ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט חביב ביותר. רואים שמדובר בתסריט שנכתב קודם כל לתיאטרון, אבל זה לא פוגע כלל באיכויות של הסרט. לא הייתי נותן לסרט הזה אוסקר, אבל בסך הכל סרט חביב ומהנה.

סרט חמוד ביותר, מרענן וכייפי מעביר את הזמן בכייף וגורם לחיוך גדול

הרעיון של הסרט מדהים, וברור שהאינטליגנציה וירטואלית מלאכותית ברמה כל כך גבוהה ( הכוללת גם רגשות ) היא רק עניין של זמן. ולא רחוק היום. אבל - הסרט באמת נמרח יותר מדי ואין כמעט עלילות משנה שנותנות נפח לסיפור הראשי. אז בסופו של דבר מדובר בסרט בינוני ביותר ומשהו קצת פילוסופי שבכל זאת ראוי לציון ... (זהירות ספויילר) גם כאן רואים שאשה (גם אם היא וירטואלית לחלוטין) אף פעם לא מסתפקת במה שיש לה ותמיד חושבת שיש משהו יותר טוב מעבר לפינה.... אבל זה בקטנה.. רק נקודה למחשבה..

הקצב של הסרט היה כל כך איטי בהתחלה שכמעט התחפפנו... אבל בדרמה טובה בונים לאט לאט את ההתפתחויות ואני כל כך שמח שראיתי את הסרט הזה עד הסוף... אחד הטובים שראיתי בחודשים האחרונים, ובוודאי הסרט הטוב ביותר של מריל סטריפ בעשר השנים האחרונות מאז אדפטיישן (לדעתי משחקת טוב מהמשחק הזוכה שלה ב"גברת הברזל" והמשחק הנהדר שלה ב"השטן לובשת פראבדה") לכו לראות!

סרט חמוד מאד, אבל לנוכח הרכב השחקים ציפיתי ליותר.. לא בשביל זה אנחנו יוצאים מהבית לקולנוע... בסך הכל סרט מחוייך, מקסימום ליומית של שבת. רצוי להמתין שיגיע לכבלים..

למרות שהסוף של הסרט לא הפתיע אותי, מדובר פשוט בסרט טוב ומבדר. ג'פרי ראש משחק נפלא את כל המניירות של הדמות הראשית, ונותן לנו ממש לחוש את הדמות והמניעים שלה. מומלץ ביתר

הסרט הכי טוב של אלן, לפחות בשלושים השנים האחרונות. ולא מזכיר בכלום את אלן הקודם. וטוב שכך... לפחות לא מזכיר את אלן של השנים האחרונות שמאד אכזב וחזר על עצמו סרט מצויין, קייט בלאנשט מצויינת ונראת מועמד רצינית לפרס האוסקר. אני מאד נהנתי, לא היה רגע משעמם והדרמה נוגעת ללב

תרשו לי בבקשה קצת לקלקל את החגיגה.. אבל ממש לא אהבתי את הסרט. הסרט ברובו משעמם, יש בו קטעים ארוכים ומיותרים, שמצאתי את עצמי כמעט נרדם (ואני מעולם לא נרדם בסרטים). הסרט עושה מניפולציה רגשית לסכסוך הישראלי-ערבי. כביכול יש כאן שני צדדים עם התלבטויות פנימיות עמוקות... אבל לאמיתו של דבר הסרט מוטה מאד לעניין הפלשתיני. ובכלל.. יותר מדי אלימות

רק לי נמאס כבר מהזומבים?

אולי אלה הביקורות המהללות שעטפו את הסרט, אולי זאת הציפיה שלי מקאדר כזה של שחקנים.... אבל אני קצת התאכזבתי. שלא תחשבו לרגע שהסרט רע. ממש לא אבל הסרט נוגע בבינוניות עם כמה הברקות יוצאות מהכלל. בסך הכל - צריך לראות, במיוחד כי כל סרט ישראלי חובה לראות

הדבר הכי חשוב - יצאתי עם חיוך גדול מהסרט. אולי הסוף של הסרט קצת הוריד לאנשים, אבל זה סרט שיש בו מתח, יש בו עניין, הקצב של הסרט מהמם, ואפילו טיפה של רומנטיקה. מה עוד צריך? אני מאד נהנתי

בלי קשר לאיכות הסרטים הישראלים, אני רץ לכל סרט ישראלי חדש. אני אוהב סרטים ישראלים ואני מנסה לתרום את חלקי הצנוע בתרבות הסרטים הישראלית. לגבי הסרט - נתחיל מזה שמדובר בסיפור טוב. וכנראה זה גם נגמר בזה שמדובר בסיפור טוב. הסרט ארוך מדי ונמרח מדי. למי שראה את ה"בקרוב" של הסרט, התקבל הרושם שהסרט מלא בהתחכמויות לשון נהדרות. לצערו של מי שראה את הסרט, מתברר שכל ההתחכמויות השלון בסרט הוכנסו ל"בקרוב" שלו... ומעבר לזה אין כלום. למרות שלא הגעתי עייף כלל, כמעט ונרדמתי מספר פעמים במהלך הסרט, משהו שקורה לי לעיתים מאד מאד רחוקות! מרבית השחקנים עשו עבודה מאד טובה (אורי חזקיה מצויין), אבל זה לא מספיק להחזיק סרט של שעתיים.

סרט שבבסיסו עומדת פילוסופיית חיים על המשמעות של כל אחד מאיתנו. אני מאד אהבתי, אבל מהדיבורים סביב הסרט אני מבין שמהסרט הזה יהנו בעיקר הצופים היותר מבוגרים שביננו, אלה שהתחילו את מסלול החיים

סרט אקשן מצויין. עשוי כמיטב סרטי האקשן של הוליווד. ג'רארד באטלר עולה סוף סוף לליגה של הגדולים, ואם היה חסר לו משהו, הסרט הזה הוכיח שהוא ראוי להיות בצמרת. למרות שהסרט ארוך (שעתיים נטו), נראה כאילו שהכל רץ מהר מדי וחתכו את הסצנות לפני הזמן. לסיכום - למי שאוהב אקשן, מדובר בסרט כייפי ומהנה.

סרט מותח ביותר. מזמן לא ראיתי סרט שמחזיק את הצופה מתוח מתחילתו ועד סופו. סרט מצויין לאוהבי הג'אנר. אהבתי ומאד נהנתי.

נתחיל מזה שמדובר בסרט טוב. ואז מגיע ה.. אבל... הסרט ארוך מדי, אמנם כל סצנה מנסה להסביר לנו את המסקנות והאסרטיביות של סוכנת הסי. איי. אי., אבל עדיין מאד ארוך. דבר שני - הסרט נראה יותר כמו סרט דוקומנטרי מאשר סרט קולנוע. הסרט הוא מאד חד מימדי ומתמקד רק בזווית הראייה האמקריקאית דרך עיניה של הסוכנת. לסיכום - מעניין. לא חייבים.

כגודל הציפיה, גודל האכזבה. לא מדובר בסרט גרוע, אבל כן מדובר בסרט בינוני ביותר. הסרט מאד איטי וגם התפניות המפתיעות שבו קורות כדרך אגב. אולי סרט טוב לשבת בבית מכורבל בשמיכה וכוס תה ליד. בשביל חוויה קולנועית זאת אכזבה

באמצע הסרט היו לי קצת רגשות מעורבים. הסרט הלך לאט מדי ולא מספיק מרגש. אבל לקראת הסוף זה מאד השתפר וממש נהנתי. סרט על השטיקים הקטנים שבחיים שהופכים את הסרט למאד אנושי

סרט ממש ממש לא טוב! סרט ללא רגש, סרט ללא עומק. זה אפילו גרוע מסרט דוקומנטרי. לא יודע איך אפשר לקלקל ככה סיפור עם כל כך הרבה פוטנציאל

האמת היא שיצאתי מהסרט ברגשות מעורבים. כי הסרט הוא באמת סרט טוב. אבל זה כל מה שיש לי להגיד עליו. ולדעתי האישית - אם זה הסרט שזכה בפרס וסקר על הסרט הטוב ביותר, אז כנראה שהייתה שנה לא משהו לסרטים שיצאו ב 2012... סרט טוב - כן סרט ראוי - כן סרט לאסקר - לא ולא!

במהלך הסרט די השתעממתי. היו פה ושם חיוכים, אבל בעדינות אפשר להגיד שהסרט לא התעלה על עצמו. בסופו של הסרט הייתי יותר מפוייס, אבל עדיין לא מדובר בסרט חובה. המקסימום הוא סרט להעביר את הזמן ביומית. ןטיפ קטן.. לא לברוח בסוף.. במקביל לשקופיות מריצים קטעים שלא נכנסו לסרט. וחבל שכך... הקטעים האלה לא רעים בכלל...

הרעיון של הסרט דומה מאד לסרט הזכור לטוב "הבלתי משוחדים", רק שכאן יש הרבה יותר אקשן הרבה יותר אלימות והרבה יותר דם. כמובן שהסרט לא לבעלי לב חלש. סגנון הצילום הזכיר לי את הסרט "צ'יינה טאון" והמשחק המשובח של השחקנים ראוי לציון, בראשם שון פן הנפלא.ניר נולטי נותן הופעת אורח גדולה ולאוהבי סרטי הגנגסטרים מדובר בסרט חובה.

נתחיל מזה שבאתי עם ציפיות מאד גבוהות. במאים עם רקורד של סרט שממש אהבתי (המטריקס), שחקנים מצויינים שאני אוהב כמו טום הנקס וסוזן סראדון.. רע זה לא יכול להיות. נמשיך בזה שבמשך החצי שעה הראשונה לא ממש הצלחתי לחבר בראש את הסיפור. יותר מדי דמויות, יותר מדי התערבבות של זמנים. בקיצור - בלאגן. אבל כשנכסתי לסיפור, פתאום הוקסמתי. עד כדי כך נהנתי שלא הרגשתי שעברו שלוש שעות. היו כמה קלישאות שהזכירו מוטיבים מסרטי המטריקס (הנביאה, משפטים פילוסופיים, סיבה פיזית לא ברורה), אבל בסך הכל הסרט עומד בפני עצמו, מהנה ביותר ונותן חווית קולנוע מאלפת. אם ההתחלה הייתה יותר זורמת, הציון יכול היה להיות יותר גבוה

נתחיל מזה שבאתי עם ציפיות מאד גבוהות. במאים עם רקורד של סרט שממש אהבתי (המטריקס), שחקנים מצויינים שאני אוהב כמו טום הנקס וסוזן סראדון.. רע זה לא יכול להיות. נמשיך בזה שבמשך החצי שעה הראשונה לא ממש הצלחתי לחבר בראש את הסיפור. יותר מדי דמויות, יותר מדי התערבבות של זמנים. בקיצור - בלאגן. אבל כשנכסתי לסיפור, פתאום הוקסמתי. עד כדי כך נהנתי שלא הרגשתי שעברו שלוש שעות. היו כמה קלישאות שהזכירו מוטיבים מסרטי המטריקס (הנביאה, משפטים פילוסופיים, סיבה פיזית לא ברורה), אבל בסך הכל הסרט עומד בפני עצמו, מהנה ביותר ונותן חווית קולנוע מאלפת. אם ההתחלה הייתה יותר זורמת, הציון יכול היה להיות יותר גבוה

סרט קסום ביותר. מעבר לחוויה הקסומה של הסיפור המסופר לנו במהלך הסרט ונותנים לנו חוויה מטלטלת, קיימים הרבדים הנוספים שמשאירים אותנו עם הרצון להמשיך ולחשוב על המשמעויות הנוספות של הסרט. אותי הסרט הקסים

הסרט באמת טוב. רק מה? כל כך הרבה ביקורות מהממות, שבסוף יוצאים בהרגשה שזה לא היה כל כך מהמם... ההזהרות על חלון קופת הקולנוע שיש בסרט קטעים קשים לצפיה (ויש.. אבל ממש מעט), נותנים בסוף את ההרגשה שהובטח טיפה יותר ממה שנתנו. אבל בסך הכל - הסרט טוב

התחיל טיפה לאט אבל מהר מאד הסרט תפס כיוון. סרט כייפי ביותר ונותן מחשבה

סרט מקסים ומרגש. אפילו האיטיות שלו כובשת. אני מאד אהבתי