ראיתי מבקרים שיוצאים מגדרם בשבחים על הסרט וצופים "רגילים" רבים שלא מצאו בו דבר. אני יכול להבין את שני הצדדים, בערך. כי מבחינת העלילה – הסרט ירוד מאוד. כמעט אין בו עלילה והוא לא מספיק מעניין. שוב יש כאן תופעה של סרט איטי, ועוד בשחור-לבן, שבגלל איטיותו נתפס כאיכותי, אך לדעתי באופן לא מוצדק. בכך הרבה מהצופים צודקים.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מהצילום המופתי. הסרט רצוף בצילומי דולי (על מסילה) ופאן (מצלמה נעה לצדדים) יפהפיים. לא ראיתי צילום מרהיב כזה מאז "בירדמן" זוכה האוסקר.
למשל, יש סצנה אחת קרוב לתחילת הסרט, בה הגיבורה עושה סיבוב בבית לכיבוי אורות, והמצלמה עוקבת אחריה תוך שהיא עושה סיבוב של 360 מעלות ויותר. זה נהדר.
כמו כן, יש כמה סצנות רבות משתתפים מרשימות, כמו סצנת ההתאמנות, או – בעיקר – סצנת ההפגנה ההמונית והאלימה. יפה בעיניי בסצנה זו, שלמרות שהשקיעו בניצבים רבים, רוב הסצנה מצולמת מבעד לחלון, וכך מתקבל הרושם של משהו שמתרחש ברקע.
ועוד, כמובן, סצנת הים לקראת סוף הסרט, היא נהדרת מבחינת הצילום.
מבחינה דרמטית, צריך לציין לטובה את סצנת הלידה, המזעזעת.
אבל כפי שאמרתי כל הסרט רצוף בצילום הזה, שמאפיין אותו, וזה יפה מאוד. כך שגם את המבקרים אפשר להבין.
אבל בשורה התחתונה, אני חושב שזה לא מספיק. סרט צריך סיפור טוב ומרתק וכאן אין כזה, כך שהסרט משעמם, וצפיתי בו עד הסוף רק בגלל הצילום.
חגי הופר (43) | 09/01/2019 14:00:33 | נצפה בטלוויזיה