סטריאוטיפים הם האמת: ראיון עם במאי לשחרר את שולי

ביום שישי האחרון יצא סוף סוף לקולנוע לאחר דחייה ארוכה בשל מגפת הקורונה הסרט החדש מבית 'יונייטד קינג', "לשחרר את שולי", שמביא לראשונה לקולנוע את שלישיית מה קשור ומחזיר את הדמויות האהובות והמוכרות מהסדרה "עם סגולה", אבל הפעם למסך הגדול. העלילה עוקבת אחר אביהו (ציון ברוך), אשר בנו נחטף ע״י יפהפייה קולומביאנית ובן זוגה הבריון. אביהו נדרש לשלם 50 אלף דולר עבור בנו. מכיוון שכרטיס טיסה לקולומביה הוא יותר זול, הוא מחליט לקחת את זוג חבריו(שלום מיכאלשווילי, אסי ישראלוף) לקולומביה במטרה למצוא את הבן האבוד.

" יש קהל לא קטן של אנשים שחיכו לסרט כבר הרבה שנים", מספר במאי הסרט בן בכר. ואכן הקהל עברו שנים רבות מאז שודרה התכנית "עם סגולה" שודרה בקשת אי שם בשנת 2011 והביאה למסך את דמותו של אביהו וחבריו. כבר אז מספר בכר שסרט היה בתכנון. "תמיד ידענו שאנחנו רוצים לעשות עוד משהו עם הסיפור של שולי. מאותו הרגע שצילמנו את המערכונים האלה אנשים לא עזבו אותי, תמיד אמרו לי ברחוב 'רוצים את שולי', 'מה עם שולי?'".

זוהי לא הפעם הראשונה שהצוות הזה עובד יחד. תכניות כמו "יורדים אל העם" ו"הישראלים" הרגילו את החבורה לעבוד בצוותא וליצור דינמיקה קבוצתית בין שלישיית מה קשור, הבמאי בן בכר ותסריטאי "לשחרר את שולי", אורי כץ. "עשינו את 'הישראלים' ו'עם סגולה' לפני הרבה מאוד שנים. לא יצא לנו לעבוד מאז יותר מדי אבל לתקופה מסוימת חשבנו שנעבוד יחד על 'הלהקה האחרונה בלבנון' (הסרט המצליח משנת 2016 שביים בכר), הוא נכתב עבורם והם היו אמורים לשחק בו אבל בסוף הם ויתרו עליו. אבל תמיד היה דיבור על סרט שנעשה ביחד".

[*]

(שלישיית מה קשור בסרט "לשחרר את שולי". צילום: אייל רפאלוב)

למרות שהפרויקט ישב במוחה של החבורה כבר שנים רבות, הצילום שלו ארך 15 ימים בלבד וכלל בסך הכל עשרה אנשי צוות ישראלים ואילו שאר הצוות על הסט היה מארגנטינה או מקולומביה.

איך מתכוננים להפקה כזו?

"זה צולם בבזק. כמובן שהייתה הכנה מאוד רצינית וגם אני הגעתי לשם קודם לכן, אבל גם הצילום וגם העריכה קרו נורא מהר. לקח לסרט שנים להיכתב ולקרות, אבל בסוף אבל הוא החליק החוצה נורא מהר כי ידענו מה אנחנו עושים".

בדיוק כשהסרט שעליו חלמו כל השנים היה מוכן, הקורונה נכנסה לתמונה ושיבשה את כל התכניות. "עוצרים לך את הרכבת, זה מאוד מוזר", מודה בכר. "זה צולם באוגוסט של שנת 2019 כשעוד לא היו מגבלות, סיימנו לערוך ואז אמרו 'יש קורונה'", נזכר במאי "לשחרר את שולי".

זה היה מתסכל?

"לגמרי, אתה עוד יותר במתח, זה כמו סוד שמחכים לספר לכולם. בפרמיירה בכיתי. זה היה כל כך מרגש, כמו לידה שנמשכת שנתיים וחצי".

אתה חושב שבגלל שהסרט היה מהראשונים שיצאו מהרגע שחזר הקולנוע, זה הפעיל עליו עוד יותר לחץ?

"לא הייתי מגדיר את זה כלחץ אלא יותר כאי ודאות. לכולנו הייתה תחושה שהסרט הזה מקומו אך ורק בקולנוע ושהוא יצליח בזכות העובדה שהוא מצחיק". הגגים נכנסים פה בקצב מאוד מהיר, אתה חושב שיש לזה קשר לעובדה שהחומרים שעבדת עליהם בעבר הם כאלה? גם מערכונים וגם פרומואים.

"הסיבה שבזכותה הסרט עובד היא לאו דווקא הגגים, אלא יותר המנוע הרגשי. הדמות של ציון היא טראגית, אסי הוא רומנטיקן ויש את בצלאל שאוהב גסויות וכצופה אתה נע ומקפץ בין הנדנדות האלה, רגע אחד אתה ילדותי אבל אז סובל ונרגש. אנשים לא היו צוחקים אם זה רק היה מצחיק. אני חושב שכמו שהיצ'קוק אמר - אתה מגיב לדברים וכמו שתינוק יצחק או יבכה ככה גם הקהל יגיב לדברים שקורים. יש בו הכל בעיני, אפילו אימה. הוא סרט שעוכר שלווה. יש אפילו סצנה שרבנו עליה חצי שנה ואני מניח שאת יכולה לנחש מהי".

של הקיא, לא יכולתי להסתכל

"זה קאלט. כשיש סצנה כזו שאתה בטוח שאתה מעיף אבל בסוף השארת. אסי ישראלוף התנגד עד יום לפני הפרמיירה לסצנה הזו. העורכת לא רצתה אותה ואני לא הייתי סגור והיא שם בזכות ציון שבא ואמר 'היא תהיה שם בשוט ארוך מאוד בלי מוזיקה'. הסרט עוצר ואתה בדקה וחצי של זוועה. אחרי הזוועה השלישיה נפרדת והייתי בטוח שככה הקהל הולך להיפרד מאיתנו ולצאת הביתה. ציון אמר לי 'חכה' וציון תמיד יודע בסוף".

[*]

("יציאת הסרט הייתה כמו לידה שנמשכת שנתיים וחצי". הבמאי בן בכר)

בן בכר כבר מזמן לא מפחד מהמילה "קאלט", וזה הגיוני לאור הרזומה המפואר שלו שאחראי בין היתר על כמה מהמערכונים והמשפטים שהפכו לשגורים בפי החברה הישראלית וביניהם "ארץ נהדרת" ו"היכל התרבות". "זה סרט שחייבים לראות יחד. אם רואים אותו לבד, זה עובד הרבה פחות", הוא מסביר, "זה כמו ללכת לערב סטנדאפ מבחינת החוויה, צחוק זה מדבק". כמו כל סרט קאלט משוגע, גם פה לא חוסכים בסצנות שישאירו את הקהל בשוק. "כל הסרט הוא סטריאוטיפ אחד שלם, אז תמיד יש משחק של הצופה ששואל 'מה לכל הרוחות יקרה עכשיו?'. זה מה שגורם לאנשים לבוא לראות אותו שוב כי הם אומרים לעצמם זה באמת קרה?".

אז הביזארי קונה אנשים?

"כן לגמרי, זה סרט שהוא מפתיע. הוא גם מלא בסטריאוטיפים שהקהל מאוד אוהב".

והם באים כביקורת עלינו כחברה

"ברור. זה על הקהל הישראלי, זה החבר'ה התימנים שחושבים שהכול שייך להם. זה בורקס גורמה, הבאנו את הגרוטסקיות של הבורקס ודחפנו אותו להפקה הוליוודית" .

סרטי הבורקס גידלו פה דורות שלמים ועדיין ממשיכים לעבוד, למה בעצם?

"אני חושב שאנשים עדיין לא מודים בזה שהם אוהבים לראות נלעגות. זה האנשים שאתה מכיר וזה אמנם לא יפה להגיד שהתימנים קמצנים, וולגרים ועם קול מצחיק אבל אתה צוחק כי גם אתה מכיר אותם מהשכונה. היום לצערי זה הולך ונעלם כי עידן השפע מביא איתו מגדלים שמעלימים את השכונות, אז במקום מסוים זה גם נוסטלגיה לדמויות שאהבנו. ב'ארץ נהדרת' למשל, הדמויות שעד היום הכי אוהבים הן הפילוסים. אתה לפעמים מרחם עליהם אבל יש בהם גם משהו מתוק. סטריאוטיפים הם האמת ואם הם לא היו האמת הם לא היו סטריאוטיפים".

אבל היום אנחנו בעידן שונה, על כל בדיחה יהיו אנשים שייפגעו .

"יש פה כל כך הרבה דברים כאלה שמרוב עצים אף אחד לא יראה את היער. בסצנה השנייה בסרט בחור אומר 'התחת שלך מדהים', איפה זה היה עובר? ישר יבואו ויגידו שזה לא פוליטיקלי קורקט, אבל בגלל שאתה נכנס לסרט כזה, אתה סולח. אתה יודע שאתה שם מההתחלה ושאתה תראה זנות, סמים ואלימות אבל אם אתה מצליח להפוך את זה לחוויה שהיא מהנה ומודעת לעצמה, אז שיחקת אותה."

אז צריך לבוא בראש של 'אני אתעלם מכל מה שפוליטיקלי קורקט ואבוא ליהנות'?

"זה כמו 'בוראט' ו'משתגעים על מרי', אתה חייב לא לקחת את הסרטים האלה ברצינות - אחרת אתה טיפש. הסרט מתחיל יחסית סחי ואז יש מרדף ושם אתה מבין שזו קומדיה. מהרגע הזה הישיבה שלך על הכיסא משתנה ואתה מבין שבאת לקומדיה ולא לסרט על סתם תיירים בחו"ל".

כשעולות הכתוביות כיאה לחבורה קומית רצים הפספוסים מהצילומים ומרגיש ולו לרגע שבסצנות מסוימות השלישייה נכנסה לסיטואציה כל כך לעומק, שהאלתורים והצחוקים לא הפסיקו להגיע, אך למרבה ההפתעה, החבר'ה על הסט לא עשו יותר מדי שטויות ודווקא נצמדו לתסריט. "הם כתבו את הסרט יחד עם אורי כץ, זו עבודת צוות. הם קצת 'הגשש' מהבחינה הזו כי התסריט הוא גם שלהם", מתאר בכר ומסביר שדווקא בגלל העובדה הזו, הם היו יכולים להישאר בדמות גם בלי התסריט. "לפעמים זה קשה מאוד, יושבים הרבה שעות באיפור כי ציון מתעקש להיות איש שמן ומכוער, אבל למרות הקושי זה גם כיף. התחושה של 'סוף סוף אנחנו בטיול אחרי צבא שלנו' מתגברת על הכל. פעם הם היו שוברים סטים ומתפרעים אבל כולם הפכו להיות הורים ופחות משוגעים, אז זה כבר לא אומר שנוסעים עם שלושה פרטיזנים".

מה מבחינת פרויקטים עתידיים וחלומות שלך?

"אני כותב סדרה שאני עובד עליה במרץ בניסיון למכור לחו"ל. אני שואל את עצמי באמת אם הסרט 'לשחרר את שולי' יעניין את הקולומביאנים, אז ננסה להפיץ אותו לא רק בישראל."