ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

דרמה סוחפת.לעיתים מצחיקה ולעיתים מרגשת עד דמעות.משחק מצויין של השחקנית הראשית וגם של שחדני המשנה.מומלץ בחום!

סרט חזק ומרתק. אין רגע דל. משחק משובח.

"השופט" - סרט חובה לעורכי דין. הלכתי עם הבן שלי (עו"ד מבטיח), כדי שיהיה מי שיסביר לי את הסרט. הסרט ממחיש בבהירות ובבוטות, את ההבדל בין עו"ד בינוני, לבין עו"ד מבריק. אחרי הסרט הזה,אני יודע במדוייק את ההבחנה הזאת. לי רק נותר לנחש את אקורד הסיום של הסרט, והצליח לי. (לא אגלה לכם, אולי תרצו ללכת) הבן שלי נותן לסרט ציון של 7.75. קשוח.

"גאווה" - הוא סרט בריטי, כמו שהבריטים יודעים לעשות סרטים. הסיפור מציאותי ומרגש, השחקנים מציאותיים ואנושיים, ולא קל לנחש לאן הסרט מוביל. בסרט משובצים משפטים מעולם האימון: "חשוב לנצל כל רגע", "כשנותנים מקבלים", "החיים קצרים", ועוד ועוד. אני יצאתי מהסרט עם התובנות האלו: תהנה ממוזיקה טובה ותלמד לרקוד, זה עושה את החיים הרבה יותר מהנים. 8 בסולם ששון גואטה.

"חיית הלילה" הוא סרט עוכר שלווה. הסרט מציג זווית ראייה בלתי שיגרתית על אושיות התרבות, בה אנחנו חיים ומתפקדים: מה זה עבודה? מהו מוסר? מהי טלוויזיה? איך עושים חדשות? איך מקדמים עסק? מהו מחיר ההצלחה? 7 בסולם ששון גואטה.

"מיתה טובה" הוא קומדיה, לא, זאת לא טעות. לעשות קומדיה מנושא מצחיק, זה בכלל לא קל. להצחיק צופים, זאת מלאכה לא קלה. לעשות קומדיה מנושא כאוב, זה כמעט בלתי אפשרי. הבמאים של הסרט הזה, עשו את זה, ובהצלחה מרשימה. סיפור פתלתול ומצויין, שחקנים מחוננים, סרט מבדר, מעורר מחשבות על העתיד של כולנו. 9 בסולם ששון גואטה.

"גט" הוא כתב אישום נגד הממסד הרבני בישראל. אם למישהו היה ספק, מהו המונח המשפטי "עינוי דין", הסרט הזה ממחיש לו את המשמעות הברורה ביותר, של המונח. עשייה קולנועית, מאופקת ומסוגננת, שמשובצת בהומור מוקפד ומדוייק. הדיאלוגים בסרט נכתבו ביד אמן. כל הכבוד ליוצרים. מסיר את הכובע.

"זינוק בעליה" - סרט שהוא פסיפס ישראלי. פסיפס של דמויות ישראליות, אנושיות ובהחלט מעניינות. האשימו את הסרט בבינוניות. ממש לא, עשייה קולנועית משובחת ומקצועית. הדיאלוגים שנונים ומצחיקים לעיתים. אפילו הבן שלי, שתמיד אומר שסרטים ישראליים זה לא בשבילו, נתן לסרט ציון 8. אאמץ את הציון.

הסרט "התבגרות", הוא כמו החיים. הרבה התרחשויות לא ממש מעניינות, אבל מידי פעם משפט מלא תובנות, ששווה את הצפייה. השתנותם של האנשים, לאורך 12 השנים בהן צולם הסרט, הוא המסר העיקרי. למשל, האב הביולוגי, שהצטייר כאדם לא מספיק מציאותי, בתחילת הסרט, הופך להיות פילוסוף של ממש, לקראת סוף הסרט. ולמרות זאת, 7 בסולם ששון גואטה.

סרט על הבדלי תרבויות, תרבויות אוכל. ההבדל בין אוכל צרפתי קלאסי בן 200 שנה, לבין אוכל הודי בן אלפי שנים. בהתחלה מכריזים על מלחמת חורמה, אבל אנושיותם של האנשים גוברת, והם מוצאים דרכים חכמות לגשר על הפערים. אולי נציע לחמס לפתוח מסעדה, וככה נמצא דרך לגשר על הפערים. 8 בסולם ששון גואטה.

צפייה בסרט מס'' 43 של וודי אלן, בתוך המלחמה בעזה, היא בהחלט חוויה מרעננת. קולין פירת'' קיבל על עצמו משימה מורכבת: להוכיח שהמדיום היא לא אמיתית. הוא משחק דמות של פוץ ומיזנטרופ, ונראה שהוא לא צריך להתאמץ יותר מידי. דווקא הסוף של הסרט די אופטימי. אין ספק שוודי אלן משתדל לשעשע את עצמו כשהוא עושה סרטים. 7 בסולם ששון גואטה.

"סקס טייפ" הוא באמת לא סרט מבריק. אבל לראות את קמרון דיאז היפיפייה בתחתונים זעירים, ואפילו בערום מלא (מאחור...), בהחלט שווה את מחיר הכרטיס. חברים היא כבר בת 42! יש גם בסרט כמה יציאות מבדחות, כמו האבא ששואל את הבן החצוף שלו: ?Who are you. יש הורה שלא מזדהה עם השאלה הזאת? 7 בסולם ששון גואטה (בלי דיאז, לא היה עובר את ה-4...)

"אפס ביחסי אנוש" הוא סרט אמיתי. מצחיק מצד אחד, ורציני מצד שני. מציאותי מצד אחד, ופנטזיוני מצד שני. אנושי מצד אחד וגם ביקורתי מצד שני. מפרגן לצבא מצד אחד, ומותח ביקורת צולבת מצד שני. סרט מקורי וחכם, מלא הפתעות וטוייסטים בעלילה. כל הכבוד לתסריטאית/במאית.

"כחול הוא הצבע החם ביותר", אינו סיפור אהבה לסבי. זוהי אלגוריה על הסכנה בהתחברות אל ה"כחול החם". הגיבורה שלנו, נערה יפהיפיה ורגישה, בת מעמד הפועלים, שמעיזה להתחבר אל המעמד הגבוה, הכחול, ונשרפת בחום שהכחול הזה מפיץ. היא היתה אמורה לצאת עם בחורים בני גילה, ולחיות חיים רגילים, אבל היא מעיזה, ומשלמת מחיר יקר. האישה ה"כחולה", מוכנה לאסוף אל עולמה את הנערה הצעירה, בתנאים שמתאימים לה, וכשהנערה מפרה את התנאים, היא מעיפה אותה מחייה. עבורה זוהי אפיזודה חולפת, והיא עוברת הלאה, מתחברת לאישה אחרת, ופותחת תערוכה חדשה. הנערה הצעירה, מתפרקת כולה עקב הפרידה, ולא מצליחה לבנות לה חיים חדשים. מעבר לזה, הסרט מצולם בצילומים קרובים, רכים וחושניים, והגיבורה שלנו מצליחה להציג קשת רחבה של הבעות, תחושות ומסרים. היא בעצם מחזיקה את הסרט על פניה. משימה לא קלה לנערה כל כך צעירה. 9 בסולם ששון גואטה.

"רק ג'יגולו" - הוא סרט אבסורדי. טרטורו כג'יגולו זה אבסורד, וודי אלן כסרסור זה אבסורד, ששרון סטון תצטרך לשלם עבור סקס, זה עוד יותר אבסורד. אלא מה, האבסורד הזה עשוי בצורה כל כך כובשת, שאי אפשר שלא להתאהב בסרט הזה. הסרט רגיש, חכם, משוחק ומצולם להפליא ומצחיק עד דמעות. סרט מקסים, לדעתי כמובן. 8 בסולם ששון גואטה.

"לאנץ' בוקס" הוא סרט מתוק. וגם מלוח וגם חריף וגם וגם... זהו סיפור אהבה שלא ממומש, שמתרקם משני צידי ערוץ חלוקת ארוחות הצהריים במומבאי. מידי יום מועברות חצי מליון ארוחות צהריים בין עקרות בית חרוצות, למקומות העבודה של בעליהן. מערכת מסועפת ומשוכללת ויעילה מאוד. כל הארוחות מגיעות ליעדן, למעט אחת למיליון. הסרט מספר את סיפורה של הארוחה הזאת. בסוף הסרט, אתה חייב לאכול משהו, רצוי מאוד אוכל הודי. 8 בסולם ששון גואטה.

"מלון גרנד בודפסט" הוא סרט גרוטסקי. מהיר, קיצבי, מטורף, רווי בהומור קיצוני, מצחיק עד טירוף ומשובץ בהמוני כוכבים הולוודיים, שחלקם מופיעים לכמה דקות: רייף פיינס, ג'וד לאו, אואן ווילסון, הרווי קיטל, אדריאן ברודי. מישהו הצליח לראות את ג'ורג' קלוני? מופיע לחצי שניה. 9 בסולם ששון גואטה.

"אני, עצמי ואימא שלי", הוא סרט למיטיבי לכת. מאוד לא שיגרתי, מאוד לא צפוי, הומור מפתיע, סיפור מופרך, ושחקנים צרפתים משובחים. הגיבור המסכן שלנו, לא ממש גברי, וגם לא דומה לאף אחד בסביבה הקרובה שלו. אז מה, זה אומר שהוא הומו? פשוט, לא פגש את האישה הנכונה, כמו רבים מאיתנו... 8 בסולם ששון גואטה.

"קפטן אמריקה", הוא העדכון האחרון בהתפתחותו של גיבור העל האמריקאי. בשנות השמונים היה לנו את סופרמן הכל יכול, אחר כך, היה לנו את ספיידרמן, קצת יותר צנוע וגם קצת אנושי. אחריו הביאו לנו את באטמן, גיבור על בלתי מושג ובלתי מציאותי. ועכשיו מפציעה דמותו של "קפטן אמריקה", חתיך, חכם, מצפוני, נלחם בגבורה ברשע. אפילו סידרו לו מגן רב כוח, כמו המגן של דויד. הללויה!

"העבר" ניחן ברגישות גבוהה למצבים משפחתיים טעונים. מעניין שדווקא במאי איראני, כבן לאומה עם יחסי ציבור גרועים ביותר, מצליח בסרט, להפגין רגישויות אנושיות מורכבות מאוד. גם האקס בעל, שמגיע מאיראן לפאריז, מפגין כאן יכולות תקשורתיות מרשימות. אולי העם האיראני לא כל כך גרוע, כמו שאנחנו חושבים?

"סוף שבוע בפריז" מיועד לאנשים מעל גיל 70. הסרט מציג לנו בראייה מפוקחת וחכמה זוג, שכבר ראו ועברו הרבה בחייהם, והדברים לא תמיד מוצלחים וטובים, וגם לא ממש מתאים להם, לטייח את המציאות, להיות מנומסים ולהיות נחמדים. 7 בסולם ששון גואטה.

איך יודעים ש"פילומנה", הוא סרט בריטי? רק בסרט בריטי, סיפור דרמתי, כואב וטעון, יכול להיות משובץ, בכל כך הרבה הומור, דק, מתוחכם ומשובח. 7 בסולם ששון גואטה

"יפה לנצח" הוא חלום מצולם. כמו בחלום, רצף הסצנות לא המשכי, והמעבר בין הסצנות אסוציאטיבי ואמוציונלי. הסרט מעורר רגשות חבויים על החיים שלנו, הצופים, ואנחנו בוחנים, אפילו מבלי לשים לב, מה עשינו, מה פספסנו, היכן החלטנו החלטות שגויות. הסרט מטלטל מצד אחד ויפה מאוד וויזואלית, מצד שני. אומנות צרופה.

הסרט ממחיש לנו את המחיר הכבד שנגבה מאיתנו, גברי ישראל, על כך שהפכנו להיות לוחמים. הגיבור שלנו, הוא לוחם מהולל ונשוא הערצה של סביבתו. אבל הוא משלם מחיר איום ומאבד את הרגישויות שלו, והיכולות שלו להתנהל בחכמה ובהתחשבות בסביבתו הקרוב. יוסי מדמני, במאי הסרט, שואב קטעים מסיפורי התנך, וגם מסיפור הרצחו של האלוף גנדי שנרצח. סרט לא קל לצפייה, אבל מפעיל את הצופה ומעניק לו מטענים רגשיים עמוקים. 8 בסולם ששון גואטה.

"נברסקה" הוא סרט על כיבוד האב. כמו שכתוב בתורה: "כבד את אביך ואת אימך...". הבן מכבד את רצונו של האב הקשיש, למרות שהוא בטוח שלא יצא מזה כלום. אלא, שבסוף הסרט, הוא מוצא דרך יצירתית וחכמה, שבכל זאת אביו יצא נשכר מהסיפור ההזוי שנכנס אליו. סרט משופע באווירה מיוחדת ובהומור משובח. 8 בסולם ששון גואטה

"ונוס מפרווה" הוא מחזה מצולם, אבל מחזה טוב. עמנואל סנייה, ממלאת תפקיד מרשים ורב תהפוכות, מול במאי תיאטרון חסר סבלנות, שהופך בהדרגה לשבוי של התגלמות המין הנשי. אתה יושב בסרט, ומבין יותר ויותר, כי לא נוכל להימלט מכך שהנשים, ובעיקר היפות שביניהן, שולטות בעולם שלנו. 8 בסולם ששון גואטה

מהסרט "חלום אמריקאי" לומדים הרבה דברים. אלף, אנשים יכולים לשקר את האנשים שסביבם, בלי להתרגש מזה יותר מידי. בית, לאנשים יש שריטות עמוקות ביותר, והם לא יכולים ולא רוצים להיפטר מהן. ולסיום, הנשים שולטות בעולם. אין על זה עוררין. זאת אומרת, הגברים שולטים על העולם, והנשים שולטות על הגברים. 8 בסולם ששון גואטה.

הסרט "12 שנין של עבדות", מציג את שיפלותו של האדם הלבן. האירועים שהסרט מציג, לא קרו לפני אלפי שנים, בסה"כ בסוף המאה ה-19. האדם הלבן ניצל באכזריות אפריקאים, ופרק עליהם את עליבותו ואת ההפרעות הנפשיות שלו. הסרט משכנע, אבל ארוך מידי. 7 בסולם ששון גואטה.

"להאיר את השמים הוא סרט על גאווה עצמית". הסרט מוכיח, כי גם אם אתה ילד בלאוס, בלי בית ובלי כל רכוש, מה שממש חשוב לך הוא הגאווה העצמית שלך. כמו בכל מקום אחר בעולם. הילד שלנו מצליח להאיר את השמים יותר מכולם, למרות התדמית השלילית שלו. הללויה. 8 בסולם ששון גואטה.

"היא" הוא סרט עם נבואה אפוקליפטית. אם מה שמחכה לכולנו זאת מערכת יחסים עם תוכנת מחשב, במקביל ל-8,632 שותפים, הכי כדאי זה לעצור את הטכנולוגיה, ולחזור לתקופת האבן. הגיבור שלנו לא מצליח לממש מערכות יחסים עם נשים אמיתיות, ומתמכר ליחסים ווירטואליים עם פיקסלים מתוכנתים. קונצפט הסרט מיוחד ומרתק, הסרט פחות. התחושה שזהו סרט מהעתיד לא שלמה עקב אי שימת לב לפרטים, כמו קומקום מיושן על גז, ואופנה מאוד לא מעודכנת. 7 בסולם ששון גואטה.