קודה: ביקורת סרט

רימייקים אמריקאים ללהיטים בינלאומיים לרוב נכשלים כמעט בכל אספקט של הסרט המקורי במקרה הרע, ונופלים לתהומות הנשייה במקרה הטוב. כך קרה ל-"מחוברים לחיים", "אולדבוי", "הטינה", "אני חושב שאני אוהב את אשתי" וכו'... אז איך דווקא רימייק ללהיט צרפתי מודרני, "משפחת בלייה", שמושרש לא מעט בהוויה הצרפתית, הפך לסרט הראשון של שירות סטרימינג שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר?

ולא רק הזכייה המפתיעה עומדת לזכותו, "קודה" ("CODA") הוא גם המכירה הגדולה ביותר בתולדות פסטיבל "סאנדנס" – 25 מיליון דולר, אחרי שגרף ארבעה פרסים בפסטיבל (הסרט האמריקאי הטוב ביותר, הבימוי, אנסמבל השחקנים וחביב הקהל) וגם הסרט ששבר סוף סוף את אקסיומת "הרימייק הגרוע". סרטה של שאן הדר (שזהו סרטה העלילתי השני באורך מלא בלבד), שעלה ב-"אפל TV+" בהחלט ראוי לתשומת לבכם.

[*]

"קודה" (שם בעל כפל משמעות – "CODA" הן ראשי התיבות של child of deaf adults”" – ילד להורים חירשים – וגם מונח מוזיקלי, שמשמעותו סיום מתמשך של יצירה – לדוגמה, "Hey Jude") מספר את סיפורה של רובי (אמיליה ג'ונס הבריטית, "המפתחות של משפחת לוק") היא בת שומעת למשפחת רוסי החירשת – האב פרנק (זוכה האוסקר לשחקן משנה טרוי קוטסור), האם ג'קי (מרלי מטלין) ואחיה הגדול ליאו (דניאל דוראנט) – המתגוררת בעיירה גלוסטר שבמסצ'וסטס. בעוד היא משמשת כפיה ואוזניה של משפחתה מאז שהיא זוכרת את עצמה (במיוחד בכל הנוגע לעסק הדייגים של אביה ואחיה), רובי מוצאת נחמה דווקא בשירה.

כשמגיע הזמן לבחור מגמות בתיכון בו היא לומדת, רובי משתמשת בתירוץ החיבה לנער מיילס (פרדיה וולש־פילו, שבעברו עוד סרט מוזיקלי מצויין – “Sing Street”) ונרשמת למקהלה. שם היא פוגשת במורה הקשוח למוזיקה ברנרדו (אאוחניו דרבז), שמזהה את הכישרון הגלום בה ומעוניין לאמן אותה לאודישן למכללה היוקרתית "ברקלי" בבוסטון. כעת על רובי להתמודד עם כמה חזיתות מנוגדות – החיים שהכירה בצמוד למשפחתה, הקרבה למיילס, האמונה של ברנרדו בה וחוסר האמון האישי שלה בעצמה. הדר מוסיפה ל-"קודה" שני אלמנטים חשובים שלא היו קיימים ב-"משפחת בלייה": ראשית, ליהוק שחקנים חירשים לתפקיד המשפחה. בעוד שבגרסה הצרפתית, משפחתה של פאולה (הזמרת לואן) גולמה ע"י שחקנים שומעים שלמדו את שפת הסימנים – מה שהוליד מחאה לא קטנה מצד הקהילה החירשת במדינה – הדר השכילה ללהק שחקנים חירשים במציאות, מה שמחזק את הדינמיקה ביניהם לבין עצמם והניגודיות ביניהם לבין ילדתם רובי. כמו כן, ההבנה של שחקן חירש את חוסר האונים שהוא לעיתים מרגיש בעולם עוין גדולה פי כמה וכמה משחקן שומע, גם אם הוא טוטאלי בתפקיד.

שנית, שינוי עיסוקם של משפחת רוסי מחוואים לדייגים (ושינוי גילו של אחיה של רובי מילד לבוגר, כך שיוכל להיות חלק מהעסק המשפחתי) באזור המושתת כלכלית על עיסוק זה. הדר נזכרה בביקוריה בקיץ לאזור זה בניו-אינגלנד כשהייתה ילדה, והתייעצה עם מפקחי דיג, דייגים מקומיים ואפילו בבמאי קנת לונרגן שעסק במקום בסרטו המצליח "מנצ'סטר ליד הים" – כדי להבין את החשיבות הכה קריטית של עסק דייג מאוזן ורווחי למשפחה מהמעמד הנמוך בעיירה. כך, הדילמה שיושבת על כתפיה של רובי גדולה יותר, והבחירה בין "גחמה אישית" כמו שירה לבין שמירת משפחתה "על הרגליים" משמעותית יותר.

מלבד זאת, הדר חוזרת על לא מעט מהפיתוח העלילתי, סצנות קריטיות ואף בדיחות נבחרות מהסרט המקורי. עם זאת, בעוד הסרט המקורי נע קדימה בזכות ההומור מחמם הלב והכנות שלו, "קודה" לעיתים קורס תחת עומס המלודרמטיות שהדר העמיסה עליו (בייחוד במישור החברתי), ומשאיר חלקים מעט רפטטיביים ומשעממים בו. דוגמה טובה להבדלי הגישות הקולנועיות בין המדינות הוא בבחירת השירים – סרטו המקורי של אריק לארטיגו הורכב מקטלוג שיריו של המוזיקאי הצרפתי מישל סרדו; בסרטה של הדר, שירים אלו מוחלפים (מן הסתם) בשירי "Soul" ו-"מוטאון" ישנים (אטה ג'יימס, מרווין גיי), שמסתדרים לא רע עם וייב "מעמד הפועלים" שהבמאית מעניקה לסרט.

עם זאת, סצנות שמבוססות אקסקלוסיבית סביב שיר ומועברות לכאן נפגעות משינוי המוזיקה (ספציפית בסצנת הסיום) – לא בשל איכות השיר (השירים המוצגים ב-"קודה" הם לא פחות ממעולים), אלא בשל האסוציאציות השונות שעולות לנו לראש כשאנו שומעים את השירים המוכרים בסרט האמריקאי מול השירים הצרפתיים, שעלומים יותר למרבית הקהל הבינלאומי ויתפרשו עבורנו כעוד דיאלוג בסצנה – רק עם מוזיקה – מאשר שיר קיים עם מלחין וכותב. בצורה זו נוצר מצב בו עצם חידוש הסרט והעברתו לטריטוריה אחרת פוגם באלמנט חזק מאוד בסרט המקורי. "קודה" הוא אכן סרט מקסים, אנושי, מצחיק ומרגש – ואת כל התארים הללו ועוד, שבוודאי ייקחו אותו רחוק בעונת הפרסים הקרבה, אין לקחת ממנו. אבל את התואר "הרימייק האמריקאי שמתעלה על קודמו" הוא כנראה יצטרך להשאיר בצד.

הסרט "קודה" משודר באפל TV+. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן