הדור החדש: יואב רוטמן, שחקן מראות שבורות

"כבר מגיל צעיר כל סופשבוע הייתי מתרועע עם אנשים שמבוגרים ממני בעשר שנים. לפעמים הייתי מגיע לבית ספר ואומר 'מה אני עושה פה? אני רוצה להיות עם הגדולים'. הרגשתי שהייתה לי ילדות מסוג שונה ויצא לי לחוות כל מיני דברים שאני לא יודע אם מזדמנים לכל ילד", מספר השחקן יואב רוטמן על הילדות המיוחדת שלו. רוטמן נמצא בתעשייה מגיל מאוד צעיר וכבר 12 שנים שהוא חולש על המדיומים השונים: טלוויזיה ("שטיסל"), קולנוע ("מבול") ותאטרון ("דג מוסר") למבוגרים וגם לילדים ("מועדון החנונים", "אילת"). "הכיוון הוא לעשות פרויקטים איכותיים עם אנשי מקצוע שיש מה ללמוד מהם וזה בנפשי. זה לא סתם משהו שאני אוהב לעשות – זה חלק בלתי נפרד ממי שאני", הוא מספר בהתלהבות.

יואב בן ה- 24 נולד בגני תקווה, עבר לקדימה בכיתה ד' ומתגורר שם עד היום. המחשבות על לצאת מבית הוריו כבר מקננות בראשו. "אני מניח שבקרוב אעשה את המעבר לתל אביב. חזרתי מהודו לפני שלושה חודשים, אחרי ששהיתי שם חודשיים לבד ומאז שחזרתי הצורך לפרטיות ולעצמאות הולך ועולה", הוא מסביר. חיידק המשחק תקף אותו בגיל ארבע. "אבא שלי סיפר לי שהלכתי אתו בקניון בגיל ארבע, ראינו את הליצנים שמופיעים לפני ילדים ואמרתי לו: 'ככה אני רוצה להיות'. המשחק לא היה אצלנו במשפחה. זה פשוט משהו פנימי שהרגשתי שאני חייב לעשות וההורים מאוד תמכו וניסו לעזור לי להגשים אותו כי הבינו שזה החלום שלי", הוא מסביר.

בגיל 6 ניסה רוטמן את מזלו באודישן של 'ספר הג'ונגל', ש"הלך הכי גרוע שיכול להיות". תשובה שלילית יכול לרסק את עולמו של ילד קט שכל כך חיכה להזדמנות חייו, אך הוא לא נשבר. ההזדמנות הגדולה השנייה הגיעה בהמשך: "בגיל 12 הלכתי לאודישן לסדרה 'לאהוב את אנה', ואחרי ארבעה אודישנים התקבלתי. זו הייתה החוויה המקצועית הראשונה שהייתה לי בתחום המשחק. נראה לי שכשאתה ילד יש בך טבעיות וחוסר פחד ואתה פשוט עף על זה. אהבתי את הסצנות הקשות – ככל שהסצנות היו יותר קשות ואינטנסיביות זה היה יותר טוב".

[*]

(יואב רוטמן ויעקב זדה דניאל. צילום: דניאל מילר)

אחרי "לאהוב את אנה", בה שיחק בשתי העונות בתפקיד יעקב, בן הזקונים, הגיע הסרט "מבול" של זוכה האוסקר הטרי גיא נתיב. יואב היה אז כמעט בן 14 וגילם את התפקיד הראשי בסרט, אח לילד אוטיסט, לצד השחקנים מיכאל מושונוב ורונית אלקבץ ז"ל. על תפקידו היה מועמד לפרס אופיר אך לא זכה. בגיל 14 התחיל את לימודיו בבית הספר התיכון "תלמה ילין". בצבא הוא שירת בתאטרון צה"ל ומאז שחרורו, נראה בעיקר בסדרות נוער, כמו "מועדון החנונים" ו"אילת". במקביל לסדרות הנוער כיכב בסרטו של ערן קולירין, "מעבר להרים ולגבעות" (2015), בו גילם תלמיד שמתפתח רומן בינו ובין מורתו לספרות הנשואה. ראיינתי את יואב לרגל עליית סרטם הראשון של אמרי מטלון ואביעד גבעון, "מראות שבורות". מדובר בסרט חזק ומטלטל שמתאר את מערכת היחסים המורכבת בין אריאלה (שירה האס) ואביה, איש הצבא, גיורא (יפתח קליין), שמעניש אותה בחומרה על כל טעות שהיא מבצעת. צורת חינוך זו נובעת בעקבות טעות שביצע גיורא בעברו ולא הצליח לסלוח לעצמו על כך. מערכת יחסים עקומה זו נקטעה עקב טעות קטלנית שמבצעת אריאלה, עליה אינה נענשת על ידי אביה. מכיוון שהיא מרגישה תחושת אשמה כה חמורה, היא מחליטה להעניש את עצמה בצורה קשה וקיצונית. ועל הדרך היא מגלה את הסיבה להתנהגותו הקשוחה של אביה כלפיה. בסרט רוטמן מגלם את בן, בחור בן 17 שפוגש באריאלה ומנסה להבינה ולעזור לה.

"הוריו של בן אינם בתמונה והוא מנהל את המשק של סבא וסבתא שלו. כילד יש לו אחריות גדולה על כתפיו - הוא מנהל משק ומחלק משימות לאנשים שגילם כפול משלו. מצד שני, יש לו תמימות של ילד – הוא לא ראה וחווה עולם כי הוא כל הזמן עסוק במשק. בניגוד לגברים שבסרט, שהם מאוד מצ'ואיסטים ונצלנים, בבן יש משהו יותר עדין, רגיש ומכיל. תכונות אלו עוזרות לו להתחבר לאריאלה. בן לא מתנגח בה ולא הולך נגדה. יש משהו בשקט שלו, שמכיל את מה שעובר עליה ועוזר לה לפרק את המגננות שהיא עטתה על עצמה בצורה מאוד מאוזנת. הוא מכניס תקווה לתוך הסיוט שעובר על אריאלה", הוא מסביר. יואב חושף בפני שכדי להתחבר לדמותו של בן, הוא נעזר בעיקר בבגדים. "יש משהו בבגדים שעזר לי. בן לובש סווטשירט של חקלאי, דגמ"ח ונעלי בלאנסטון, נעליים כבדות אז אוטומטית יש בזה משהו שמשפיע על היציבה שגורם לך להיות קצת יותר כבד, קצת יותר גבר-גבר. מדובר בבחור שהולך עם המזמרה ביד, שנוהג על הטנדר, קוטף פרחים ועובד עם הידיים. אז אוטומטית כשלובשים את הבגדים והולכים איתם מרגישים שנמצאים במושב וזה מכתיב טון", הוא מסביר.

מה גרם לך להתחבר לתסריט?

"הזדהיתי עם בן. אני חושב שיש בו משהו תומך, הוא רגיש לסביבה ולמי שעומד מולו ואני מזדהה עם זה. הוא לא סתם קופץ לסיטואציה בלי לבחון מה קורה מסביב – יש בו רגישות. זה משהו שיש בי. הוא ילד זקן. אני יודע איך זה לגדול בשדות ולהיות הנכד שמטפל בסבא ובסבתא, למרות שבמציאות סבא וסבתא שלי מאוד דאגו לי. יש בבן משהו חיובי ודואג שאני מתחבר אליו. מצד שני, אני פחות תמים ממנו".

האם כיואב היית פועל אחרת מאשר בן מול אריאלה?

"סביר להניח שהייתי פועל אחרת, שבשלב מסוים הייתי לוקח את המושכות לידיים ושם את מה שאני רוצה על השולחן. אני הייתי פחות מתאים את עצמי למה שהיא רוצה. אני יותר אסרטיבי מבן".

"מראות שבורות" הוא אינו הליהוק הראשון של יואב עם שירה האס וכפי הנראה אינו האחרון. הם לוהקו בתיכון 'תלמה ילין' בהצגה "אביב מתעורר" וגם בסדרה "שטיסל". "יש בינינו רמת קרבה. אנחנו מרגישים מאוד בנוח אחד עם השני. אנחנו מכירים מאז כיתה ט' ב'תלמה ילין' ויש בינינו כימיה טובה. כשיש סצנות אינטימיות וחשופות אז להיסטוריה בינינו יש משמעות כי אנחנו יודעים שאנחנו שם אחד בשביל השני על הסט ואז זה אוטומטית הרבה יותר מרגיע", הוא מסביר. בקרוב, עתיד לצאת סרט נוסף בו ישתפו השניים פעולה. לסרט קוראים 'עשו' והוא קו-פרודוקציה רוסית-ישראלית על פי רומן של מאיר שלו. "הסיפור הוא על עשו ויעקב הבוגרים, אותם מגלמים ליאור אשכנזי ומארק איווניר. אני משחק את עשו בגרסתו הצעירה ושירה היא לאה הצעירה. זו הייתה חוויה אדירה. היה גם מדהים לשחק בסרט לצד הארווי קייטל. יש בו ענווה ונוכחות. זה היה לא יאומן להיות במחיצתו", הוא מספר בהתרגשות. לעומת זאת, על עתיד העונה השלישית של הסדרה "שטיסל", בה הוא מופיע שוב לצד האס הוא לא יודע דבר - "הלוואי שתהיה".

[*]

(יואב רוטמן ושירה האס בסדרה "שטיסל")

יואב סיים לאחרונה להצטלם לסדרה שאת שמה אינו יכול לגלות, אבל התפקיד הזה שונה לחלוטין ממה שגילם עד כה, כך שיש למה לחכות. כעת, הוא שוקל אם ללמוד בבית ספר למשחק לשלוש שנים ומאוד רוצה לעשות תאטרון: "זה משהו שמאוד בא לי לשים עליו דגש וזה יקרה. אתה רואה הרבה הצגות ובחלקם אתה אומר שזה לא חי, זה לא נוגע בי ופתאום אתה רואה הצגה אחרת ואז בום – יש פה חוויה אחרת שקורית כאן ועכשיו. ההתעמקות בנקודה הזאת, המחשבות מה גרם לזה, זה משהו שאני הכי אוהב בעולם".

מהו הקו האדום שלך כשחקן?

"הקו האדום היחיד שלי הוא לא לגלם דמות עם מחלה קשה. לגלם דמות שיש לה סרטן, זה משהו שאני בספק גדול אם הייתי מוכן לעשות כי אני יודע שבסוף אתה צריך לשכנע את עצמך קודם כל ולהאמין שאתה האדם שמעביר את הסיפור. זו אחריות גדולה שדורשת התמסרות של מאתיים אחוז ואני בספק גדול אם הייתי מוכן לקחת בזה חלק. עירום – אם זה יצדיק, אני אעשה זאת", הוא מסביר.

בחייו הפרטים הקווים האדומים הרבה יותר אדומים. בתקופת התיכון היה רוטמן בזוגיות ארוכה עם בת כיתתו שאף היא שחקנית. לאחר שנפרדו הוא היה רווק תקופה די ארוכה, עד לאחרונה. כרגע הוא בזוגיות ומכיוון שהוא שומר על פרטיותו בקנאות, זה הדבר היחיד שהוא מוכן לספר, פרט לחיוך הרחב שמתפשט על פניו כשהוא אומר זאת.

ומה בעתיד? ליואב יש מחשבות על חו"ל אבל מבחינתו הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות חשיפה לתפקידים שמגיעים מחו"ל ושליחת אודישנים מהארץ. "לטוס לאל. איי, שלפי מה ששמעתי, כל יום מגיעים לשם כעשרת אלפים שחקנים, ולהגיע בלי תכנית זה נראה לי לא פרקטי. אבל זה כן משהו שאני חותר אליו", הוא מסביר. "נראה לי שדברים מגיעים בזמן הנכון כשהם צריכים להגיע".