פרויקט סיכום עשור: מקומות 1-4

4. אהבה (70 נק')

זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ופרס האוסקר לסרט הזר לשנת 2012 מגולל את סיפורם של בני זוג קשישים שיצאו לגמלאות. יום אחד מקבלת האישה שבץ מוחי ומסירותו של בעלה, שנאלץ לראות את אשתו קמלה לנגד עיניו, עומדת למבחן הקשה בחייו. סרטו של מיכאל הנקה ("סרט לבן") הוא קולנוע קשוח וחמור סבר שאינו מייפה את קשיי וחוליי הזקנה ומציג אותה כפי שלא נראתה עד אז (ומאז) על המסך הגדול.

סרט העשור של גידי אורשר (מבקר, גל"צ): "זהו סיפור נבלותה של הזקנה שכולה בגידת הגוף ולעיתים גם הנפש. הנקה אינו מסיט מבטו מהמציאות והשתקפותה בחיי הגיבורים שלו בלי שישים מסכה על חיים אלה. חיים שיש בהם גם אהבה, חמלה ורוך לצד הכאב והאכזריות."

3. מקס הזועם: כביש הזעם (75 נק')

סיקוולים לסרטי עבר הם רעה חולה של הקולנוע ההוליוודי המסחרי. אבל במאי טרילוגיית "מקס הזועם" המקורית, ג'ורג' מילר, לא רצה ליצור עוד סרט המשך שמנסה לשחזר את הנוסטלגיה למקור ואת תהילת העבר. הוא עיצב את הסרט על פי חזונו, גייס את התקציב במשך שנים ויצר סאגת אקשן אפית, טריפית וסוחפת במיוחד כמעט ללא שימוש באפקטים מיוחדים, ותוך יצירת עולם עשיר וקיצוני שלא נראה כמותו בקולנוע מזה שנים.

מילר זורק אותנו בשניות מעטות אל תוך העולם הפוסט אפוקליפטי ואל תוך חייו של לוחם הדרכים מקס, שממשיך להיות נרדף על ידי עברו הטראגי. הוא ממשיך לנדוד בגפו במדבריות אחרי האסון שחיסל את המשאבים של כדור הארץ והשאיר אחריו רק כנופיות אלימות השולטות בדלק, מים ונשק שיעשו הכל כדי לשמר את כוחן. בלית ברירה הוא מצטרף אל הלוחמת פיוריוסה המבריחה מהמצודה של אימורטן ג'ו, העריץ הפסיכופט, את נשותיו הצעירות, חלקן גם הרות. זה אולי סרט הפעולה הפמיניסטי ביותר שנראה על גבי המסך הגדול שבו הגברים הם רק כלי עבור הנשים והן אלו שמחליטות מה יהיה עתידן. ללא ספק סרט המשך שמתעלה על המקורות וכבר כעת אחד מסרטי האקשן הגדולים בהיסטוריה.

סרט העשור של אהרון קשלס (במאי, "מי מפחד מהזאב הרע"): "נס קולנועי. ג׳ורג׳ מילר מביים את יצירת האקשן המסחררת והאמיצה ביותר של העשור. 'כביש הזעם' ייזכר גם אחד מסרטי האקשן הבודדים של העשור השני שהשכיל להשתמש בגיבורה נשית על מנת לספר אגדה שיש לה באמת מה לומר על נשיות, אימהות, משאבים מתכלים וחיים בצלה של דיקטטורה וכל אלה קשורים זה לזה בסרט אדום נוטף דם".

סרט העשור של יאיר הוכנר (מבקר ראשי ועורך מדור הביקורות באתר): " חיזיון מטורף מהסוג שרק קולנוען משוגע יכול ליצור. קולנוע טוטאלי, יצירת מופת שאיבדה את הבלמים ודוהרת ב-220 קמ"ש לא רק על גבי המסך, אלא אל תוך האולם ומספקת את אחד מסרטי הפעולה הפנטסטיים המדהימים ביותר שנראו בעשור החולף". סרט העשור של מבקר האתר דין קליין: "סימפוניית הרס בומבסטית בעולם דיסטופי ואבסורדי. כל סרט אקשן שיצא אחריו מחוויר לעומתו - חוויה חושית מיידית ומרגשת שלא מתקהה".

סרט העשור של בועז ארמוני (במאי, "מסווג חריג"): "קולנוע שמספר סיפור בתמונות ועריכה, בצליל ובצבע, ומאכיל את כולם אבק על מאתיים קמ"ש עם סרט שהוא חוויה על חושית, על קולית".

סרט העשור של רון פוגל (מבקר ראשי באתר): "מערבון עתידני עם הופעה מדהימה של שרליז ת'רון. מופשטות כמעט מוחלטת וצילומים שמעיפים את המוח. קולנוע חסר רחמים שהולם בצופה שוב ושוב".

סרט העשור של יעל שוב (מבקרת, "טיים אאוט"): "משל אקשן פוסט אפוקליפטי קינטי ומטריף שהוא גם פמיניסטי במובן ההומניסטי והמרגש ביותר".

2. התחלה (75 נק')

אז הסביבון נפל או לא נפל בסוף? השאלה הזו שמרחפת מאז סצנת הסיום ועד היום ממחישה את היכולת של כריסטופר נולאן לקחת קולנוע מסחרי שובר קופות ולצקת לתוכו רעיונות פילוסופיים עמוקים, המצאות ויזואליות ונרטיביות מבריקות, אקשן עוצר נשימה ותסריט שלעולם אינך יודע מה הצעד הבא אליו יוביל. הסרט מתרחש בעולם החלומות ועוקב אחר גנב חלומות (ליאונרדו דיקפריו) שנשכר לשתול רעיון בתוך מוחו של אדם אחר וכולל כמה מהסצנות מלאות הדמיון והמקוריות ביותר של העשור.

"התחלה" הפך לשובר קופות עולמי עם הכנסות של 828 מיליון דולר, זכה בארבעה פרסי אוסקר ומדורג במקום ה-13 ברשימת הסרטים האהובים ע"י הקהל בכל הזמנים באתר IMDB. הוא הופך את נולאן לבמאי עם הכי הרבה סרטים במשאל העשור – "דנקרק" במקום ה-50, "בין כוכבים" במקום ה-38 ו"התחלה" – כאשר רק "עלייתו של האביר האפל" לא זכה למספיק קולות כדי להיכנס למצעד.

סרט העשור של אלעד שלו (עורך האתר ועורך פרויקט סיכום העשור): "'התחלה' מביא את הקולנוע של נולאן לשלמות, מצדיק את הפיכתו לבמאי האמריקאי החשוב של זמננו, נותן עוד תפקיד נהדר לדיקפריו ובעיקר מאתגר את המחשבה והדמיון".

סרט העשור של מבקר האתר ערן איצקוביץ: "לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה בה צפיתי ב'התחלה'. לגמתי כל רגע ממנו בשקיקה, נדהמתי מהתחכום ומהעומק שבו, התרגשתי עד כדי צמרמורת מהסיום שלו. זהו שיאו האמנותי של כריסטופר נולאן, יצירת מופת שלא נראתה כמותה".

סרט העשור של כתב האתר יבגני גרינברג: "יצירת המופת של כריסטופר נולאן היא לדעתי הסרט הכי שלם שלו. הבמאי שופע הרעיונות תמיד יוצא לדרך עם האינטליגנציה של הצופה כהנחת עבודה, ואז מאתגר אותה עוד ועוד. סצנת הסיום עדיין מדירה שינה מעיניי".

1. רומא (83 נק')

מי היה מאמין שיצירה קולנועית בשחור-לבן, ממקסיקו באורך של שעתיים וחצי תהפוך לסרט המדובר של העשור? ואולי בעצם זה בדיוק מה שמאפיין את העשור הנוכחי. בעידן של בלוקבאסטרים בתקציבי ענק, פרנצ'ייזים שלא נגמרים וסרטי המשך ממוחזרים, המקום ליוצרים מקוריים ולסרטים בתקציבי ביניים עבר לשירותי הסטרימינג כמו נטפליקס שהפיקה את סרטו של אלפונסו קוארון, שנחשב כבר עכשיו לאחת מיצירות המופת הקולנועיות של המאה ה-21.

הצלחתו הביקורתית וזכייתו בפסטיבל ונציה גרמו לנטפליקס להוציא אותו בו זמנית לבתי קולנוע נבחרים כדי שיוכל להתמודד בטקס האוסקר שם הוא זכה בקטגוריית הסרט הזר, הבמאי והצילום. קוארון מצליח דרך סיפורה של משפחה מקסיקנית בשנות ה-70, ודרך עיניה של עוזרת הבית הנחבאת אל הכלים, לשרטט דיוקן מרהיב של החברה המקסיקנית על האלימות ופערי המעמדות שבה וליצור שיר אהבה לאנשים שנמצאים בשולי החברה. קוארון הוציא שני סרטים בלבד העשור ושניהם נכנסו למצעד– קדם לו "כוח משיכה" במקום ה-29.

סרט העשור של גיא נתיב (במאי, "סקין"): "יצירת מופת על זמנית זכה וטהורה של קוארון הגאון שמגיש כאן מדיטציה אפית ופיוטית על נפש האדם. קולנוע צנוע אנושי מדויק ומלא חמלה שדורש סבלנות רבה, אך מעניק חוויה מהפנטת שמטיבי לכת יתאהבו בה ולא ישכחו אותה".

לכל כתבות סיכום העשור ולבחירת סרט העשור שלכם: לחצו כאן

צוות הבוחרים:

צוות אתר סרט: אלעד שלו (עורך האתר ועורך פרויקט סיכום העשור), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), הלמינה גרופר, ערן איצקוביץ, דין קליין, לירון אברהם, מתן יניב, ליטן לשינר, מעיין הררי, שרון טהר, אורטל אדיב, נמרוד שובל, מיכל ליבר רונן, מישל צ'יקו, יבגני גרינברג, בן קבסה, מתי לנג, הדר אורלנוב

במאי קולנוע: גיא נתיב ("סקין"), נדב לפיד ("מילים נרדפות"), אהרון קשלס ("מי מפחד מהזאב הרע"), בועז ארמוני ("מסווג חריג"), אסף פולונסקי ("שבוע ויום"), ערן ריקליס ("הכלה הסורית"), ענר פרמינגר ("החיים בינתיים"), תום שובל ("הנוער"), אסף קורמן ("את לי לילה"), מרקו כרמל ("פרא אציל"), אסתי עלמו וקסלר ("ליידי טיטי"), דינה צבי ריקליס ("שלוש אימהות"), אדם סנדרסון ("זוהי סדום"), יבגני רומן ("קולות רקע"), יונה רוזנקיאר ("הצלילה")

מבקרי קולנוע:: יהודה סתיו (ידיעות אחרונות), גידי אורשר (סולם אורשר), יעל שוב (טיים אאוט), יונתן גת (כאן), לירון סיני (סריטה), שמוליק דובדבני (ynet), עופר ליברגל (סריטה), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), מרלין וניג (סלונה), חנה בראון (ג'רוזלם פוסט),זוהר צלח (מאקו), עידו רוזן (חוקר קולנוע)