ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

התעמקות משעממת למדי באספקטים השונים שיש לרומן שמנהלת אשה נשואה מחוץ לנישואים. הנושאים שעולים די נדושים: תשוקה, שעמום, אינטלקט. החידושים המרעננים- סצינות על סף פרונוגרפיה והיותה של הבוגדת מרצה באוניברסיטה אודות היבטים פילוסופיים של אהבה ותשוקה

מערכת יחסים מורכבת בין מורה קשוח ותלמיד הולל בפנימיה אקדמאית בארה"ב של תחילת שנות ה-70. ציני, סרקסטי, מלא הומור. הדמויות המרכזיות והמשניות מורכבות, אמיתיות, אותנטיות. סרט עם תובנות רבות. געגועים מחד וסלידה מאידך להוויות החיים לפני חמישים שנה. מומלץ

הדמויות לא מספיק מלוטשות, בעשר הדקות האחרונות ניראה שהבמאי מנסה לפתור את כל השאלות הסבוכות בקצב הבזק. לפעמים אפשר להשאיר חלק מהן פתוחות. התפאורה מתאימה ברובה לשנות השבעים ולא לתחילת שנות התשעים. מישהו שכח שהיו כבר בתקופה הזו אוטובוסים אדומים של אגד, שכבר היו טלפונים לחצנים, שכבר כתבו במחשב ולא במכונת כתיבה. לא כל כך אמין. בקיצור די מאכזב

אותנטי, אמין, מקורי, מרגש, חובה לראות !

ארוך ומייגע, פומפוזיות אמריקאית, מוזיקה חזקה מדי במקביל לטקסטים. היו צריכים ללמוד מהבריטים איך עושים סרט על גיבורי מלחמת העולם השניה דוגמת אלן טיורינג. אין אף אחד שיגיד מה חשוב ומה פחות חשוב ואז חותכים בעריכה

סרט לבני הנעורים ומשעמם למבוגרים, עם רעיונות חינוכיים כמו שוויון בין המינים ושוויון הזדמנויות. רבע מחזמר. עלילה מטופשת עם ניצוצות של שנינות

מצד אחד קומדיה על מאסטר שף, מצד שני רצון להעלות את בעית המהגרים האפריקנים בצרפת- הדמויות שטחיות, אין תובנות, תפסת מרובה- לא תפסת, התמודדות עם בעיות יסוד בחברה שלנו בדרך של בידור להמונים לא כל כך הולך ביחד, מצחיק פה ושם

סרט מרתק על מסע ועל אהבה. נוגע ללב. סרט שמשאיר חותם. סצינות ארוכות מלוות טקסטים עמוקים.

סרט ראפ בלשי, טקסטים שנונים ביותר, עלילה קלילה, מהנה ושונה

ז''אנר הסרטים הקלילים הצרפתיים, החמודים, המקסימים, בילוי כיפי, לא עמוק מדי, לא רדוד מדי, מצחיק, עצוב, לעיתים ביקורתי, מהנה

סרט מתוק, אנושי, מעלה אספקטים שונים של מערכות היחסים בתוך המשפחה. גדולתו בכך שהוא מצליח להציף בהנאה גדולה גם תובנות אישיות של הצופה הנוגעות לתא המשפחתי האישי שלו

סרט מותח, מרתק, אותנטי, מציג בצורה ברורה חדה וכואבת את הדילמה העצובה של מצרים העכשווית בבחירה בין שתי אפשרויות איומות: מדינת הלכה או מדינת משטרה. משחק מצויין גם של השחקנים הערבים הישראלים. לרוץ

סרט חביב, משחק מרגש של הנכה, לעיתים מצחיק, אבל-... לפני עשרים שנים זה היה סרט חדשני. היום כבר לא כל כך , מצפים לרובד קצת יותר עמוק. צפוי למדי. פה ושם קטעים בנאליים. בילוי נחמד ונעים

סרט כיפי ומרענן, לעיתים מצחיק, לעיתים מותח, דיאלוגים קצרים, הרעיון לסרט מעניין ולמרבה ההפתעה ובניגוד לסרטים ישראלים, אין הפעם חורים בעלילה

ברנדן פרייזר בתפקיד מצויין. טקסטים מעניינים על משמעות החיים. סיפור ימיו האחרונים של צ''ארלי שסופו הקרב בלתי נמנע עקב משקלו החריג. אני אישית לא כל כך אוהב סרטים שנראים כמו תאטרון- כל הסרט מתרחש בסלון הבית. כל יום בשבוע מקבל מערכה משלו. יש גם סצינות שמעוררות גועל. הכל מובא לכדי קיצוניות מוגזמת. לסיכום, סרט חשוב שמציף בעיות משותפות לרבים כמו כסף, בריאות ויצרים אבל באותה נשימה גם מדכא

נפלתי על סרט עטור שבחים שלצערי הוא ערום לגמרי. אחכ חיפשתי ביקורת ולא מצאתי אף מבקר שהעז לבקר את הסרט הזה כנראה מחשש שיצחקו עליו שאינו מבין דבר. סרט אנמי לחלוטין שמספר על מערכת יחסים סטנדרטית לחלוטין בין אב גרוש לילדתו בת 11. מערכת יחסים שיש בה שמחה עצב כעס כמו כל מערכת יחסים שאנו מכירים בסביבתנו הקרובה. הסרט מתמקד בסצינות שטותיות לחלוטין. יש גם פריימים נמתחים באורכם שאתה לא מבין למה זה נחוץ. סצינות אחרות נחתכות. כל הזמן חשבתי הנה זה יגיע ובסוף שום דבר לא הגיע. לא זכור לי סרט כל כך מעוטר שהפער בין השבחים למה שאני ראיתי בעיני הוא כל כך רחוק זה מזה

סיפור נעוריו והתבגרותו של סטיבן שפילברג. שחקנים מצויינים, ליהוק מעולה, תפאורה אותנטית של שנות ה-50 וה-60. קצת ארוך, אבל נסלח כי הדמויות יותר עמוקות בשל כך וגם מתוך הבנה שהבמאי קצת מתקשה לקצר את סיפור חייו. נוגע ללב, מרגש. בסופו של יום- סיפור אוניברסלי שכל צופה יכול למצוא דמיון למשהו או מישהו מחייו שלו

פרודיה על סיפורי אגתה כריסטי, משעשע, הומור שנון

רק מוני וגידי חסרים, קליל, מצחיק לעיתים, בילוי נחמד

סרט איכותי, מומלץ, יהיו צופים שיעברו בעצמם מול המסך טיפול פסיכולוגי דרך הזדהות עם הדמויות, סרט על אנשים פשוטים ובורגנים, זו העוצמה הקולנעית- היכולת להעצים סיפור רגיל לחלוטין והיכולת לחבר את הסיפור הזה עם קהל הצופים. ששון גבאי וריטה שוקרון שחקנים ברמה בינלאומית. סרט ביכורים לבמאי משה רוזנטל כך שמעניין מה מחכה לנו ממנו בהמשך דרכו. היו פה ושם מספר קטעים קצת איטיים לאורך הסרט- אבל אלה לא פגמו בהנאה הצרופה

סרט רוסי מרגש, דיאלוגים קצרים אבל עמוקים, מתח קבוע באוויר לאורך כל הסרט עם ציפיה מתמדת לבאות, האוירה החורפית והעניה תורמת לאוירה הקודרת, סרט על משמעות החיים, על זוגיות, על אהבה, על קשיי הקיום, על משברים, על התפכחות

קליל, נחמד, אוורירי, נוגע ללב, לעיתים שנון, לעיתים מצחיק, לעיתים מרגש, התמודדויות עם סוגיות בלתי ניתנות לפתרון בעדה החרדית

אם היו אומרים לי שאהיה מרותק לסדנת "איי אם" קולנועית במשך שעה וחצי- לא הייתי מאמין. סרט מקורי, מיוחד, שונה. נגיעות בדילמות הקשורות במציאות היומיומית שלנו מובאות בצורה אירונית, פשוטה, מרגשת וקולחת. הכל כך כך פשוט וזה מפליא שהתוצר הקולנועי ממש משובח.

"הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות." סרט חובה !!! אין צורך להכביר במילים נוספות. רוצו לראות

סיפור אמיתי על עלילות המודיעין הבריטי במלחהע השניה. הסרט אותנטי ומרתק בגלל הציפיה הדרוכה לסופו. יחד עם זאת, הדיאלוגים קצת איטיים ומסורבלים, ולפעמים נידמה שכבר היינו בסרט הזה ויש בכך אנטי תזה למתח המיוחל שלא מגיע גם ברגעים המסקרנים. מסוג הסרטים שעליהם נאמר- יאללה, לא ידעתי על הסיפור הזה וטוב שהחכמתי.

העלילה פתלתלה כמו בכל סרטי אלמודובר וברור לכולנו שזה יכול לקרות רק בסרט ולעולם לא במציאות, אפילו הדמויות לא מספיקות לעכל את ההתפתחויות ועוברים לשלב הבא, זורם, מהיר, אין מנוחה לרגע, הדמויות לא עמוקות עקב קצב האירועים. נחמד לראות, במיוחד את הצילומים באזורים הכפריים

שחור לבן יוצר אוירה מלנכולית, איטי, מפוספס, אבל מסוג הז''אנרים שגורפים הרבה פרסי אוסקר, צילום מרהיב, משחק מעולה של הילד באדי

מהנה, מרתק, בשביל סרטים כאלו נוצר הקולנוע, חוויתי, מעצים, מבדר, הזמן חולף מהר בסרט טוב- סיפור אהבתם של אלנה ושל גארי בלוס אנג''לס של תחילת שנות ה-70, מתובל בדמויות אמיתיות מאותה תקופה, על הבעיות, המשברים, הלך הרוח והווי באותה תקופה, לא להחמיץ

למען האמת, הופתעתי לטובה. הציפיות לא היו גבוהות, אבל הסרט משובח. הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים וחלקן דמויות אמיתיות, המקנות אמינות לסרט. ניכר שעשו עבודת הכנה טובה על התקופה ואין פאשלות. אפילו הערבית המצרית קולחת. תקציב מכובד יחסית לסרט ישראלי. המשחק של חלק מהקאסט קצת אנמי, אבל בסופו של יום הצליחו להוציא ממני דמעות. תשלחו גם את הילדים הצעירים שלכם לסרט הזה כדי שידעו קצת על העבר הלא רחוק של המדינה הזו

איטי, קצת פתטי, אבל מחצית שעה אחרונה סוערת, סרט מתח ?- נו שויין