ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט צפוי מתחילתו ועד סופו.

מהפחות טובים של סתאת''הם. יותר מדיי מארוולי, מצועצע וקומיקסי בעיניי. אקשן לא רע, אבל הכל מאד מלאכותי, מוגזם ופלסטי.

מרגש. משחק נהדר. סיפור מוכר מסרטים אחרים בעבר, אבל כמו תמיד בסרטים שאינםהוליווד הכל יותר אנושי, מרגש, נהדר. מומלץ מאד.

בידור זוועתוני לא רע. בעיניי אחד הפחות טובים מהסדרה. ארוך, רובו סיפורי ומתאר את הרקע והזכרונות שמהווים בסיס לאישיות של ג''גסו והקשר שלו עם יורשתו. הזוועה זוועתית למדיי, אבל היא רק חלק קטן מהסרט. המשחק טוב. אבל לא מהסרטים הטובים בסדרה לטעמי. ועוד דבר. צפיתי בסרט ב-4X. זה נחמד בעשר הדקות הראשונות אבל אח"כ מציק, טרחני ולא כיף. לא ממליץ על החוויה.

עוד יצירה מרגשת ומענגת מבית היוצר של אבי נשר. באופן מפתיע צפו לסיום טוב... טוב לכל המשתתפים/ות. שוב סיפור אהבה ובגישה, כשלון ותום ומניפולציה ואנושיות. משחק מצוין של כל המשתתפים.

סרט מקסים. משובב לב ונפש. אנושי ומשעשע ועם המון אהבת אדם. סרט כיף! מוסיקה נהדרת משנות ה-80''. לחובבי DEF LEPPARD מומלץ. בכלל מומלץ!!!!

לגמרי לא מה שתקצירי הסרטים המופיעים בעיתונים מספרים. מדובר במקבץ סרטים קצרים שכל אחד מהם מתאר רגע/חוויה/תהליך נפשי של גיבוריו. באחד מהם אפילו יש סיפור של ישראלית בברלין. סיפורים טובים יותר וטובים פחות. חלקם מרגשים וחלקם סתמיים. אבל דווקא חלק מהקצרים שבהם הכי יפים והכי הותירו חותם ומחשבות. לא ניתן שלא לחשוב שמדובר בהומאז'' ל"מלאכים בשמי ברלין" ו"כה קרוב כה רחוק" של וים וינדרס. חוויה מעניינת, לעתים מרגשת, לעתים צפויה ולעתים ביזארית. קולנוע טוב בסיכומו של דבר.

סרט צפוי מתחילתו ועד סופו, משעשע מאד לפרקים, ומרגש לעתים. אבל לא סרט "גדול" ולא סרט מצויין אפילו. סרט "ערסים רגישים" מהסגנון הרגיל של צמד היוצרים. מעביר את הזמן בכיף, נחמד וקליל. סבבה.

קומדיה חביבה, משעשעת, לא חשובה ופחות טובה מהסרט הראשון. אבל בהחלט מעבירה את הזמן בכיף.

עוד סרט מקסים כמו שרק צרפתים יכולים לעשות. סיפור כמעט נטו סיפור. התרחשות רגשית עם מעט מאד ארועים (למרות שכל אחד ממעט האירועים הללו משנה את חייו של אדם אחד לכל הפחות בסרט), אבל עם המון אהבת אדם, רגישות, סרקאזם שאינו נובע מרוע אלא ממבט על מציאות החיים, וסוף אופטימי. סרט רומנטי, אנושי, משעשע ואף מרגש. הזמן עובר ביעף. מה צריך יותר מזה לאחה"צ/ערב כדי לצאת עם חיוך ולחלום חלומות טובים בלילה?

עוד סרט מרגש ויפה שעוסק בגילוי עצמי וחיבור לאנושיות שמתרחשים כתוצאה ממפגש עם בעלי צרכים מיוחדים. מזכיר מאד את הסרט הספרי הקודם שיצא לא מזמן (CHAMPIONS), אבל לטעמי פחות טוב ממנו מעט. הוא יותר מלודרמטי ופחות משעשע וכך לעתים מעט "נסחב" מהקודם. אבל בסך הכל עוד סרט שמלא באהבת אדם, במסרים חיוביים, אהבה ושמעורר הרגשה טובה ואופטימית עם סיומו. בהחלט שווה צפיה.

חגיגת מוסיקה לאוהבי מוסיקה טובה בכלל, ו-QUEEN בפרט. הסרט אמנם שטחי ולא כל העובדות שמוצגות בו מדוייקות "על חוט השערה", אבל מי שלא ממש הכיר את הסיפור של QUEEN לפני כן ילמד פה לא מעט על הלהקה, ומי שכן מכיר, יוכל ליהנות מסרט מהנה, מרגש, עם מוסיקה משובחת. חייב לציין את הדמיון הפיזי של השחקנים לדמויות המציאותיות, במיוחד של הבסיסט דיקון,. אבל בהחלט כולם דומים והמשחק של כולם טוב, שלא לדבר על השחקן הראשי מאליק שעושה את מרקיורי באופן וירטואוזי - שאפו!!! בקיצור, לא יצירת מופת דוקומנטרית, אבל כיף כיף כיף!!!

עם כל הצער שבדבר, וכחובב מושבע של קולנוע ישראלי, אני לא יכול שלא לסכם את הנ"ל כסרט שנראה כמו ניסיון נחמד (ומושקע) של סטודנטים לקולנוע לייצר סרט ישראלי שמערב אימה והומור שחור עם כל הקלישאות הכי צפויות והכי חבוטות של הז''אנר. האווירה אפלה והזמן והמקום לא ממש ברורים. צבעי פסטל והמון שימוש שחור ואדום ושקט וחללים ריקים שמנסים לבטא ריקנות פנימית. משחק דרמטי מדיי ולא אמין של הדמויות. סיפור שיונק יותר מדיי מ"האדונית והרוכל" של עגנון בלי לקחת אותו רחוק ומעניין מספיק קדימה. בקיצור נראה כמו פרק נחמד מסדרת טלוויזיה של שנות השמונים בסדרת "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" או משהו מעין זה. מתאים אולי כאמור לשידור בטלוויזיה, אבל באמת לא שווה את היציאה מהבית לקולנוע. וחבל.

סרט נפלא. כמו שילוב של שיר של ברוס ספרינגסטין עם שיר של נירוונה. עצוב, עוכר שלווה, מכעיס, לעתים משעשע, אנושי, מרגש, מתסכל. כל הרגשות האפשריים בסרט אחד. צנוע, משחר משובח ולא דרמטי מדי. סיפור טוב. מה צריך יותר מזה?

סרט מקסים, משעשע, מרגש, אנושי וכל מילה טובה אחרת שניתן לומר על אמנות הקולנוע המבדרת. אין פה דרמה גדולה, צילום מרהיב, פעלולי מצלמה ומחשב, אפוס חוצה יבשות וזמנים. יש פה סרט שפשוט עושה חם ונעים ושמח בלב. וזה כל כך כיף!!!!

לצערי, די מאכזב. סרט יפה, די מרגש, לעתים משעשע, עם משחק משובח כרגיל של עומר סי וצוות השחקנים. אבל.... אבל הוליוודי למהדרין. אין רגע בסרט שלא ניתן לצפות לו דקות ארוכות לפני שמתרחש, הכל קיטשי וצבוע כמו מרשמלו עם המון סוכר. העצב לא ממש עצוב, המתח לא ממש מותח, השמחה לא ממש משמחת. לא מה שציפיתי מסרט צרפתי. הכל מלאכותי ומסטיקי מדיי. כולל הסוף שנראה כאילו בכוח רצו להכניס ממד מלודרמטי מוגזם שאין לו כל קשר ורלבנטיות לסיפור. אכזבה.

סרט אמיץ. מכל הבחינות: סרט שמתרכז בשלוש נשים, ערביות, עו"ד בליינית עם רוח מרד שמחפשת אהבה אבל צינית לחיים, לסבית חובבת מוסיקה ושתייה, וסטודנטית דתייה מאורסת שמתלבטת בין רצונה להיות מורה להיותה מאורסת לגבר שמרן שרוצה "עקרת בית". סרט שמדבר ישירות ובאומץ על נושאים שהם בגדר טאבו בחברה הערבית השמרנית, וכולו בשפה הערבית במדינה שבה השפה הזו "שנוייה במחלוקת" לפי הרשות השנייה. סרט שמציג אונס בצורה ישירה וחזותית בלי משוא פנים, הג''וינטים מככבים בו לא פחות מהשחקנים בשר ודם, אלכוהול, מוסיקת ראפ ואהבה וחרדה וצחוק ואלימות וכל כך הרבה חיים וכל כך הרבה תוגה. יופי של סרט. יופי של שחקניות. אחת אחת.

אחד הסרטים הטובים שצפיתי בהם בשנים האחרונות. מרגש, יפהפה. סיפור אמיתי על אובדן (תרתי משמע), גילוי מחדש, אובססיה, משפחה, אהבה. צילומי הסביבה וההתרחשות בהודו אותנטיים וכל כך צבעוניים מחד ומדכאים מאידך. אפשר ממש לחוש איך ניתן ללכת שם לאיבוד בתוך כל ההמון וההמולה והעוני המחפיר בו כל אחד עסוק בלשרוד. והמשחק המצויין של כל הצוות בראשותו של דב פאטל שהתבגר יפה ומשחק באיפוק רב ובכבוד ניכר למעמד ולסיפור. אפילו ניקול קידמן שלרוב היא לא יותר מבובת שעווה בעיניי מפגינה משחק טוב. מרגש מאד, במיוחד כשיודעים שזה סיפור אמיתי. זו אוטוביוגרפיה של הילד הקטן שמשוחק באופן מקסים וכובש לב ע"י ילד כל כך חמוד שבא פשוט לחבק חזק חזק. כמה בכינו בסוף... :-) מרגש, נהדר, בלענו כל רגע בשקיקה. לא הרגשנו את הזמן שעבר והסרט לא קצר. הייתי מקצר מעט את קטעי החיפוש בגוגל earth, למרות שהם באים להפגין את הרצון האובססיבי ואת הקושי המתסכל למצוא את הבית שבו נולד הגיבור, אבל פרט לזה סרט מהטובים שנעשו בשנים האחרונות מחוץ לאירופה. מומלץ בחום רב!

סרט קליל, משעשע, לא יומרני, לא חופר, לא שמאלני ולא ימני. בידור טוב, מחוות לסרטי צה"ל הישנים והטובים. מה צריך יותר לימים טרופים?

משעשע ודבילי כצפוי.

סרט איטי, יפהפה ומרגש. מי שחיפש פה סרט תעלומות או מתח מסמר שיער לא ימצא. זהו סרט על זיקנה, על השלמה והבנה, על אהבה ובדידות. סרט מרגש שגרם לי לחיוך עצוב בסופו. ההתרגשות אופטימית מחד ומלנכולית מאידך. סרט נפלא.

עוד סרט נעים ומלבב מפס הייצור הניו-יורקי יידישאי ג''אזי של וודי אלן. תפאורות ולבוש מדוייקים ומרהיבים, תסריט רומנטי טיפה משעשע, טיפה ציני, טיפה ידישקייט וטיפונת עצוב. מהסרטים שאתה יוצא מהם בהרגשה טובה בלב ועם טיפה מחשבות - לא יותר מדיי. הבעיה פה - כמו לדעתי תמיד עם וודי אלן היא חוסר הכניסה לעומק של דברים ותהליכים והדגשה של "על פני השטח" עם דיאלוגים שנונים וחדים. למשל אין שום התעכבות על מה שקורה למשפחה כשבן משפחה קרוב מוצא להורג. זה לא דבר שעוברים עליו לסדר היום ואצל וודי אלן משום מה זה עובר ליד האוזן ואפילו מוצג כמשהו משעשע עם הומור שחור של המשפחה. אבל אצל וודי כמו אצל וודי, זה לא ממש חשוב כי הסרט כייפי ומצחיק ורומנטי במידה. YOU KNOW WHAT YOU CAME IN FOR, AND THAT''S WHAT YOU GET ! מקסים ומענג למי שמכיר את אלן ויודע בדיוק למה לצפות.

סרט אחד מהחזקים. כל כך הרבה עומק וסינמטוגרפיה נהדרת בסרט אחד. צילום מפעים, סיפור מותח, אפל, קסום, מציאותי ודמיוני בו-בזמן. רומן שהוא הסטורי, רומנטי, מותח, אפל, דיקנסי וסטפן קינגי גם יחד. משחק משובח, עריכה נהדרת, תסריט ודיאלוגים מצויינים. תענוג אמיתי לכל מי שאוהב קולנוע אמיתי.

משעשע, מעביר שעה וחצי בכיף. סרט קיץ למבוגרים שרוצים לצחוק כילדים, ולילדים שרוצים להיקרע מצחוק... אני הכי אהבתי את הפסקול המשובח ! (-:

משעמם... סיפור קלוש שראינו כמותו 1,000 פעמים קודם עם כל הקלישאות של סרטי אסונות/מדע בדיוני. כל כך משעמם שזה מביך. אפקטים ועוד אפקטים ועוד אפקטים, אבל אחרי 10 דקות הכיף הזה ממצה את עצמו. משחק מזעזע ללא שמחת חיים או רצון כן (נראה שגם השחקנים השתעממו למוות). איזו זוועה.

סרט מקסים, רגיש, משעשע במידה, עצוב במידה, הסטורי במידה, ואנושי מאד. נהננו מאדד.

סרט מקסים, אנושי ושנון. סרט שכולו דיאלוגים בין גברים לנשים, על נשים וגברים, מעניין, משעשע ומרגש כמו שרק צרפתים יודעים לעשות. הסרט טיפה ארוך מדיי אבל הוא מעניין ומותיר משקעים והמון חומר למחשבה. ז''אן דז''ארדן מקסים ושרמנטי ונהדר כתמיד. אלזה זילברשטיין מתוקה וכובשת. נופים הודיים צבעוניים ומוסיקה מרגשת, סיפור לוואי על זוג הודים צעירים שלא מוריד ולא מוסיף אבל נותן מסגרת נוספת לסיפור המרכזי. סרט נפלא שלא שוכחים וחושבים עליו עוד המון זמן.

סרט מרגש עם אווירה צרפתית (ולא רק משום שצולם בחלקו הגדול בצרפת). סיפור אנושי על אהבה ומשפחה. סרט שמעלה תהיות על הורות וזוגיות, ילדים ומחוייבות. סרט שעורר בי שאלות על מיהו הורה - האם מי שיצר/הוליד או שמא מי שגידל ודאג והעניק מעצמו כל חייו. סרט שעורר שאלות על מהי אהבה והאם זוגיות תלויה רק בהולדה ובצאצאים. סרט שהשאיר גוש בגרון בסיומו וגרגור לא ברור בלב עוד הרבה שעות אחרי.

סרט איטי ולא פשוט. מכרם חורי מצויין בתפקיד האב השחוק והעייף מסביבותיו. סרט של יחסים ומרקמי יחסים. מזכיר סרטים לא מעטים שנעשו בישראל ובכלל (מוטיב מריה הזונה, השלמה וקבלה של אב ובן שלא היו בקשר, אובדן האב בדיוק כשהיחסים חזרו להיות טובים, וכד''). אבל נעשה בצורה יפה, מעניינת קולנועית, עם נופים מקסימים של יוון, אשה יפהפיה ושחקנים טובים. והרבה פחות פשטני ולא מעניין מסרטים ישראלים אחרים שנעשו לאחרונה בישראל על יחסי אב ובן שאפילו זכו לפרסים (ודי לחכימא ברמיזא). סרט אנושי ומקסים.

סרט מצויין למרות שהוא הוליוודי. אפשר להמנע מרצינות תהומית לגבי חלקו הראשון הדי ילדותי ופשטני, אולם הוא מצליח לתאר בצורה מרגשת למדיי את הקשר הנרקם בין ילד למבוגר, ישראלי ופלשתינאי, טייס ו"כלומניק" ממחנה פליטים. עוד סרט שמצליח להעביר את המסר שבכל צד של המתרס יש אנשים עם סיפורים וכאבים וזעם והסטוריה ורצון לחיות ולאהוב. אהבתי.