ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

תודה רבה לאתר סרט על ההזדמנות להוציא אותנו מהבית, לצפייה באחד המשחקים הצבעוניים בהיסטוריה ובדיוק כשהגיע אלינו החורף :) הסרט בהחלט מושקע מבחינת ההפקה והקאסט המושלם והמבדר שיש שם! אמה סטון היא אחת השחקניות המבטיחות שיש כרגע, אך כאן בעיני היא לא מגיעה לקמצוץ מלהפגין את כישורי המשחק שלה, אני לא בטוח אם זה קשור לדמות שלה שאולי לא הכי מוחצנת במובן מסוים ויחסית גם מונוטונית, אך במה שהיא כן היתה צריכה להוציא מהדמות - זה בהחלט הוגש בצורה אותנטית ומשכנעת כמו שאמה סטון יודעת לעשות. ו...איך לא..מי שגונב את ההצגה שם זה סטיב קארל בדמות השוביניסטית והמוחצנת להפליא! לדעתי הוא כנראה יהיה מועמד על המשחק שלו פה, קארל פרפורמר אדיר ופשוט כובש את המסך במניירות משעשעות ובהחלט אני תוהה כמה זה מוקצן או...מעודן ביחס לדמות האמיתית. מעבר לזה..הסיפור די פשטני ואולי הסרט לא הכי סוחף אבל כן מספר את הסיפור ההיסטורי באופן זורם וסולידרי ותו לא. הסרט רווי באמירות שוויון בין המינים שזה רעיון עם המון אימפקט ותמיד יהיה אקטואלי, ואולי דווקא נחמד שבסרט זה עובר באופן פחות דרמטי ויותר בידורי במובן מסוים.

תודה רבה לאתר סרט על ההקרנה המרנינה אתמול :) קודם כן נתחיל מזה שמליסה מקארתי'' היא שחקנית בחסד ופשוט הציבה רף חדש של יכולות קומיות בז''אנר הקומדיות המודרניות, הכריזמה שלה, שמשולבת בהבעות ציניות ודורסניות תוך כדי יריית טקסטים שנונים ומפולפלים ומניירות מופרעות - פשוט כיף לראות אותה על המרקע, והיא כמובן הטסטוסטרון הראשי של הסרט, וזה עוד כשיש לה חיזוקים של ג''ייסון סטטהם בעל המבטא הבריטי הכובש שביחד הם מובילים קומדיית אקשן אינטנסיבית וקיצית, ששוברת ולועגת לכל המוסכמות והקלישאות של סרטי מרגלים כולל שבירת הפאסון המצ''ואיסטי של ג''ייסון סטטהם, מה שמעצב סופרלטיב נוסף בסרט בעצם - וזה ההומור העצמי. מבחינה עלילתית אין יותר מדי מה להעמיק, כי את הקומדיה הזו מובילה השחקנית הגדולה מקארתי'' ולא אתפלא אם עוד ירחרחו סביב סדרת סרטים המשכית לסרט :) בהחלט סרט קיץ בידורי מהול בקאסט טוב והומור קליל ונונסנס. מומלץ!

סרט שבהחלט התאים למזג האוויר הסוער שבחוץ, ותודה רבה לאתר סרט על ההקרנה והקבלת פנים הנעימה :) זהו בהחלט שינוי מרענן מהמגרש הביתי המוכר של טים ברטון, הסרט מציג את אחד מסיפורי ההונאה הגדולים בקצב קליל, צבעוני, ואותנטי, עם מוסיקת רקע ג''אזית, ובהחלט מעביר את חשיבות הסיפור בתחום האומנות, של הציירת מרגרט קין. אי אפשר להתעלם מהמשחק המשובח של איימי אדאמס ו-וולץ הידוע מתפקידו המיתולוגי מ-"ממזרים חסרי כבוד", שגם פה, זוכים לראות מניירות ציניות ומשעשעות של אותה הדמות המטרידה שזוכה לחלון הצצה בסרט הזה. מה שכן, מבמאי וירטואוזי עם חותמת קולנועית של סרטים גדולים כמו סיפורי דגים, המספריים של אדוארד ועוד מוצלחים לא פחות, בהחלט שמצפים שכל סרט שלו תהיה הברקה קולנועית, מה שקצת מאכזב שכן הסרטים האחרונים שלו היו די מדשדשים (אליס?!). אז..מקווה שאולי בסרט הזה, ברטון ניסה להמציא את עצמו מחדש בז''אנר אחר, או שהוא אולי במן הפסקה מרעננת, עד שייגבש השראה לסרטים שימציאו אותו מחדש אחרי שהלך קצת לאיבוד לאחרונה. עד אז... לכו לפתוח עיניים על הסרט הקסום הזה, ולראות את ברטון משתעשע לו בז''אנר קליל, שונה, וכמובן..ציורי :)

קודם כל המון תודה לאתר SERET על ההקרנה הטרום מפנקת :) ובעניין הסרט, גם סרט זה משתייך לטרנד ז''אנר הסרטים הפוסט אפוקליפטים, החל מג''ניפר לורנס הכה רעבה ועד "מפוצלים" המפוספס. גם פה יש חוקים מנחים מאד חופפים, וניתן לראות גם כאן את אותה תבנית ותפאורה עלילתית שיוצרת את התחושה - שאת הסרט הזה גם ראינו..וחבל..כי הרץ במבוך, רץ יותר מדי בשאננות ולא ממש יצר הישג קולנועי שהתעלה ושבר את כל החוקים המוכרים שראינו על המרקע עד כה. אני אמנם לא קראתי את הספר, אך בעיני היה בהחלט חסר לקחת את הקונספט של "מבוך" למשהו הרבה יותר מעורר מחשבה ואינטריגות, ולפתח יותר את הדמויות והדינמיקה ביניהם. אני מניח שגם אחרים שמו לב, כי הסרט הזה מזכיר מן שילוב של "קיוב" פוגש את "בעל זבוב" שרואה טריילר של "משחקי הרעב", ועדיין הסרט "הרץ במבוך" לא מגיע לקרסולי אף אחד מהסרטים הנ"ל, הן מבחינת בימוי וצילום, הן מבחינת צלילי הקליימקס והרייב המותח שהם מניבים. אך בסה"כ..זה כן סרט קיץ מהנה, אינטנסיבי ומותח ברובו ששומר על סקרנות עלילתית למרות הסוף הדי תלוש וקטוע. אז..מקווה שהפרקים הבאים בסדרה הזו יהיו מבטיחים יותר ומאופקים פחות :)

סרט די מאכזב ולא מתקרב לקרסולי המקור הקוריאני שלו, הבמאי, שהוא אחד היוצרים החשובים, ספייק לי, נותן עיבוד מאד צונן שלא מספק שוב דבר חדש לעומת המקור. זה מרגיש כאילו הסרט מנסה לפרגן לסרט המקור בכך שהוא מנסה לשחזר סצנה אחר סצנה ולא לוקח את זה לשום כיוון אפל אחר שנותן השקפה מדוייקת או שונה יותר ממה שראינו במקור, שם לא פסחו על הצופה ולקח אותו למסע נקמה מצמרר כאשר בעיבוד המודרני, הבימוי והשחקן (ג'יימס ברולין)שלמרות שאני מאד אוהב אותו עדיין לא מצליח לשחזר או אף לחקות את העוצמות של הגרסא הקוריאני. הוליווד צריכה לדעת ללמוד להביא חומר מקורי משלה מדי פעם לא יזיק :)

גם אני ראיתי את הסרט בהקרנה המיוחדת של אתר, המון תודה על המבצע :) "המקום בתוך היער" בעל השם המאד סימבולי, הוא סרט מאד אלגורי ועוצמתי, סרטו החדש של הבמאי דרק סיאנפראנס שהביא לנו לא מזמן את הפנינה המשובחת "בלו וואלנטיין" גם בליהוקו של גוסלינג (ששוב מתנועע לו בדמות "דרייב" האדישה והמערערת). בסרט ההוא הבמאי בחן מע' יחסים על כל צדדיה, המעלות והמפלות, באופן מטלטל שלא פוסח על הצופה. כאן, שב הבמאי לבחון את הדינמיקה בין אבות לבניהם בחברה. הסרט בנוי באופן מאד ייחודי וספרותי שמחולק ל 3 מערכות כשבכל מערכה הדמויות מייצגות תזה ואנטי תזה, כאשר כל החלטה או חרטה של דמות אחת, מהדהדת באופן פטליסטי או לא, לגורלם של הדמויות במערכה הבאה. המבנה העלילתי והטרילוגי של הסרט, ממשיל את הדמויות כ-חוליות באמריקה וזירות הקרקס שלה, וכמבנה ספרותי מוסכם ושכלתני, גם כאן אפשר למצוא את הפאן הטראגי בכל מערכה ואת האנלוגיה לביטוי "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". החסרון היחיד שמצאתי בסרט הוא אולי אורכו, כ140 דק', אך מבחינתי זה שולי ביחס למבניות היחודית של הסרט, הקאסט המדוקדק והשוטים הנפלאים המתובלים בו. מומלץ!