Seret מהעבר: 30 שנה לבת הים הקטנה

חברת דיסני לא שבה להיות כשהייתה לאחר מותו של המייסד שלה בשנת 1966. תכניות הטלוויזיה, הסרטים ופארקי השעשועים שגשגו והאפילו על סרטי האנימציה שהעלו את החברה על המפה מלכתחילה. מחלקת האנימציה אמנם המשיכה לתפקד, אך מספר הסרטים התמעט ונראה כי תור הזהב נגמר. איש לא ציפה מדיסני לשוב לקדמת הבמה של עולם האנימציה אבל מאחורי הקלעים נרקמו תכניות לקאמבק של המאה. כמו "שלגייה ושבעת הגמדים" 52 שנים קודם גם הפעם נסיכה נבחרה להעלות את האולפן על דרך המלך, אבל במקום שלגייה שמנקה אבק באמצע היער הגיעה ג'ינג'ית אנרגטית ממעמקי הים.

סיפורו הקלאסי של הנס כריסטיאן אנדרסן על בת ים שמחליפה את קולה תמורת זוג רגליים על מנת לזכות באהוב ליבה ובנשמה צד את עינו של וולט דיסני כבר בשנות ה-30. הפרויקט לא יצא לבסוף אל הפועל אבל זכה לעדנה מחודשת כשהבמאי רון קלמנטס גילה את הספר בשנות ה-80. קלמנטס יחד עם שותפו ג'ון מוסקר זיהו את הפוטנציאל והפכו את האגדה מהמאה ה-19 לאחד מסרטי האנימציה האהובים אי פעם.

אריאל הייתה הנסיכה הראשונה של דיסני מאז 1959 (לא כולל אילונווי מ"הקדרה השחורה" שהיא טכנית נסיכה) והמציאות לתוכה הגיחה הייתה שונה מאוד מזו בה נוצרו שלגייה, סינדרלה ואורורה (היפיפייה הנרדמת בשבילכם) לפניה. עד שנת 1989 שבה יצא "בת הים הקטנה" ראה העולם את עלייתה של התנועה לשחרור האישה ושני סרטי "הנוסע השמיני" בהם כיכבה אישה קשוחה שכיסחה חייזרים מפלצתיים.

[*]

הסטריאוטיפ של הנסיכה היפה והמושלמת שזוכה לסוף שמח רק מפני שהיא כל כך טובה הפך לפחות נפוץ ומובן מאליו בנוף הקולנועי. זה כבר לא מספיק להיות רק יפה וטובת לב, בשביל סוף שמח צריך לעבוד. זה גם בסדר לא להיות מושלמת, אפילו עדיף. פינוקיו הוא דמות מעניינת בהרבה משלגייה כי יש לו פגמים, הוא לא רק אדיב לכולם. הוא משקר, עושה שטויות ומסתבך בצרות ובגלל זה הקהל מתחבר אליו. לכן שכדיסני החליטו להוסיף עוד נסיכה לאוסף, הם נתנו לה מנה גדושה של אופי. אריאל סקרנית ומעופפת וחולמת על חיים אחרים שנדמים לה טובים בהרבה מחייה הנוכחיים. היא גם מתרגזת ומקבלת החלטות פזיזות מבלי לחשוב על תוצאות מעשיה. במילים אחרות, בת טיפש עשרה טיפוסית.

שלגייה הייתה מתוקה ונאיבית, אך לא היה בה הרבה מעבר. סינדרלה הייתה סבלנית ואדיבה אבל לפחות התרגזה והתעצבנה כשפגעו בה. אורורה לא עשתה כמעט כלום בחצי הראשון של הסרט וישנה במחצית השנייה. מרתקת היא לא. שלושתן היו הגיבורות של הסרטים שלהן אבל דמויות המשנה האפילו עליהן כל פעם בין אם היו גמדים, עכברים או פיות. העלילה פשוט קרתה והן לקחו בה חלק. לעומתן, אריאל גרמה לעלילה לקרות, היא הכוח המניע מאחורי הסיפור. כשאביה, המלך טריטון, מגלה את האובססיה שלה לעולם היבשה ואת אהבתה לנסיך אריק הוא מתרגז ואוסר עליה לקיים כל קשר עם בני האדם ועולמם. בייאושה פונה אריאל לעזרתה של מכשפת הים אורסולה וזו מציעה לה עסקה מפוקפקת - רגליים תמורת קול. אם תוותר הנסיכה על קולה היא תזכה ברגליים למשך שלושה ימים. אם בפרק הזמן הזה ינשק אותה אריק, השינוי יהיה תמידי. אולם אם לא תגיע הנשיקה, תהיה אריאל נתונה לחסדיה של המכשפה. למרות כל סימני האזהרה (שמוצגים יפה מאוד בשיר) העסקה נחתמת ויוצאת אל הפועל ובעוד אריאל עסוקה בהתפעלות מנפלאות היבשה, זוממת אורסולה להכשילה. היא עולה בעצמה ליבשה חמושה בתחפושת ובקולה המתוק של בת הים ויוצאת לגנוב את אהבתו של אריק ולהשיג את נקמתה באויבה הוותיק, המלך טריטון.

[*]

אפילו בהתחשב בסכנה, אריאל יצאה די בזול מכל העסקה - במיוחד אם לוקחים בחשבון שבסיפור המקורי של אנדרסן רגליה של בת הים דיממו וכל צעד הרגיש כמו הליכה על סכינים. היא ממש לא זכתה לחיות באושר ועושר. העלילה קיבלה תפנית אחרת עבור הנסיכה הג'ינג'ית. לאחר שנחשפת תרמיתה של אורסולה והיא מובסת, משנה טריטון את דעתו. הוא הופך את אריאל לבת אדם אמיתית ומניח לה להינשא לאריק. זה סוף שמח ורומנטי אבל לא בטוח שטוב.

אריאל לא לומדת מהטעויות שלה. היא מנסה להתנצל בפני אביה כשמכשפת הים לוכדת אותה אבל נקטעת. הנערה קיבלה החלטה פזיזה וטיפשית אבל בסוף זכתה בכל מה שרצתה מבלי לשאת בתוצאות. כך היא מתחתנת בגיל 16 (!) עם בחור שהכירה במשך שלושה ימים בהם הייתה אילמת ועוזבת את משפחתה לטובת עולם בו אוכלים יצורי ים. בעיה אמיתית כשדג וסרטן הם חבריה הקרובים ובביתה החדש היא עלולה למצוא אותם מבושלים על הצלחת.

זה אולי נראה מעט טיפשי להתייחס לדמות כל כך ברצינות, אבל יש לקחת בחשבון שאריאל ושאר חברותיה לאוסף הנסיכות משווקות ע"י דיסני כמודל לחיקוי. עבור מיליוני ילדים ברחבי העולם דמויות דיסני הן מושא להערצה ולכן הצורה בה מיוצגות הגיבורות הוא לא דבר של מה בכך. לראיה, גם חברת דיסני עצמה הבינה את הבעייתיות והחשיבות שבנושא והשתפרה עם השנים. בל הייתה חכמה אמיצה ולא היה לה אכפת מה חושבים עליה, היא גם זכתה לבלות זמן ולהכיר את הנסיך שלה לפני שהתאהבה בו. הסיפור של מולאן בכלל לא סבב סביב רומנטיקה, אלא עסק ברצון להיות עצמך ולהתקבל בזכות מי שאת בתור בן אדם, ללא קשר למגדר. אנה ואלזה הצילו את היום באמצעות אהבתן זו לזו בתור אחיות ולא בגלל בחור חתיך בו התאהבו בשנייה. נכון, אריאל הייתה קפיצה אדירה מבחינת ייצוג נשי בסרטי דיסני אבל התקדמנו מאז, וטוב שכך.

סרטם של קלמנטס ומוסקר היה סרט דיסני היקר מזה עשורים. כמות האפקטים המיוחדים שנדרשו לסצנות התת ימיות הייתה הגדולה מאז "פנטזיה" (1940) האגדי. פס הקול אותו כתב אלן מנקין בשיתוף האוורד אשמן הביא לעולם כמה מהשירים האהובים בתולדות דיסני כולל 'שלו לעולם' אותו שרה אריאל, 'יצורים אומללים' של אורסולה (אחד משירי הנבלים הגדולים), 'נשק את הנערה' וזוכה פרס האוסקר לשיר הטוב ביותר 'בתוך הים' אותו שר סבסטיאן הסרטן בליווי תזמורת דגים שלמה. אין ספק ש"בת הים הקטנה" הוכיח לעולם שלדיסני יש עדיין עוד כמה קלפים בשרוול. הקאמבק הצליח הרבה מעל המצופה ופתח את תקופת הרנסנס של אולפן האנימציה הוותיק שהמשיך ליצור קלאסיקות אהובות כמו "היפה והחיה" (1991) "אלאדין" (1992) ו"מלך האריות" (1994) בין השאר.

הסיפור של אריאל לא נגמר אחרי סרט אחד. ההצלחה המסחררת הביאה ליצירה של סדרת טלוויזיה, סרט המשך וסרט מקדים, שניהם יצאו ישירות בקלטות וידאו. בימינו, כחלק מגל הלייב-אקשן של דיסני, מתוכנן גם רימייק ל"בת הים הקטנה" בבימוי של רוב מרשל. המציאות כיום שונה מאוד מזו של שנות ה-80 וזה כולל גם את נושא הייצוג הנשי בקולנוע בכלל ובסרטי דיסני בפרט, לכן יהיה מעניין לראות מה הגרסה החדשה תטמון בחובה. נותר רק לקוות שלא נאבד את הקסם שגרם לכולנו להתאהב בנסיכה הג'ינג'ית מלכתחילה.