Seret מהעבר: 80 שנה לבמבי

סרט האנימציה הקלאסי של וולט דיסני מ-1942 "במבי" חוגג השנה 80 שנה לצאתו. הסרט נודע בעיקר בזכות אחד ממקרי הרצח המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע. הסיקוונס המפורסם נפתח בבוקר חורף חמים וקסום כאשר עופר צעיר ואימו האיילה יוצאים לטיול באחו המושלג מבלי לחוש בסכנה הקרבה. הזעקה הפתאומית של האם יחד עם מטח היריות מפלחים את האחו השקט תוך ניסיון להניס ולחלץ את בנה הקטן ולהביאו אל מקום מבטחים. גם אנו הצופים לא מודעים לכך, כיוון שהצייד עם האקדח נשאר מחוץ למסך ומצליח להפתיע גם אותנו.

הפרידה בין השניים מתרחשת בין רגע בכאוס נורא כשהעופר הקטן נס על נפשו ומגיע אל מקום המחבוא, ללא אימו. קריאות ההתרגשות של העופר הצעיר הופכות לקריאות שבר בחיפוש אחר אימו כשהוא נותר לבד ועזוב ומבין כי היא לא תשוב עוד לעולם. סטיבן קינג כינה את "במבי" כסרט האימה הראשון שראה אי פעם, ויש בכך מן האמת. "במבי", אולי יותר מכל סרט אחר שנעשה לילדים, זכור בעיקר בזכות רגעי האימה שלו: לא רק הרג אימו של הגיבור הראשי, אלא גם שריפת היער שמשתוללת ומאיימת לכלות את כל הדמויות.

בניגוד להרבה קלאסיקות אחרות של דיסני, מ"סינדרלה" ועד "לשבור את הקרח", במבי לא מבוסס על אגדה. הסרט עובד מרומן שנכתב ב-1922 בשם "במבי: קורות חיים ביער", מאת הסופר האוסטרו-הונגרי היהודי פליקס זאלטן. הספר עצמו זכה לגרסה בשפה האנגלית בשנת 1928 כשתורגם על ידי המרגל הסובייטי וויטקר צ'יימברס, וזכה לפופולריות רבה ולביקורות נלהבות. מאז הוצאתו לאור, הספר נמכר ב-650 אלף עותקים בשנים שלפני יציאת הסרט. הספר הפך את זאלטן למפורסם ואילו הסרט של דיסני, באופן פרדוקסלי, הפך אותו כמעט ללא ידוע והאפיל על הרומן המקורי.

[*]

אולי הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מחבר הספר נחשב לדמות שנויה במחלוקת ומלאת סתירות. זאלטן, שנולד בהונגריה בשנת 1869 כזיגמונד זלצמן, היה רק בן שלושה שבועות כשמשפחתו עברה לווינה. אביו היה צאצא לדורות של רבנים שהתנער משורשיו הדתיים לטובת הומניזם רחב אופקים. בשל היותו בעל שורשים יהודיים, הגרסה המקורית ל"במבי" נאסרה בגרמניה הנאצית וכל העותקים נשרפו, כיוון שהיא נתפסה על ידי השלטון הנאצי כמשל ליחס לו זכו היהודים באירופה. למרות זאת, גם לאחר שריפת הספרים, זאלטן קידם מדיניות של פיוס כלפי גרמניה הנאצית. למרות שחיבר את "במבי", זאלטן נודע כצייד נלהב כשעל פי הערכתו שלו, ירה והרג יותר ממאתיים צבאים.

המסע של "במבי" למסכים עבר כמה גלגולים עד שהגיע לידיו של וולט דיסני. במקור הזכויות להפקת הסרט נרכשו על ידי סידני פרנקלין, מפיק ובמאי בחברתMGM מזאלטן כבר בשנת 1933. הספר היה מיועד תחילה לעבור עיבוד לסרט לייב אקשן עם שחקנים אנושיים, אולם לאחר שהבינו ב-MGM כי קיים קושי להפיק סרט שכזה, הוחלט למכור את זכויות ההפקה לוולט דיסני. בדיסני החלו מיד לשקוד על עיבוד הספר לסרט מונפש, כשהכוונה הייתה שיהיה זה הסרט המונפש השני באורך מלא של החברה, והראשון שלה המבוסס על יצירה מודרנית, בת-זמנה. עם זאת, הועלתה ביקורת כי הרומן נושא תמות קשות מדי מכדי להפוך ליצירה חביבה של דיסני. גם בדיסני כמו ב-MGM, נתקלו במהלך הפקת הסרט בלא מעט קשיים. האנימטורים נאלצו להתמודד עם משימה לא פשוטה שהייתה לאייר אייל בצורה אמינה, ובו-בזמן לאפיין אותו במידה מסוימת של הגזמה, כיאה לסרט מונפש. קשיים אלו הובילו את דיסני להקפיא את הפרויקט ולהתרכז בהפקות אחרות. רק בשנת 1939 הפרויקט שב חזרה להפקה, אם כי קצב התקדמות ההפקה היה איטי משציפו, בשל שינויים שעברו באותה תקופה על האולפן, ובשל שיטת היצירה של סרטים מונפשים שהייתה נהוגה אז.

דיסני דרש להכניס שינויים רבים בסיפור העלילה וכן גם בכמה מן הדמויות שפותחו אך לא הבשילו בסופו של דבר, כגון מר ארנב (אביו של טמפר) וצמד סנאים קומיים, שהוחלט לבסוף להשמיט אותם מן הסרט. סצנת מות אימו של במבי תוכננה תחילה להציג תיאור מפורש של האם בעת הירי, אך צוות העלילה החליט שהסצנה עצובה מדי. דיסני רצה גם להוסיף קטע שבו במבי חוזה במותו של אדם בירייה, אירוע שבו הוא מבין כי גם האדם אינו בלתי-מנוצח, אך בסופו של דבר הוחלט לחתוך את הסצנה מן הסרט.

החלטה זו הפכה את הסרט לנעדר דמויות אנושיות ואולם בדיסני החליטו להעניק לדמויות הראשיות מנעד מסוים של אנושיות, כשהחליטו להשתמש בצילומים חיים של השחקנית ג'יין רנדולף והמחליקה האמנותית דונה אטווד אשר סייעו לאנימטורים לאייר את אחת הסצנות המפורסמות והנודעות בסרט כשבמבי וטמפר הארנב מחליקים על הקרח.

שאיפתו של דיסני להשיג מידה רבה של דיוק וריאליזם בסרט הובילה אותו להזמין לאולפנים גם את ריקו לברון, צייר שהתמחה בציור בעלי חיים, כדי שירצה לאנימטורים על טכניקות ציור של בעלי חיים. דיסני אף הגדיל לעשות והקים גן חיות קטן באולפנים ששימש במהלך העבודה על הסרט את האנימטורים תוך שהם רוכשים ידע רב על בעלי חיים שונים, ידע שבו נעזרו גם בפרויקטים הבאים. אך הרצון של דיסני להגיע לרמת ריאליזם כה מדויקת היה גם בעוכריו, כיוון שהיא הובילה לעיכובים משמעותיים בהפקה, בתקציב ובלוחות הזמנים, מה שאילץ אותו בסופו של דבר לקצץ 12 דקות מן הסרט.

חרף העיכובים ושנות פיתוח רבות, בסופו של דבר בדיסני השלימו את יצירת הסרט ו"במבי" יצא לאקרנים ב-13 באוגוסט 1942. סרטו החמישי במספר של וולט דיסני הימם את הקהל ואת המבקרים ונחשב עד היום לאחד מסרטיו הטובים ביותר של האולפן ולקלאסיקה על זמנית. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר בקטגוריית הסאונד, שיר מקורי ופסקול מקורי. בדצמבר 2011 הוחלט לשמרו במסגרת ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס. במהלך 2020 הוחלט להפיק סרט לייב אקשן עתידי המהווה רימייק לסרט זה.