ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

ראיתי את הסרט במוזיאון תל אביב. היו אולי 10 אנשים באולם. כולם היו מרותקים למסך והתרשמתי שמאד התרשמו מהסרט. זהו סרט שמתאים לאוהבי קולנוע אומנותי ולא למי שמחפש עלילה מרתקת ואקשן. מאד נהניתי מהסרט וחשבתי עליו לא מעט מאז שצפיתי בו. מה שמחזק את ערכו בעיני.

סרט איכותי ביותר. סיפור מאד אותנטי ומרתק על קשר מאד לא שגרתי בין גבר לבין אישה על ספקטרום האוטיזם. הסרט נע בין העלילה,לבין מראות מקום העבודה של הזוג - בית מטבחיים. יש קטע לא ארוך מדי על נוראות המקום עבור הפרות האומללות. אני, אישית, התחזקתי בסלידה שלי מאכילת בשר. וברקע, צילום מרהיב של איילים ביער מושלג, שמספק מראה לעלילה. חוויה חזקה לאוהבי קולנוע מומלץ ביותר.

צר לי לקלקל את החגיגה. הסרט של קולירין מעניין ומותח, אבל יצאתי ממנו בתחושה מעורבת,. הסרט עוסק במשפחה בעייתית ובמתח שבין ישראלים לפלסטינים וקולירין יוצר דרמה עוצמתית. אבל, הדמויות בסרט אינן ברורות, קולירין מרבה לצלם את פני הבת, שהן מרתקות ומיוחדות, אבל היא אניגמטית ובעיקר שותקת. גם דמות האם אינה ברורה ואינה משכנעת ומערכת היחסים שלה עם בעלה אינה ברורה והכי שטחית היא דמותו של הבן. סרטו הראשון של קולירין ביקור התזמורת היה לטעמי הרבה יותר שלם ואותנטי. נראה לי שקולירין ניסה ללכת על משהו גדול מדי והשעה וחצי של הסרט לא הספיקו, כדי לתת לדמויות די נפח ולכן אינן משכנעות.

קולנוע איכותי, משחק מעולה. סוג של סרט מתח, שבו ורהובן, הבמאי, שובר ציפיות של הצופה שוב ושוב. נהניתי מהסרט, אבל הוא ארוך מידי וגודש המוזרויות שהבמאי מתאמץ להפתיע איתן, היה מוגזם, לטעמי, כך שההנאה נפגמת. במבט לאחור, סרט מאד לא שגרתי, מותח, הדמויות די אמינות. חבל שבחלק האחרון של הסרט ישנה ירידה.

האם מבקרי קולנוע כותבים עבור הקולגות שלהם, או עבור הקהל הרחב - אנשים שרוצים ליהנות מקולנוע טוב? על פי הביקורות לסרט זה, נראה שמבקרי קולנוע כותבים עבור עצמם. ראיתי את הסרט, דיברתי עם מספר אנשים שראו את הסרט. אף אחד מהם לא נהנה. נכון, יש משחק טוב ושחזור התקופה הוא אותנטי, אבל מה שמחפשים האחים כהן בסרט הזה נסתר מעיני. מאכזב, לא מעניין. חבל.

סרט מרגש. הסיפור האמיתי של גיבור הסרט, כוכב להקת נערי החוף, הוא דרמטי, מעורר הזדהות ואותנטי. ישנו גם המימד הנוסטלגי, עבור אוהבי המוזיקה של נערי החוף. המשחק של כל הדמיות הוא מצוין. הסרט אמנם ארוך, אבל המתח נשמר עד לסוף. האמת, מוזר בעיני, איך נותנים מספר אנשים לסרט איכותי כזה, ציונים נמוכים באופן מופגן. האם אתם אוהבי קולנוע? אי אפשר להתווכח על טעם וריח, אבל אתם עלולים למנוע מאחרים חוויה של קולנוע איכותי.

סרט קודר, מעיק, ללא שום קרן אור. אמנם הכל נראה אותנטי וגם המשחק מרשים, אבל הסרט מתאים לאלו שעמידים בפני סיפור של סבל אנושי מתמשך, אותו נושא הגיבור בגבורה. השחזור של התקופה של מהפכת התרבות בסין משכנע, אבל הצפייה המתמשכת (מדי) בקורבנות היא, לדעתי, מעבר למה שמתאים למרבית הצופים.

סרט שמנסה להיות סאטירי, בהצלחה חלקית בלבד. המעבר של השחקנית (המרשימה) מניכור ומרצינות יתר מגוחכת, לקשר מהנה ושמחת חיים אינו משכנע. סרט ראוי לצפייה לאוהבי קולנוע אמנותי בלבד.

סרט איכותי, מטלטל ומרגש, שנשאר אתך הרבה אחרי שהוא נגמר. הדמויות בסרט מאד חזקות ואותנטיות, הנופים החורפיים של רוסיה מצולמים להפליא. גם המשחק מרשים ביותר. למי שאוהב קולנוע איכותי מצפה חוייה מיוחדת.

הנושא חשוב, הכוונה טובה, אבל הסרט לא מרתק, לא מצליח לעניין וסובל בעיקר מבימוי לא מקצועי. הדמויות שבסרט אינן מגובשות, חלק סצנות הן מלאכותיות ולא אותנטיות. זה קולנוע שדומה לקולנוע הישראלי לפני עשרות שנים. לטובת הנושא, עדיף היה סרט דוקומנטרי, על בימוי ברמה כה נמוכה.

הצילום ברמה גבוהה, המשחק מצוין, אבל הסיפור לא משכנע, לא אמין. לדעתי רוב הצופים לא קונים את המניפולציה של סודרברג. בחלקו הראשון של הסרט הוא עושה הכל לשכנע אותנו שזהו סיפור מוכר של דיכאון ואז הוא מראה לנו שטעינו, אבל זה קונסםפורטיבי, לא משכנע, מלא חורים ואתה יוצא מהסרט מאוכזב. זה ידוע שסודרברג לא אוהב סיפורים פשוטים ואנושיים, אבל הוא מתאמץ יותר מדי להראות לנו כמה הואיודע להפתיע. חבל.

סרט בנאלי, משעמם, לא אמין. הלסטרום נשמע שבדי, אבל בפועל הוא מאד אמריקאי הוליבודי, הסרט גדוש בסטריאוטיפים השחוקים של מותחנים אמריקאים שרואים עשרות מהם בכל שבוע בערוצי הטלויזיה ולא ברור למה כדאי לבזבז ערב על סרט כל כך לא מעניין ונדוש