נמצא מרחק קצר מלהגשים את החלום. אנה מגשימה את החלום ועוברת לתל אביב, יומטוב מגיע גם לברלין. אבל השאר נשארים מאחור".

הייתה התלבטות לגבי סוף הסרט הלא פשוט?

"כמובן שהיה את העניין בין היוצרים למפיקים. צילמתי לבקשת ההפקה שני סופים – הסוף הראשון היה יותר אופטימי. כשגמרנו לערוך את הסרט היו הרבה ויכוחים אם ללכת איתו עד הסוף. אמרנו אם אנחנו עושים פעם אחת סרט כזה, נעשה אותו עד הסוף ונשלם את המחיר אם נצטרך. לא הייתה שום התלבטות מבחינתי".

כרמל הוא מהבמאים הפעילים בישראל ולפני "פרא אציל" ביים את הסדרה המצליחה 'הרמון' בה שיחקו שני כוכבי סרטו החדש – אלון אבוטבול ושירה האס. כמו כן הוא ביים את הסרט החברתי "אחותי היפה", את הסרט הנעורים "כמעט מפורסמת" עם נועה קירל, מספר סרטים דוקומנטריים ותכניות טלוויזיה לילדים.

אתה עובד בפרויקטים מאוד מגוונים. יש לך העדפות?

"כעיקרון כשאני עושה משהו אני עושה אותו עד הסוף. אני חי את הסרטים שאני עושה. הפרויקט הבא שלי יהיה קומדיה קורעת מצחוק".