פסטיבל הקולנוע בירושלים: המלצות ואזהרות של רון פוגל

סרט הפתיחה

איפה אנה פרנק - סרטו החדש והיפהפה של ארי פולמן שהושקעו בו שמונה שנות עבודה. חברתה הדמיונית של אנה, קיטי, יוצאת ערב אחד מיומנה של אנה פרנק ומתחילה לחפש את הנערה ההולנדית המפורסמת. אנימציה עוצרת נשימה בסרט מרתק, גם אם הרבה פחות נושך ובועט מ"וואלס עם באשיר".

תחרות בינלאומית

טיטאן - הזוכה הגדול של פסטיבל קאן האחרון, ובצדק רב. יצירה מאתגרת של הבמאית הנהדרת ג'וליה דוקורנו. צעירה מנהלת מערכות יחסים עם כלי רכב כשברקע רציחות ועוד דברים שלא ישאירו את הצופה אדיש. מופרע ומופרך ובאותה מידה מענג. דקל הזהב הולך בפעם השנייה ברציפות (אחרי"פרזיטים") לקולנוע לא מתפשר שלא דופק חשבון. בדיוק בשביל סרטים כאלה הולכים לקולנוע בכלל ולפסטיבלי סרטים בפרט.

הדרך של חסן - עוד יצירה נהדרת של סמיח קפלנגולו, הבמאי הטורקי שסרטיו הם מדיטציה בתנועה. איכר מנסה להתמודד עם הבירוקרטיה הממשלתית ועם שדי העבר וגם מתכונן לעלות למכה. ראיון שערכתי עם הבמאי המופלא בפסטיבל קאן יתפרסם באתר בהמשך.

חופש מוחלט - אחד הסרטים שיותר אהבתי כששפטתי במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן האחרון. אהבת שני גברים בגרמניה בתקופה שבה עוד שלט סעיף 175 הידוע לשמצה שהגדיר קשר מיני בין גברים כעבירה על החוק. סרט צנוע ואמין. יצירה להט"בית משובחת.

מין חסר מזל או פורנו משוגעים - הזוכה הגדול של פסטיבל ברלין האחרון הוא אחד הסרטים המופרעים והייחודיים בהם תוכלו להיתקל בפסטיבל. הבמאי הרומני ראדו ג'ודה מגיש יצירה שתוקפת את השמרנות והגזענות בארצו ומספר באופן לא שגרתי (שכולל סצנת פורנו גרפית בפתיחה, 3 חלקים בעלי קשר עלילתי רופף ו-3 סופים אופציונליים) את סיפורה של מורה בבית ספר שנעמדת למשפט שדה מול ההורים שרוצים לסלקה לאחר שקלטת פורנו בכיכובה דלפה לרשת. (אלעד שלו)

[*]

לברוח - הבמאי יונאס פוהר רסמוסן לוקח את סיפור חייו ומסעו הקשה של אמין נוואבי, פליט מאפגניסטן שבגיל צעיר מצליח יחד עם משפחתו לברוח משם לאחר עליית הטליבאן לשלטון, ומתעד אותו ברגישות באמצעות אנימציה מרהיבה וקטעים תיעודיים. "לברוח" בנוי בצורה קולחת, קצבית ומהירה. למרות הנושאים הכבדים שהוא מעלה, הסרט מבוים בצורה דינאמית ואינו מתעכב על הכאב של גיבוריו. (מיכל ליבר רונן)

גאלה

האב - אחד הסרטים הטובים של השנה האחרונה. אנתוני הופקינס מופלא (וראוי לאוסקר שזכה בו) בתפקיד אנתוני, קשיש בריטי שמאבד אט אט את שפיותו. פלוריאן זלר מעבד את מחזהו לקולנוע והתוצאה מטלטלת ומהפנטת. סרט שמפחיד הרבה יותר מרוב סרטי האימה המדממים שמפציעים חדשות לבקרים על המסכים. אוליביה קולמן מדהימה כבתו של הופקינס וכשהיא בוכה, אני בוכה איתה. סוכן חשאי 117 :מאפריקה באהבה - סרט הסיום של פסטיבל קאן האחרון. מהתלה משובחת של ניקולה בדו ("התקופה היפה בחיי") עם ז'אן דוז'רדן הבלתי נלאה בחלק השלישי בסדרת הסרטי הפרודיה המטורפים על סרטי בונד באשר הם.

הקן - ג'וד לאו - אחד השחקנים האיכותיים בדורנו שלטעמי לא מספיק מוערך - בעוד תפקיד מצמרר כאיש עסקים שלאט לאט מאבד את דרכו.

שני גברים וזבוב - הבמאי הצרפתי קוונטן דופייה ("עור צבי", "ראבר") מתמחה ביצירת קומדיות ביזאריות עם הומור שנע על הקו שבין מטופש לאקסצנטרי. גם סרטו החדש העוסק בשני גברים טיפשים שנתקלים בזבוב ענק ומנסים לאלף אותו לצרכיהם יספק את חובבי הבמאי וכולל כמה סצנות מבריקות ומשעשעות. (אלעד שלו)

[*]

תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי

יותר ממה שמגיע לי - סרט הביכורים של פיני טבגר המבוסס על סרטו הקצר "פנחס" הינו יצירה צנועה ובזה כוחה. אנה דוברוביצקי בהופעה עוצרת נשימה כאם חד הורית שבנה (התגלית מיכה פרודובסקי) רוצה לקיים בר מצווה. לעזרתם נחלץ יעקב זדה דניאל ("פאודה") המצוין כתמיד בתור חוזר בתשובה שמלמד תלמידים לבר מצווה. סרט בעל סממנים אוטוביוגרפיים שזועק ומשדר כאב ובעיקר אותנטיות.

מישהו יאהב מישהו - התלבטתי האם לכלול את סרטה החדש של הדס בן ארויה במסגרת ההמלצות או האזהרות, אולם המערכה השלישית בסרטה על בחורה המחפשת אהבה הכריעה את הכף לטובה. אלישבע וייל חושפת את גופה ואת נשמתה הפגועה בפני הצופה בסרט על בדידות בלב ההמון והרצון להיות נאהב. בן ארויה מביימת ביד רמה, כולל סצנות מין לא פשוטות.

השחיין - סרטו החדש של המעצב המוכשר אדם קלדרון עוסק בשחיין שמנסה להגיע לאולימפיאדה. כרגיל אצל קלדרון הוויזואליה מהממת ובצירוף משחק סופר משכנע של עומר פרלמן שטריקס ("שבאבניקים") בתפקיד הראשי ופס קול אדיר - "השחיין" מספק לצופה חוויה של קולנוע צעיר, תוסס ומהנה ביותר.

[*]

קולנוע ישראלי קצר

מחיקה מלאה - סופי ארטוס ("עמק") מביימת דרמה מרירה-מתוקה על אישה העומדת ללדת וכל מה שקורה לה בבית החולים. מצחיק, מקומם, מרגש ובעיקר מזכיר נשכחות למי שבילה ליד אשתו במהלך שלוש לידות. יופי של סרט.

פלומות - פנטזיית אנימציה מאתגרת על ילדה ההופכת לציפור. זה מוזר כמו שזה נשמע ולא פחות יפה. סרט שמעורר אי נוחות בקרב הצופה והותיר אותי נפעם אחרי הצפייה.

שמש זורחת למטה - סרט קצר מופרע לגמרי על מאורעות הרי גורל בעיר הגדולה עם צילומים יפהפיים. דילן יוסף שטרית מתפוצץ עם הסרט הקצר שלו על המסך ואני צופה לו גדולות ונצורות.

עין לבנה - אחד מחמשת המועמדים הסופיים לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר בטקס האחרון. סרט מופתי של תומר שושן העוסק בשוט אחד רציף בשנאת זרים ובלילה בעיר. אחד הסרטים הקצרים הטובים שנעשו בישראל בעשור האחרון.

ביכורים

טלה - יצירה מאתגרת ויפהפייה של הבמאי האיסלנדי ולדימיר יוהנסון ואחד הסרטים שהכי אהבתי בפסטיבל קאן האחרון. נומי ראפאס האגדית חוזרת לשורשיה באיסלנד ומגלמת אישה שיחד עם בעלה מגדלת יצור מסתורי ויוצא דופן.

הבלדה על הפרה הלבנה - אלמנה מגלה שבעלה היה חף מפשע והוצא להורג בטעות. הסרט נותן הצצה לחיים הקשים של נשים באיראן וישנה ביקורת מסוימת על הדת ועל קבלת החוק כפי שהוא ללא עוררין. הבמאית מרים מוגהדאם היא גם השחקנית הראשית שמגלמת את מינה בצורה אמינה ומרגשת מאוד. (מיכל ליבר רונן)

ברוח החופש

לה סיביל - סרטה של תיאודורה מיהאי על אם המחפשת את בתה שנחטפה בידי קרטל סמים ידוע לשמצה במקסיקו. יצירה אמיצה ומאוד בוטה שמציבה מראה לא מחמיאה של מקסיקו בימינו.

גברים בתשלום - תיאור חייהם של זונות ממין זכר בסין של ימינו. יצירה מפוספסת וחלולה עם שחקנים נאים. בי הסרט לא הצליח לגעת, וחבל.

להרפות את האגרופים - כמי שראה את כל סרטי קטגוריית "מבט מסוים" בפסטיבל קאן קטונתי מלהבין איך השופטים בחרו בסרט הזה לזוכה הגדול. יצירה משמימה המתרחשת אי שם בקווקז, מלאה בנון-אקטורס ותמוהה בלשון המעטה. מאוד לא אהבתי.

מאסטרים

פרה ראשונה - סרטה החדש של קלי רייכהארדט מצריך אורך רוח, אך ברגע שנשאבים אליו הוא מספק חוויית צפייה מתגמלת וייחודית הנותנת לצופה להזדהות עם דמויות שוליים המוצאות את מקומן בחברה קשוחה תוך יצירת חברות אמיצה וכיפוף קטן של הכללים. (אלעד שלו)

אנט - אל תקשיבו לכל המלהגים ולכו לראות את סרט הפתיחה של פסטיבל קאן האחרון. מיוזיקל מאתגר ושורט עם אדם דרייבר ומריון קוטיאר בסיפור אהבה גדול מהחיים ואפל. בימוי פסיכי של לאו קאראס ומוזיקה מכשפת של להקת "האחים ספארקס".

[*]

פנורמה

אמא טובה - סרט מרגש עד דמעות על אם וסבתא הדואגת לכולם חוץ מלעצמה. חפזיה הרזי מביימת סרט על מהגרים במארסיי. סיפור מרגש ומלא חמלה על אנשים שבשבילם המשפחה זה הכל. הסרט זכה בצדק רב בפרס האנסמבל בקטגוריית "מבט מסוים" בפסטיבל קאן.

קולנוע ישראלי - הקרנות מיוחדות

הנה אנחנו - סרטו החדש והמצוין של ניר ברגמן על מסע של אב ובנו האוטיסט. סרט מרגש ועוצמתי. שי אביבי בתפקיד פנטסטי וברגמן כהרגלו מגיש לצופה קולנוע איכותי ששואל שאלות קשות גם על התא המשפחתי.

מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם - סרטו המרגש של דני רוזנברג עם מארק רוזנבאום ורוני קובן כאב ובנו בהפקת סרט שהוא בעצם מסע פרידה. מזמן לא נראתה יצירה כה מתוחכמת ואישית בקולנוע הישראלי.

לכל הכתבות מפסטיבל הקולנוע ירושלים >> לחצו כאן.