מה שקרה אז יכול לקרות כיום: ראיון עם במאית שפאר בדרך להוליווד

אלברט שפאר, מי שהיה האדריכל האישי של היטלר ולאחר מכן מונה לשר החימוש תוך הישענות על מנגנון ענק של עובדי כפייה, הצליח לחמוק מעונש מוות בנירנברג בטענה כי לא היה מודע למעשי הזוועה של המשטר. הוא כתב ספר אוטוביוגרפי רב מכר בשם "בתוככי הרייך השלישי", התנצל בפני הקורבנות, זכה לדימוי של "הנאצי הטוב" והפך לכוכב תקשורתי כשאפילו בהוליווד רצו להפיק סרט אודותיו על סמך הביוגרפיה שלו.

כאן מתחיל סרטה המצוין של ונסה לאפא, שכבר עסקה בסרטה הקודם "אדם הגון" בבכיר משטר נאצי (הימלר) דרך הסיפור שהוא מנסה לספר. גם בסרט "שפאר בדרך להוליווד" עוקבת לאפא אחר הסיפור שמנסה להכתיב הבכיר הנאצי לשעבר לתסריטאי הצעיר אנדרו בירקין, אך במהלך חכם היא משלבת מספר צירי זמן, כולל קטעי וידאו ממשפטי נירנברג המראים את הסתירות והמניפולציות שמנסה שפאר לבצע על מנת לשכתב את ההיסטוריה. הראיון עם ונסה נערך לפני שנה וחצי בפסטיבל הקולנוע בברלין בו הוצג הסרט בבכורה עולמית, אך רק כעת הוא מוקרן בבכורה ישראלית בפסטיבל הקולנוע בירושלים ואף זכה למועמדות לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.

כיצד הגעת לעסוק בסיפורו של אלברט שפאר?

"ב-2015 בהקרנה של 'אדם הגון' בניו יורק, פנה אליי גבר שקנה את הזכויות לעיבוד הקולנועי של הספר של שפאר וסיפר על הסרט שלא נעשה עליו ונתן לי את פרטי הקשר עם אנדרו התסריטאי. מאחר ורק סיימתי סרט על נאצי אחר לקח לי מספר חודשים של שכנועים ויצרתי איתו קשר. אנדרו סיפר שהוא הקליט את רוב השיחות שלו עם שפאר. התחלתי להקשיב להקלטות והבנתי שיותר חשוב מהסרט שלא נעשה זה התוכן של ההקלטות שהתחילו את התחקיר על שפאר וזה הסיפור שחשוב לספר".

מה סימל השם אלברט שפאר עבורך? עד כמה התדמית שלו בתור הנאצי שהתחרט הייתה בעינייך כזו?

"לגמרי הייתה כזו. כמו שהוא היה בשבילך הנאצי הטוב, הנאצי ששונה משאר הנאצים, נראה אחרת, יותר תרבותי וחכם, האדריכל. זה כל מה שידעתי עליו. לא ידעתי את מה שגיליתי בתחקיר וזה מה שעניין אותי לגלות - התדמית שלו מול מי שהוא באמת. להבין מה מסתתר מאחורי זה. יש משהו מצמרר בשילוב של המילים 'נאצי טוב' וזה מה שגירה אצלי את הסקרנות של להכיר את הדמות".

[*]

איך התסריטאי נפל בפח שלו?

"הוא לא היה מאוד שונה משאר העיתונאים והביוגרפים של שפאר דרכם הוא זכה לכינוי 'הנאצי הטוב'. סך הכל הוא היה תסריטאי צעיר בן 26 והמניפולציה ששפאר מצליח לעשות על כולם, כולל על השופטים בנירנברג, הוא הצליח לעשות גם על תסריטאי צעיר. זה אחד המסרים של הסרט – הסכנה של דמות כמו שפאר שמסקרנת עיתונאים, תסריטאים, הוליווד, תקשורת - ומצליחה לעבוד על כולם. בסופו של דבר היחידים שהוא לא הצליח לעבוד עליהם זה אנדרו ואולפני פראמונט שהחליטו לא לעשות את הסרט, לעומת הביוגרפים והסרטים הדוקומנטריים שנעשו והיו אוהדים כלפיו". היו רגעים שחיבבת את שפאר או שהמניפולציה שלו עבדה עלייך?

"היו הרבה רגעים בחדר עריכה שהיה מאוד קשה לתת את הקונטרה למניפולציה שלו. הייתי מודעת לכך שהוא עושה מניפולציה, היה לי ברור שאני לא נופלת למניפולציה אבל הייתי צריכה לתת קונטרה חזקה שהצופה לא ייפול אליה. בהתחלה הוא היה מאוד סימפטי וככל שהזמן עבר הוא היה פחות ופחות וברגע שהוא כבר לא היה, לא היה רגע שחיבבתי אותו יותר".

בפסטיבל ברלין בו הוצג הסרט בבכורה הייתה שערורייה גדולה סביב מייסד הפסטיבל אלפרד באואר לו היה עבר נאצי. איך הרגיש עבורך להציג את הסרט אחרי שערורייה כזו?

"מכיוון שאני מכירה את החברה הגרמנית והקשיים שלה להתמודד עם מה שהיה, אני לא מופתעת שהוא הצליח לטייח את זה. יש אומה שלמה שהלכה אחרי הנאצים, כולם היו באופן כזה או אחר שותפים לזה. מאוד עצוב לי שהשיח בגרמניה הוא כזה שכל כך קשה להם להתמודד עם מה שהיה בלי שהם ירגישו אשמים, כי הדור השני והשלישי לא אשמים. אתה נולד עם האשמה הזו וזה לא פייר. כשיש שערורייה כזו אני חושבת על הדור השלישי שנמצא במגננה כי זה מסיח את הדיון למקום לא נכון, כשדווקא לדור השני והשלישי יש הרבה מה להגיד ואף אחד לא רוצה לשמוע כי הם הילדים והנכדים של הנאצים".

גם סרטך הקודם 'אדם הגון' על הימלר וגם הסרט הנוכחי עוסקים בבכירי הממשל הנאצי. מה מושך אותך לנושא הזה?

"לא בחרתי את הדמויות כי הם נאצים. מה שהביא אותי לביים סרט על הימלר אלה המכתבים שמעולם לא פורסמו שריתקו אותי ופה אלו היה ההקלטות שעשו לי רצון לעשות תחקיר על הדמות. מה שמרתק ומאתגר אותי זה לעשות סרטים על דמויות ששינו את ההיסטוריה. זה אולי מסתכל וקשה אבל זה מאוד חשוב. ההתעסקות בבני אדם האלה, שהם בני אדם כמוני וכמוך שעשו בחירות רעות, ולהביא את זה לצופה עם המסר שזה לא מפלצות או חיות אלא בני אדם ומה שקרה אז יכול לקרות כיום וצריך מאוד להיזהר, זה מאוד רלוונטי להיום. אז זה היה יהודים או קומוניסטים, היום זה מהגרים. תמיד זה שנאת האחר".

יש בזה משהו מאוד רלוונטי בעידן פייק ניוז, מנהיגים פופוליסטיים ושכתוב ההיסטוריה.

"לגמרי. הרלוונטיות להיום היא בהרבה מאוד מישורים. גם במישור של התקשורת. קשר בין הון-שלטון-פוליטיקה וכל מה שקורה מאחורי הקלעים. זה היה מסוכן אם הסרט היה נעשה כי יש הרבה יותר אנשים שהולכים לראות סרטים מכאלו שקוראים ספרים וזה מה שהיה נשאר בתודעה של הציבור. מה שנכנס לתודעה הציבורית מאוד קשה לשנות וזה מסר חשוב של הסרט".

[*]

(שפאר במשפטי נירנברג. צילום: רויטרס)

בסרטה של לאפא אין עדויות של ראשים מדברים או קריינות מסבירנית כמו בסרטים דוקומנטריים רבים. השילוב בין ההקלטות של שפאר בהן הוא מנסה להציג את עצמו באור חיובי לתוכן הוויזואלי שלעיתים סותר אותן לחלוטין מאפשר לצופה לבנות את הנרטיב בעצמו ולהבין מי באמת היה שפאר דרך חיבור החלקים השונים ואף מעלה התייחסויות לימינו בהם מנהיגים פופוליסטיים עולים, קנאות וגזענות ישנה צפה ונעשה ניסיון לשכתב את ההיסטוריה.

היה לכם אתגר בסרט לחבר בין קלטות האודיו לחומר ויזואלי?

"זה אתגר מאוד קשה כי זה גם מעמיס על הסרט – מקשיבים וצריך להתרכז גם בתמונה. אם התמונה תומכת בטקסט במקרה של שפאר זה מסוכן, ואם זה מנוגד זה מקשה על ריכוז הצופה. מה שניסינו לעשות זה לחלק את הסרט לשלושה צירי זמן – ב-71 כשיוצא הספר שלו והוא הולך לכתוב תסריט, השכבה ההיסטורית בשנים 1931-45 והשכבה של משפטי נירנברג. בגלל שיש 3 שכבות של זמן זה סרט שמאוד קשה לעריכה".

מה רמת הרסטורציה שהייתם צריכים לעשות לגבי הקטעים?

"קטעי הווידאו של נירנברג היו בחלקם הגדול במצב לא טוב בגלל תנאי שימור לא טובים. לא רצינו לפגוע באותנטיות, אז הייתה עבודת רסטורציה מקיפה. מבחינת הסאונד, האיכות היא גרועה באודיו שהוקלט על פני 11 חודשים מהקלטות שונות וזוויות שונות. לפעמים אחרי רבע שעה זה נשמע כאילו בן אדם אחר לגמרי מדבר. אז עבודת הסאונד הייתה להמשיך את הרצף הזה".

עם מה את רוצה שצופה ייצא מהסרט?

"עם הניסיון לקשר בין שנות ה-30 וה-70 להיום. לחשוב על מה שהולכים להצביע, לחשוב בפעם הבאה שמשהו נראה בסדר אבל במצב פוליטי וכלכלי מסוים נהיה מאוד לא בסדר. כמו ששפאר אומר שלא היה מספיק מקומות בבתי סוהר, אז הוא רצה מחנות ריכוז וכמובן שכל מי שהתנגד להיטלר היה צריך הסגיר אותו. עבורי זה אחד המשפטים החשובים של הסרט. האם נהיה עולם בלי אופוזיציה? אם אין אופוזיציה זה אסון, לא משנה מאיזה צד. אדם כמו שפאר שחשב שכל מי שמתנגד צריך ללכת לבית סוהר או מחנה ריכוז, זה צריך להדליק נורה אדומה".

הסרט "שפאר בדרך להוליווד" יוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים. הקרנות: יום שישי 27.8 בשעה 14:00, יום שני 30.8 בשעה 11:45.

לכל הכתבות מפסטיבל ירושלים >> לחצו כאן. לעמוד הסרט באתר הפסטיבל >> לחצו כאן. הצביעו לסקר - מה פסטיבל הקולנוע האהוב עליכם בישראל >>

מה פסטיבל הקולנוע האהוב עליכם בישראל? ירושלים חיפה דוקאביב ערבה הקולנוע הגאה קולנוע דרום סרטי סטודנטים אחר
שלח/י