פסטיבל הקולנוע בטאלין: הגירושים של הוריי, המלאך הלבן ועוד

ביומי השלישי בפסטיבל הלילות השחורים של טאלין אני מתעורר לפתיתי שלג שצובעים את העיר בלבן .אני יוצא לשחיית בוקר נוספת בים הבלטי הקר לצידה של סיידי הארלה, כוכבת הסרט הפיני הנהדר ״תא מספר שש״ שזכה ובצדק בפרס הגדול של השופטים בפסטיבל קאן האחרון. לאחר מכן אני ממהר לראות את סרטה המרגש של רומי שטריינמן - ״הגירושים של הוריי״, סרט תיעודי על בחורה צעירה שחוקרת את גירושי הוריה ומוצאת הרבה שלדים בארון היהודי של המשפחה שהיא דור שני לשואה. הסרט מתובל בקליפים מוזיקליים חינניים שרומי ואמה מככבות בהם. אני מקווה שהסרט יגיע ל"דוקאביב" הקרוב. הוא מעניין ודי שונה בנוף התיעודי העכשווי.

אני ממהר להקרנה של הסרט ״המלאך הלבן״ במסגרת המשנית בפסטיבל - ״עשייה עכשווית״. סרטו של הבמאי היהודי-אמריקאי ג׳סטין לרנר עוסק בכנופיות בגוואטמלה. רוב המשתתפים בסרט, ממש כמו ב״עיר האלוהים״, משחקים את עצמם (וחלקם נהרגו לאחר סיום הצילומים בקרבות כנופיות). הסרט מספר על בחורה שמנסה למצוא את אחותה שנעלמה עם חבר כנופיה באמצעות הצטרפות לכנופיה ונגררת לפשע ולסמים. כוכבת הסרט קרן מרטינז, שבעברה זכייה בפסטיבל קאן, מספקת הופעה עוצרת נשימה וכל הסרט הוא חוויה מטלטלת ולא פשוטה. אני מנחה את השאלות והתשובות אחרי ההקרנה ואחר כך במלון מבלה עם הבמאי והוא מספר לי על איך זה לצלם במעוזי הפשע של גוואטמלה ושעד עכשיו לא ברור לו איך הוא שרד את עשיית הסרט.

[*]

ביום הרביעי לפסטיבל, במסגרת 'ימי התעשייה הבלטית', אני מעביר כיתת אמן עם הבמאי האיסלנדי הנודע בלתזר קורמקור שביים בין היתר סרט נפלא בשם ״רייקיאוויק 101״ וגם שוברי קופות הוליוודיים כמו ״אוורסט״ ו"אקדח כפול". הבמאי, שהיה בעברו שחקן תיאטרון, הוא כיום הבעלים של אולפן הסרטים הגדול באיסלנד ועובד עם נטפליקס על סדרות איסלנדיות. הוא מספר על הדרך הארוכה ממדינה קטנה ועד לצמרת ההוליוודית ועבודה עם גדולי השחקנים כדנזל וושינגטון. האולם מפוצץ והקהל לא רוצה לעזוב.

בהמשך היום אני חוזר לראיין עבור הטלוויזיה האסטונית את אורחי הפסטיבל והפעם ולדימיר יוהנסון, במאי הסרט הנפלא ״טלה״, שראיינתי אותו בקאן מיד לאחר שצפיתי בסרטו לראשונה. הראיון הבא הוא עם נינג׳ה טיברג השבדית, במאית הסרט "pleasure", שהוקרן בוונציה ועוסק בתעשיית הפורנו בלוס-אנג׳לס. סרט לא קל לצפייה שכולל הופעה מדהימה של השחקנית הראשית סופיה קאפל. אנחנו משוחחים על צילום סצנות מין ועל תעשיית הפורנו כמשל לאישה בעולם בשליטה גברית. המרואיינת האחרונה שלי להערב היא הבמאית הבלגית לאורה ונדל שבפסטיבל קאן האחרון הענקתי לה את פרס ארגון המבקרים הבינלאומי פיפרסקי בקטגוריית ״מבט מסוים״ על סרטה המצוין ״מגרש משחקים״ .לאורה מתנצלת על האנגלית שלה ומספרת על עבודה עם ילדים-שחקנים.

[*]

(רון פוגל והבמאי האיסלנדי בלתזר קורמקור) אני ממהר להקרנת הסרט הדני ״אלף שעות״ על חבורה של מוזיקאיות בחיפוש עצמי מקופנהגן לברלין. העלילה לא יוצאת דופן אבל המוזיקה מדליקה וגם זה משהו. הקהל מתלהב וסשן השאלות והתשובות שאני מנחה מסרב להסתיים. אני חוזר למלון ה"נורדיק" בגשם סוחף ומצטרף למסיבת חדר לכבוד סרטו של הבמאי המוכשר אדם דונן על סרטו ״אליס מבעד למראה״. עוד יום עובר לו בפסטיבל.