ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

טלנובלה שמזכירה את סיפורי אולמודובר. לא התחברתי לקטעי השירה שבין האירועים. חוויה מעניינת ומיוחדת בקולנוע

לרוץ, אחד הסרטים הטובים של השנים האחרונות, masterpiece. ככל שתדעו פחות מראש- תהנו יותר.

סרט חובה לכל מורה. אודות מורה למתמטיקה ולספורט בבית ספר בגרמניה. אודות מערכת היחסים המורכבת של לכל מורה עם התלמידים, עם ההנהלה, עם העמיתים ועם ההורים. לכל מי שחשב שבמדינות אחרות שבהן הנטיה לצייתנות גבוהה אז חינוך התלמידים יהיה קל יותר- יופתע. כל מקום בעולם והבעיות הקיומיות, האתניות, התרבותיות, החברתיות, הכלכליות שלו- כולן נפגשות בבית ספר. היו מצבים בסרט שאמרתי לעצמי אני לא הייתי נוהג כך במקומה אבל כנראה הדבר נעשה על ידי הבמאי כדי להוסיף תסבוכת לעלילה.

קומדי, קליל, מצחיק, חמוד

סרט נוסף בסדרה אינסופית על חייהם, מעשיהם, מחשבותיהם של ארזחים באיראן, והפעם על קבוצת ג''ודו היוצאת לתחרות מחוץ לאיראן, מותח אבל היה אפשר יותר, לעיתים משעמם בעיקר סיקורי קרבות ג''ודו, וכמובן- בשחור לבן, הנוהג הרגיל מאז פרספוליס, לסיכום- הגיע הזמן לחדש קצת יותר בסרטים על משטר האייטולות

סרט ציני, עם שחקנים ציניים ועם עלילה צינית. אודות חיים עלובים בפינלנד. קצר- אבל לא כל כך קולע

דרמה המלווה משפט פלילי אבל אין זה מותחן, מרתק, סרט מרובה טיעונים משפטיים, מנסה בצורה מעניינת ומיוחדת להבין לעומקן מחלוקות קיימות בין בני זוג. הצופים מסתקרנים לדעת מה באמת קרה שם בפועל אולם בסופו של יום התוצאה המשפטית אינה כה חשובה וזו גדולתו של הסרט.

סרט איכותי ביותר, תסריט מעולה, משחק מצויין, נוגע ללב. ששי, אסי ומאור ,גם בסרט הם נקראים כך כדי להגביר את האותנטיות, באמת משכמם ומעלה.

שבועיים בחייו של מנקה שירותים בטוקיו. סרט על שגרת חיים פשוטים, על מאוויים, על חלומות, על הנאות קטנות. הסרט משתדל להקטין את העלילה ואת הטקסטים וכמעט ואין שיחות בסרט. הכל במטרה להתמקד במשמעויות העמוקות של החיים וההשלכות הנובעות מכך מההשוואה המתבקשת בין חיי הגיבור ובין חיינו שלנו הצופים

סרט קליל עם הרבה אקשן ופירוטכניקה, מתברר שאפשר להנות גם מסרטים לא מורכבים או מדכאים , רק צריך לתאם ציפיות. מתנהל כאן סרט ליד סרט- מזכיר במידה מסויימת את היו זמנים באמריקה של טרנטינו, גם שם היה כפיל- מצחיק לפעמים ולא משעמם, באג קטן בתסריט לקראת הסוף אבל לא פוגם בעלילה. שימו לב לא לצאת החוצה כשמתחילות הכתוביות. יש בסוף עוד 5 דקות נוספות - מה קרה אחרי שנגמר הסרט

התעמקות משעממת למדי באספקטים השונים שיש לרומן שמנהלת אשה נשואה מחוץ לנישואים. הנושאים שעולים די נדושים: תשוקה, שעמום, אינטלקט. החידושים המרעננים- סצינות על סף פרונוגרפיה והיותה של הבוגדת מרצה באוניברסיטה אודות היבטים פילוסופיים של אהבה ותשוקה

מערכת יחסים מורכבת בין מורה קשוח ותלמיד הולל בפנימיה אקדמאית בארה"ב של תחילת שנות ה-70. ציני, סרקסטי, מלא הומור. הדמויות המרכזיות והמשניות מורכבות, אמיתיות, אותנטיות. סרט עם תובנות רבות. געגועים מחד וסלידה מאידך להוויות החיים לפני חמישים שנה. מומלץ

הדמויות לא מספיק מלוטשות, בעשר הדקות האחרונות ניראה שהבמאי מנסה לפתור את כל השאלות הסבוכות בקצב הבזק. לפעמים אפשר להשאיר חלק מהן פתוחות. התפאורה מתאימה ברובה לשנות השבעים ולא לתחילת שנות התשעים. מישהו שכח שהיו כבר בתקופה הזו אוטובוסים אדומים של אגד, שכבר היו טלפונים לחצנים, שכבר כתבו במחשב ולא במכונת כתיבה. לא כל כך אמין. בקיצור די מאכזב

אותנטי, אמין, מקורי, מרגש, חובה לראות !

ארוך ומייגע, פומפוזיות אמריקאית, מוזיקה חזקה מדי במקביל לטקסטים. היו צריכים ללמוד מהבריטים איך עושים סרט על גיבורי מלחמת העולם השניה דוגמת אלן טיורינג. אין אף אחד שיגיד מה חשוב ומה פחות חשוב ואז חותכים בעריכה

סרט לבני הנעורים ומשעמם למבוגרים, עם רעיונות חינוכיים כמו שוויון בין המינים ושוויון הזדמנויות. רבע מחזמר. עלילה מטופשת עם ניצוצות של שנינות

מצד אחד קומדיה על מאסטר שף, מצד שני רצון להעלות את בעית המהגרים האפריקנים בצרפת- הדמויות שטחיות, אין תובנות, תפסת מרובה- לא תפסת, התמודדות עם בעיות יסוד בחברה שלנו בדרך של בידור להמונים לא כל כך הולך ביחד, מצחיק פה ושם

סרט מרתק על מסע ועל אהבה. נוגע ללב. סרט שמשאיר חותם. סצינות ארוכות מלוות טקסטים עמוקים.

סרט ראפ בלשי, טקסטים שנונים ביותר, עלילה קלילה, מהנה ושונה

ז''אנר הסרטים הקלילים הצרפתיים, החמודים, המקסימים, בילוי כיפי, לא עמוק מדי, לא רדוד מדי, מצחיק, עצוב, לעיתים ביקורתי, מהנה

סרט מתוק, אנושי, מעלה אספקטים שונים של מערכות היחסים בתוך המשפחה. גדולתו בכך שהוא מצליח להציף בהנאה גדולה גם תובנות אישיות של הצופה הנוגעות לתא המשפחתי האישי שלו

סרט מותח, מרתק, אותנטי, מציג בצורה ברורה חדה וכואבת את הדילמה העצובה של מצרים העכשווית בבחירה בין שתי אפשרויות איומות: מדינת הלכה או מדינת משטרה. משחק מצויין גם של השחקנים הערבים הישראלים. לרוץ

סרט חביב, משחק מרגש של הנכה, לעיתים מצחיק, אבל-... לפני עשרים שנים זה היה סרט חדשני. היום כבר לא כל כך , מצפים לרובד קצת יותר עמוק. צפוי למדי. פה ושם קטעים בנאליים. בילוי נחמד ונעים

סרט כיפי ומרענן, לעיתים מצחיק, לעיתים מותח, דיאלוגים קצרים, הרעיון לסרט מעניין ולמרבה ההפתעה ובניגוד לסרטים ישראלים, אין הפעם חורים בעלילה

ברנדן פרייזר בתפקיד מצויין. טקסטים מעניינים על משמעות החיים. סיפור ימיו האחרונים של צ''ארלי שסופו הקרב בלתי נמנע עקב משקלו החריג. אני אישית לא כל כך אוהב סרטים שנראים כמו תאטרון- כל הסרט מתרחש בסלון הבית. כל יום בשבוע מקבל מערכה משלו. יש גם סצינות שמעוררות גועל. הכל מובא לכדי קיצוניות מוגזמת. לסיכום, סרט חשוב שמציף בעיות משותפות לרבים כמו כסף, בריאות ויצרים אבל באותה נשימה גם מדכא

נפלתי על סרט עטור שבחים שלצערי הוא ערום לגמרי. אחכ חיפשתי ביקורת ולא מצאתי אף מבקר שהעז לבקר את הסרט הזה כנראה מחשש שיצחקו עליו שאינו מבין דבר. סרט אנמי לחלוטין שמספר על מערכת יחסים סטנדרטית לחלוטין בין אב גרוש לילדתו בת 11. מערכת יחסים שיש בה שמחה עצב כעס כמו כל מערכת יחסים שאנו מכירים בסביבתנו הקרובה. הסרט מתמקד בסצינות שטותיות לחלוטין. יש גם פריימים נמתחים באורכם שאתה לא מבין למה זה נחוץ. סצינות אחרות נחתכות. כל הזמן חשבתי הנה זה יגיע ובסוף שום דבר לא הגיע. לא זכור לי סרט כל כך מעוטר שהפער בין השבחים למה שאני ראיתי בעיני הוא כל כך רחוק זה מזה

סיפור נעוריו והתבגרותו של סטיבן שפילברג. שחקנים מצויינים, ליהוק מעולה, תפאורה אותנטית של שנות ה-50 וה-60. קצת ארוך, אבל נסלח כי הדמויות יותר עמוקות בשל כך וגם מתוך הבנה שהבמאי קצת מתקשה לקצר את סיפור חייו. נוגע ללב, מרגש. בסופו של יום- סיפור אוניברסלי שכל צופה יכול למצוא דמיון למשהו או מישהו מחייו שלו

פרודיה על סיפורי אגתה כריסטי, משעשע, הומור שנון

רק מוני וגידי חסרים, קליל, מצחיק לעיתים, בילוי נחמד

סרט איכותי, מומלץ, יהיו צופים שיעברו בעצמם מול המסך טיפול פסיכולוגי דרך הזדהות עם הדמויות, סרט על אנשים פשוטים ובורגנים, זו העוצמה הקולנעית- היכולת להעצים סיפור רגיל לחלוטין והיכולת לחבר את הסיפור הזה עם קהל הצופים. ששון גבאי וריטה שוקרון שחקנים ברמה בינלאומית. סרט ביכורים לבמאי משה רוזנטל כך שמעניין מה מחכה לנו ממנו בהמשך דרכו. היו פה ושם מספר קטעים קצת איטיים לאורך הסרט- אבל אלה לא פגמו בהנאה הצרופה