הבמאי הטורקי המוערך סמיח קפלנוגלו הציג בפסטיבל קאן את הסרט הפיוטי "הדרך של חסן" על איכר המעבד את אדמתו, נלחם בשלטונות ועורך חשבון נפש עמוק עם עצמו. בראיון לרון פוגל, שמפורסם לכבוד הקרנת הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים, מדבר הבמאי על הזמן הקוסמי של הקולנוע, השילוב בין אפיות למינימליזם והניסיון של הגיבורים בסרטיו להבין את משמעות חייהם
הסרט "הדרך של חסן" הוקרן בפסטיבל קאן האחרון במסגרת "מבט מסוים", המסגרת המשנית בפסטיבל, והגיע בסוף השבוע לישראל להקרנה בפסטיבל הקולנוע ירושלים. מדובר בסרט איטי ומחושב, שמזכיר את היצירות האפיות והפיוטיות של גדול במאי טורקיה - נורי בילגה ג'יילן. הסרט עוסק באיכר המעבד את אדמתו ונלחם בשלטונות. הוא גם מתכנן מסע למכה ומנסה להגיע לפיוס עם אויבים ישנים, ובעיקר עם עצמו. פגשתי את במאי הסרט סמיח קפלנגולו לשיחה. הבמאי, שתמיד נראה מבויש משהו, נעזר במתורגמנית כשאנו משקיפים על הנוף היפה של הריביירה הצרפתית.
אני מבין שמדובר על הסרט השני בטרילוגיה. במה מבחינתך הטרילוגיה עוסקת?
"הנושא הראשי בטרילוגיה הוא הקיום האנושי והניסיון של הגיבורים להבין את משמעות חייהם. הסרט הראשון בטרילוגיה מספר על אם וילדה בין החצי שנה. האם מתלבטת בין לחזור לעבודה לבין להישאר עם ילדה הקטן. בסרט ההוא ניסיתי להראות את הקשר שבין האדם לילדיו. ב'דרך של חסן' אני מראה את הקשר בין האדם לאדמתו ועל ניסיונותיו להגיע להרמוניה עם היקום. בעיניי, יש בינינו לבין הטבע קשר חזק ובלתי נראה לפעמים. חסן מביא את פרנסתו מהאדמה, הוא קשור אליה ואינו יכול להתנתק ממנה. יש לו איתה ועם הטבע שמסביבו יחסי אהבה מיוחדים. הוא קשור יותר לאדמתו מאשר לבני משפחתו. אני שואל - האם זה נורמלי? זה רצוי?".
[*]
אשמח שתרחיב על נושא הדת בסרט. חסן גיבור הסרט רוצה לעלות למכה. האם זו הדרך שלו לכפר על חטאיו?
"אחד מחמשת עמודי האסלאם הוא החובה לעלות למכה. חסן שהוא מוסלמי רוצה לקיים את חובתו, אבל לא כל אחד יכול לבצע את עליית הרגל הזו - בין מסיבות כספיות או בין מסיבות של בריאות או גיל. בעיניי, הגיבור מודע למעשיו ולא מצפה לפתור את בעיותיו במכה. הוא מבין שהוא צריך להתמודד עם השדים שלו כאן ועכשיו. מכה תמיד תחכה לו אבל החיים שלו ימשיכו להתנהל, והוא יבחר אם אלו יהיו חיים מצפוניים או שהוא יהיה לא שלם עם עצמו. זו גם בחירה שלדעתי כל אחד צריך לעשות כל הזמן. אני מרגיש שלם עם עצמי בעיקר כשאני עושה סרטים".
אחת הסצנות היפות בסרט כרוכה במטר של תפוחים שנופל על הגיבור במטע שלו. האם לדעתך זו סצנה אלגורית? ואיך צילמת את הסצנה המיוחדת הזו?
"בסצנה אנשי ההפקה זרקו על השחקן תפוחים. אין כאן כל פעלול דיגיטלי ובינינו די כאב לו. ברור שזוהי מטאפורה. הטבע מכה בחזרה את הגיבור ואומר לו - 'עד כאן'. מספיק התעללנו בתפוחים בכך שהוסיפו להם חומרים מלאכותיים והנדסנו אותם. הטבע מגיב למעשי האדם - קרחונים מפשירים, שריפות מתרחשות ובחלקת האלוהים הקטנה שלי בסרט הטבע מרים את ראשו ורומז לגיבור כי עליו לחיות בהרמוניה עם היקום ולא להרוס אותו".
הצילום בסרט מרהיב. לרגעים נדמה שזהו סיפור קטן על אדם ומשפחתו ולעיתים זהו ספקטקל אפי וההרגשה היא של מערבון של ג'ון פורד. האם כיוונת לסרט אפי?
"בתחילת דרכי למדתי קולנוע מבמאים שראו בכל תמונה אחריות גדולה וייחסו חשיבות אדירה לכל פריים ופריים. אני מאמין שהסרטים שלי הם שילוב בין אפיות למינימליזם. השילוב הזה מתעתע בצופה וגורם לו להיות קשוב, לדעתי, לסרטיי".
הסרט לפרקים מאוד איטי ואז לפתע יש תנועה מהירה. יש לי תחושה שאתה נע לא רק בין אפיות למינימליזם, אלא גם בין איטיות לכוח מתפרץ.
"אני מאמין שהקולנוע הוא אמנות של השימוש בזמן. יש זמן אנושי ויש זמן קוסמי, ואמנות היא חלק מהזמן הקוסמי. הזמן האנושי נהיה מהיר יותר ויותר, לכן אני משתדל שסרטיי יהיו איטיים במכוון ואז ניתן לשים לב לפרטים הקטנים ולהדגיש רגשות. אני גם מאוד אוהב להתנסות בסאונד שהוא עבורי לא פחות חשוב מהנרטיב ומהמראה. אני רוצה שהסאונד יישאר עם הצופה הרבה אחרי שהסרט ייגמר".
מה יהיה הסרט האחרון בטרילוגיה?
"הסרט יהיה על במאי שרוצה לביים סרט על איסטנבול. אם הסרט הראשון בטרילוגיה עסק ביחסי אדם ומשפחה והסרט השני ביחסי אדם וטבע, הסרט השלישי יעסוק ביחסי אדם מול האמנות".
הסרט "הדרך של חסן" יוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים ביום שישי 3.9 בשעה 11:30 בקולנוע לב סמדר. לכל הכתבות מפסטיבל ירושלים >>
לחצו כאן.
הצביעו לסקר - מה פסטיבל הקולנוע האהוב עליכם בישראל >>
מה פסטיבל הקולנוע האהוב עליכם בישראל?ירושלים חיפה דוקאביב ערבה הקולנוע הגאה קולנוע דרום סרטי סטודנטים אחרשלח/י