ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

ספוילר: הסרט ממש משעמם. הלכנו לראות אותו כדי להבין על מה המהומה. הפתעה: יש בסרט חיילים שרוצחים פלסטינאים. וואוו. רק בשביל זה מגיעים לו 4 אוסקרים מינימום. ליאור אשכנזי במשחק טוב. כל השאר מתיש ברמות שאי אפשר לתאר. שומר נפשו ירחק.

סרט מצויין,סיפור מאוד ישראלי של התמודדות עם שכול ועם טראומות מהשירות הצבאי.בקצב איטי,ומשחק מצויין ועוצמתי של אשכנזי ואדלר,אנחנו מזדהים מאוד עם החוויות והדילמות של החיילים ושל ההורים.

עלילת הסרט נעה במקביל בין אירוע שכול המשפחתי ושעמום חיילי מחסום בצה"ל. שתי העלילות מתיימרות להגיע למצבים דרמטיים אך שוקעות בתוך תסריט איטי להחריד. כולל מצבים הזויים ובלתי אנושיים בעליל. משחק טוב של ליאור אשכנזי ואשתו , לעיתים מאולץ ותיאטרלי. סרט מיותר לקהל ישראלי.

סרט בינוני מאוד. הוא פותח טוב וכל חלקו הראשון מרשים מאוד, אך אז הוא מידרדר והעניין שבו מתמוסס. הצילום מרהיב, המשחק טוב (במיוחד של ליאור אשכנזי), אך זה לא מספיק. מה שכן, אין בו שום דבר אנטי ישראלי, כפי שנטען. אם כבר, הסרט, העוסק בשכול, מהווה תרומה אדירה למשפחת השכול הישראלית הגדולה, בעיקר בחלק הראשון האפקטיבי שלו.

וואו!פשוט מעולה!כנראה שלא יתאים לכל אחד, רוב הסרט איטי ועם מעט מלל יחסית. עם זאת, יכולות המשחק, בעיקר של ליאור אשכנזי ממלאות את כל החלל שנוצר בחוסר הדיבור. עוצמות אדירות של רגש שעולות מהבעות פנים כמעט לא מורגשות. סרט קשוח מבחינה רגשית, ממש סוחט רגשית (אבל לא בקטע הוליוודי בכלל, אלא בצורה הרבה יותר עמוקה מכך). אין כמעט רגע אחד שהוא מניח לך לנשום. כל סצנה מלאה בהמון רבדים שמעוררים רגש לפני הרציונל. אם זה אי נוחות, הזדהות,עצב או תקווה. הייתי אומרת שמבחינת ההזדהות הרגשית של הצופה, זה הגיע לרמה של הצגה טובה. מי שמגיע בלי לקרוא את העלילה בויקיפדיה קודם, מובטח לו גם סרט מותח עם עלילה מפתיעה. הראיה לכל הנ"ל היא שבסוף הסרט כולם יצאו בדממת אלחוט, מנסים לעבד את החוויה. ולגבי היחס לצה"ל ואמין/לא אמין- בעיני ביקורת ספציפית על צה"ל היא בכלל לא המטרה העיקרית של הסרט, אלא יש כאן דו שיח עם התמודדויות הרבה יותר עמוקות ומורכבות- כמו מלחמה באופן כללי, סוגי שכול, ועוד.

סרט משעמם ונמרח. אני חושבת שזה הסרט הכי גרוע שראיתי בשנים האחרונות. באופן כללי אני מאוד מתחברת לנקודות מבט שונות על החברה הישראלית וזה מה שציפיתי לראות, אבל לצערי אין בו כלום. סצנות ארוכות ומשעממות בלי דיבורים שלא מובילות לשום מקום. הצילומים מאוד יפים, אבל זה ממצה את עצמו אחרי כמה שניות והבמאי בחר להציג אותם למשך כמה דקות בכל פעם. לדעתי גם התוכן של הסרט מאוד מאוד רחוק מהמציאות ואני יודעת זאת מניסיון. אין לי בעיה עם הבחירה של התסריטאי להציג זווית שונה על הצבא רק חבל שזה עשוי בצורה כל כך משעממת. לא מומלץ לאף אחד

סרט רע: בגישתו לנפש אדם , בשנאה למערכת, בהשמצת חיילי צהל. כיוון שאין המדובר בחייל באשר הוא חייל, אלא בצבא מסויים בתקופת זמן מאד מסויימת. אם היו מציגים החיילים כבריטים, אמריקאים או שבדים, היה הדבר מעורר מחאה פורמלית. אבל אופן פעולת חיילים בצהל על אטימותם, אכזריותם וסיבלם משאיר משקע שכנרה יש יסודות כאלה. וזה מעוות כמו כל סרטי התעמולה שאנו מתנגדים להם. אם לא ראיתם ורוצים לשמור על תחושת לב אמינה, תוותרו. לא צריך.

סרט עוצמתי מעורר מחלוקת אבל בהחלט יצירת מופת. הסרט פוקסטרוט ללא ספק גרם לסערה גדולה בתקופה האחרונה, האם המדינה אמורה להכתיב באילו סרטים ויצירות היא תומכת שלא פוגעים באינטרסים שלה? התשובה כבר תלויה בממשלה ובאנשים שאמורים להחליט האם יש צורך להגביל את חופש היצירה והביטוי. ראיתי את הסרט בהקרנת הפתיחה של פסטיבל הסרטים בחיפה בנוכחות היוצרים, השחקנים ליאור אשכנזי ושמואל מעוז. הסרט הוא כבד - לא מתאים לכל אחד, יש בו אבל גם הומור וסגנון ייחודי. כל מיני הספקטים דומים ל"קפה בגדד" ו"ואלס עם באשיר". אני חייב לומר שאני ראשית מסתכל על הסרט הזה כיצירה , ולא כאל ביקורת על הממשלה או על מערכת הצבא בישראל או על המדינה עצמה, אני לא חושב שזוהי המטרה כאן וכנראה שמזה אנשים נרתעו. אני מודע לכך שהתרחישים שבסרט הם נשארים בתור פרי דמיונם של היוצרים ואין זה אמור לייחס כנגד ישראל. בסהכ אם תסתכלו על הסרט בתור יצירה אמנותית רגילה ככל יצירה אחרת אתם תגלו שזוהי יצירת מופת מלאה באמצעים אמנותיים וביקורתיים (לא כלפי גורם מסוים). הסרט ככל הנראה יקבל מועמדות ואולי יזכה בפרס האקדמיה האמריקאית, אז חוץ מלבקר אפשר גם לשבח! שאפו

מירי רגב, רוצי לראות את הסרט. הסרט הישראלי הכי טוב שראיתי. כקצין די בכיר במיל' הגעתי עם הרבה אנטי לסרט, היות והייתי מוכן נפשית לסרט פרובוקטיבי, מבזה ומשפיל את הצבא. מלבד קטע קצר הזוי לחלוטין, הסרט מעולה, מרגש מאד ומפעים. משחק מצויין של כל השחקנים, ובמיוחד של ליאור אשכנזי. הצילום מדהים.

צפיתי אתמול בסרט פוקסטרוט והתאכזבתי מאוד מהעלילה ו"ממריחת הסרט" . סרט משעמם מאוד ומדכא ביותר.

פוקסטרוט הוא סרט לא קל לצפייה אך מפעים ומיוחד. יש בו איכות ויופי, היופי שבריקבון לצערי...

הסרט פשוט לא אמין בשני הבטים: הצופה מועמס ביותר מדי אסונות, בדומה לפסטיבל שירי דיכאון של הגשש,רק היה חסר שאשתו גם פרסית, בהבט השני הסרט סותר את ההיגיון של עצמו מצד אחד הוא מראה חיילים משועממים שהארוע המשמעותי ביותר הוא מעברו של גמל במחסום בו הם שומרים, אין זכר למתח ביטחוני כלשהו, מצד שני הם נקלעים לתאונה מבצעית שיכולה להתרחש רק במצב של מתיחות ודריכות יתר הייתי במחסומים ואני יודע שהתרחיש לא אמין בעליל

סרט בינוני מאוד. חבל שמירי רגב עשתה לו יחסי ציבור ושכה בפרסים שלא הגיעו לו. היו סרטים הרבה יותר טובים. זה לא אומר שהסרט רע, אבל הוא בוודאי לא ראוי לתשומת הלב שקיבל. וזה גם לא אומר שליאור אשכנזי לא משחק מצויין ושהסרט לא אומנותי. פשוט לא מספיק מהנה.

מדובר בסרט ישראלי, שאמור לגעת בנושא מאוד ישראלי ומקומי, ופשוט לא מצליח לעשות את זה בצורה טובה, וזאת למרות שאם פורטים את המאפיינים השונים הביצוע טוב מאוד. ליאור אשכנזי וכל יתר השחקנים בתצוגת משחק טובה (בעיקר האקט הראשון), הצילום טוב, ההפקה טובה, הבימוי טוב. הבעיה היא שהסרט לא מייצג שום דבר ישראלי - לא הבית, לא סגנון הדיבור, לא החיילים וההווי שלהם (וגם לא האופן בו הוצג הטיוח בצבא - שאינו מידצי וסביר ולכן גם בכלל לא אמין, וזה חבל, כי יש טיוח בצבא - מה שמעלה את ההרגשה שמדובר בפרובוקציה זולה על חשבון הצופים). למעשה, אין עם מה להזדהות בסרט הזה, ולכן הוא לא יוצר מספיק עניין למרות הביצוע הטוב.

סרט מעניין, מרשים, איכותי ומעורר מחשבה. הסרט מעביר בדרך מדוייקת מפורטת חדה וריאליסטית מאוד סיטואציות אנושיות כואבות, ומאידך מצייר באופן סוריאליסטי למדי אחרות. הוא מתחלק לשלושה, כאשר החלקים הראשון והאחרון ריאליסטיים מאוד, ואילו האמצעי (זה שזכה להד תקשורתי) סוריאליסטי והזוי למדי, אבל בזכות כך בעיני הוא הופך אוניברסלי, אינו מדבר על צבא מסויים בקונפליקט מסויים (כמו שהיה מי שניסה להציג כדי לזכות בנקודות אצל השרה הפטרונית שלו) אלא על חייל כלשהו, באשר הוא, בסיטואציה שתמיד בסופו של דבר יש בה מן ההזוי והלא הגיוני. המשחק מעולה, והסרט לא משעמם לרגע, למי שמעניין אותו לא רק עלילה תזזיתית, כי העלילה קיימת איכותית ומעניינת אבל מדודה, אלא גם איכות אנושית שעוברת במעט מילים, בצילום ועריכה חכמים, ובמחשבות שסרט יכול לעורר. פשוט נפלא.

אני מתבייש במירי רגב ועם זאת הפעם צדקה. סרט פוליטי מגמתי ועם זה אין לי בעיה. הבעיה שלי היא הדרך המעוותת שבו מוצג צה"ל. זה מתחיל בדרך שבה מוצג קצין העיר ועוזריו המגיעים למשפחה לבשר להם על נפול בנם. מוצגים כקרים, מנוקרים ומנותקים. כל מי שמכיר את אגף משפחות שכולות ואת הרגישות שבו עובדי ועובדות האגף וצה"ל מטפלים במשפחות מבין שהסרט הולך בכיוונים רעים. זה ממשיך בסצנה שבה החיילים במחסום הורגים בטעות 4 אזרחים פלסטינים בתקלה מבצעית. על מנת להעלים את התקרית מגיע דחפור צה"לי ובהוראת הפיקוד קובר את הרכב והגופות בשלמותו. למי שלא מבין - המדובר בפשע מלחמה. השירות הצבאי כולו מוצג כמובן כנלעג ותלוש מצורך. שנים שאת ה"קולנוע" הישראלי לא מעניין באמת הישראלים. הוא קורץ למבקרי הקולנוע ולפסטיבלים באירופה, ואת הפריץ צריך לרצות. ואם בשביל פרס זה או אחר צריך לזחול ולהכפיש את חיילי צה"ל - מה טוב. אותי זה מגעיל! הקולנוע הישראלי פשט את הרגל. ובלי קשר - סרט מלא יומרות, אבל בפועל משמים וצפוי. לכל אורכו נראה כמו תרגיל סיום לחוג לצילום קולנוע ותו לא. את זוויות הצילום מלמעלה והשתיקות הארוכות הבנתי אחרי 5 דקות.

בחג סוכות הלכתי לסרט המדובר לאחרונה פוקסטרוט fakestrot, אני בן 63 האולם היה ריק למחיצה וגיל כל הצופים היו כמוני ומעל. בנוגע לסרט - שעמום נוראי, המצלמה רוב הזמן מתמקדת בפרצופים של שני שחקנים טובים, שמנסים להציל משהו במגבלות של התסריט. העלילה מתפתחת באיטיות מרדימה וכך נמשכת לכל אורך הסרט. "הפואנטה" במירכאות כפולות של הסרט זו הסצנה של קבורה של ערבים צעירים יחד עם מכוניתם שנהרגו בטעות במחסום בחולות המדבר. שירתי בסיירת גולני והמשכתי במילואים ולא שמעתי ולא נתקלתי בבולשיט שכזה. וזה לא סרט של תיאטרון אבסורד. זה אפילו לא גרוטסקה זו נפילה לבור עמוק וחשוך. זה חוסר מצפון, חוסר עומק אינטלקטואלי וחוסר צנזורה פנימית של במאי ותסריטאי. הסצנה החזקה ביותר בכל הסרט היא סצנה של זוג ערבים מכובדים, נעצרו במחסום ונאלצו לעמוד מחוץ לרכבם בגשם שותף דקות ארוכות. זה היה חזק, אמיתי, מרגש וכואב! בסופו של הסרט נוצר רושם שהמחבל היחידי בכל הגזרה, שבה נמצא מחסום הוא הגמל!!! שבגללו נהרגים חיילים. הסרט גרוע ביותר שראיתי בחיי, ביציאה מאולם בסוף הסרט שאלתי את הצופים הסובבים אותי דעתם, כולם היו באותה דעה על סטראנס

הסרט "פוקסטרוט" הוא סרט טוב מאוד ללא ספק. קודם כל, עצם שמו מעורר מחשבה שכן מה הקשר בין ריקוד פוקסטרוט, שמגיע מהעולם הריקודים הסלונים לבין צה"ל. מעבר לכך, מדובר במשחק מצויין של השחקנים, צילום מרהיב אשר רואים שמסתתרת מאחוריו מחשבה על כל פרט ופרט. מסכים עם אלה שאמרו שהסרט טיפה מורכב, ובגלל זה אני לא נתתי לו 10 אבל אני כן אוהב סרטים שהם טיפה קשים להבנה כי זה מאתגר את הצופה ואני מחפש את זה. היה קצת בעיה בעלילה אבל ללא ספק סרט מצויין וראוי לייצג אותנו.

סרט מופלא . מעורר מחשבה , האבל מוקרן ומשפיע על הצופה , לא פשוט לצפות לאורך 110 דקות חונקות בכאב . התסריט גאוני , משחק מעולה של כל הצוות . הייתי מציע גם לגברת רגב ללכת ולראות את הסרט ולהבין שמה שמתרוצץ בראשו של אב אבל שהשכול פגע בו , זה לא המציאות - אלא בריחה ממנה. לרוץ לראות

אחד הסרטים הכבדים ביותר שראיתי , הפעם היחידה אי פעם שהסכמתי עם הדעה של מירי רגב ...הסרט מעלה ספקות לגבוי המורליות של חיילי צהל ..לצד שכול שהוא נושא רגיש ...הסצנות ארוכות עד כאב , ומנסות למצוץ כל רגש מהצופה ,לחיוב: המשחק של ליאור אשכנזי מדהים , סגנון הצילום והפריימים מעולים ומכניסים לאווירה הקשה , אבל זה לא מספיק להחזיק סרט ....

סרט מדכא ביותר, בלי עלילה.. ולא ברור מה רצו להשיג בעשייה שלו. התחיל עצוב, המשיך הזוי ונגמר עצוב פי 2. לא ממליצה לבזבז עליו זמן או כסף.

יחסית לסרטים ישראליים אחרים הוא לא רע. נכון הוא יחסית איטי, והעלילה שלו לא קוהרנטית, אבל אם קוראים את הסיפור לפני ואיך הסרט בנוי, זה הופך אותו להרבה יותר פשוט ומהנה. לגבי הביקורות השליליות, רובן לפי דעתי באו בגלל הסיבות הפוליטיות, אך לפי דעתי זה לא נכון. גם אם הסרט מאשים את חיילי צה"ל, אי אפשר להאשים בלי לראות. לכן, ההמלצה שלי, אם אתם לא יודעים מה לחשוב (טוב או לא טוב), תלכו לסרט ותחליטו בעצמכם.

סרט מצוין. הסרט מציג בצורה מופלאה התמודדות של הורים עם נפילת בנם החייל. המשחק המצוין של ליאור אשכנזי ושאר השחקנים, הצילום הנהדר והמוטיבים החוזרים בסרט מציגים את הסבל, האבל והכאב של משפחת החייל ואת חוסר היכולת האנושית להשפיע על הגורל ומעוררים מחשבות ורגשות רבות אצל הצופים. מומלץ מאד.

סרט משעמם איטי לא מבין מה כל כך מתלהבים אין כל חידוש בסרט הזה אין בו כל בשורה כל רעיון חדש גם המשחק מוגזם ופטתי ברגעים מסוימים רציתי לקום וללכת מסכים לחלוטין עם כמה מקודמי שנתנו ציון נמוך לסרט

סרט נפלא, פיוטי ומלנכולי. משחק נהדר, צילומים נפלאים ונושא מדכא מאוד.

עם השחקן ליאור אשכנזי אין לי בעיה אני אוהב אותו זכינו בשחקן מוכשר, עם תוכן הסרט יש לי בעיה: הדבר שהכי זעזע אותי בסרט זה 2 סצנות שלדעתי לא היו צריכים להיות מוקרנים בכלל בגלל שיש גם גבול לדעתי לאומנות: הסצנה הראשונה – סצנה שבה לוקחים טרקטור שחופר "קבר" באדמה ולוקח את המכונית שבה ישבו הצעירים הפלסטינים שבשוגג נורו ומכניסים אותם לתוך הקבר ומכסים ופשוט מעלימים אותם. הסצנה השנייה שזעזעה אותי למען האמת יותר מזה – לוקחים את האימא הדמנטית של השחקן הראשי שמים אותה במחלקה סגורה בגלל שהיא פסיכית, פתאום נוזל מהיד שלה "המספר האישי מהגטו" והיא הופכת לערפדה ואחר כך לזונה ומניקה את השחקן הראשי. בניסיון כמו שאני רואה את זה להפוך את היהודים לנאצים או לערפדים ולזונות. להפוך יהודייה ששרדה את השואה לערפדית מוצצת דם או לזונה. או לנסות לצייר את העם היהודי בדבר הזה כאל ערפדים מוצצי דם מדובר בגבולות. עד לפה... ממה שאני זוכר בספרי ההיסטוריה של כיתה יב'' כל הסממנים יהודי ערפד, יהודי מוצץ דם, והסצנה האחרונה הייתה פשוט דמות של זונה של האימא שהבן שלה מוצץ מהציצי שלה שכביכול יונק את הערכים הרעים של הנאצים. ציון 1

סרט מיוחד ושונה. סוחף אותך לתוך העלילה גם באמצעים ויזואליים מדהימים. סרט מרתק.

אכזבה ענקית ולא בגלל בקורת סיבוני.מבחינה זו חיילי צהל והאירועים שנקלעים להם מוכרים וידועים ומהווים שוליים בסרט.אבל.....מבחינה קולנועית הסרט כבד לא זורם בין משפט אחד למשנהו יש מרחק של קילומטר וזה מעיק ומעצבן.הסרט נתפר בקיורים גסים ודי מלאכותיים.ליאור אשכנזי מעצבן.שתיקות ארוכות לעייפה על המסך ובהייה מתמשכת מול המצלמה אינן מוכיחות על כושר משחק גדול.והבמאי עם כל הכבוד אינו ברגמן והכבדות הזו של הסרט לא מוסיפה אלא די מביכה.בסך הכל הסרט מאכזב ואולי בעתיד ישכיל הבמאי ליצור סרט שיזרום כי סרט צריך לזרום אחרת הצופים יזרמו החוצה

משחק מעולה של כל השחקנים צילום מצויין תסריט הסרט ''בולשיט''

סרט מ-ע-ו-ל-ה! בימוי מושלם, צילום חלומי, משחק אגדי של כלל השחקנים, אמנות זה זה. כל קישור לגב''? רגב רק מכתים את הדבר היפה והנוגע ללב הזה...עמוק ונדיר.